משה דבדה, נהג שליחויות, עשה טובה ללקוח שסיפר לו שאמו מאושפזת בבית החולים ונתן לו 'טרמפ'. באמצע הדרך, הנוסע "התבשר" שאמו נפטרה, וביקש לשנות את יעד הנסיעה כדי "להתארגן ללוויה" – ושדד אותו.
החשוד, בן 35, לקח טרמפ' מטבריה ללוד, וכשהגיעו ללוד – שדד את הנהג באמצעות סכין וגנב ממנו 2 טלפונים וכסף מזומן.
על פי המשטרה: "בוצעו פעולות חקירה רבות הכוללות שימוש באמצעים טכנולוגיים, והחשוד נעצר לאחר שבשעות הצהריים אותר במסעדה בעיר. החשוד התנגד למעצר ותקף את השוטרים ולבסוף נעצר ונלקח לחקירה. מעצרו הוארך עד יום שלישי והטלפונים הוחזרו לקורבן".
בפוסט בפייסבוק סיפר משה דבדה הנהג, על השתלשלות האירוע המפחיד: "ביום רביעי אחרי יום עבודה עמוס שליחויות אותו סיימתי באזור הצפון פורסם באחת הקבוצות משלוח מטבריה למרכז. במקום לחזור ריק ביקשתי לקבל את המשלוח, וקיבלתי. חייגתי, שמעתי בשיחה קול ערבי, משהו מבפנים קצת עצר אותי, משהו הרגיש לא טוב, אבל אמרתי לעצמי תירגע ולך תעשה קצת כסף – כנראה שזה עוד לקוח כמו שאר הלקוחות מכל המגזרים שאני עובד איתם.
אני מגיע לכתובת והלקוח כמו ששיערתי לעצמי בטלפון היה ערבי, לא התרגשתי במיוחד, אני עובד עם לקוחות מכל המגזרים. ישנם לקוחות קבועים מהמגזר הערבי והם כמו חברים שלי, משלמים בזמן, ואין לי בעיות איתם. אבל אותו לא הכרתי מהעבר, זרמתי".
דבדה מציין: "הלקוח שאל אותי האם אני בדרך למרכז בכל אופן ואם אני יכול לקחת אותו למרכז כולל המשלוח. אני לתומי אמרתי שגם ככה אני נוסע והוא משלם על המשלוח – יאללה בכיף, תעלה".
הבחור עולה לאוטו ומספר שאמא שלו לא מרגישה טוב, ומבקש באדיבות שאקח אותו לבית החולים וולפסון. אמרתי לו 'סבבה', מעט ריחמתי עליו. כל הדרך הוא בטלפון מדבר עם אנשים על מה שלומה ואיך היא מרגישה, בשיחה האחרונה כשהתקרבנו לאזור המרכז, הוא מדבר עם מישהו ושומע שאמא שלו נפטרה הרגע. הבחור החל לבכות בטלפון".
"אני אולי תמים אבל לא יודע למה זה היה נראה לי אמין ורציני", כתב משה. "ואז הוא אומר לי "טוב וואיי וואיי, אם ככה אז אין לי מה לעשות בבית חולים – בבקשה תיקח אותי לבית ללוד נתארגן להלוויה. ריחמתי עליו, אמרתי לו בסדר גמור, זה באמת מצב לא נעים".
מכאן הסיפור קיבל תפנית לא צפויה: "התקרבנו ללוד ושם הוא מסביר לי איך להיכנס לכיוון הבית שלו" מכניס אותי לתוך סמטאות", המשיך דבדה לתאר את השתלשלות האירוע. "החלו לעלות בליבי חששות ואני מתחיל להאט קצת. הבחור אומר לי 'סע, הכל טוב, מה אתה נוסע לאט'. ממשיכים עוד קצת לפינה חשוכה בדרך ללא מוצא ושם אומר לי 'עצור'. אני מעט מופתע, משהו בי מרגיש שנקלעתי לצרה צרורה, אבל אין לי זמן מיותר למחשבות".
"לפני שאני מספיק למצמץ – סכין קרה של 30 ס"מ נלחצת לי בכוח על הגרון. הוא מכבה לי את האוטו ואומר לי 'תן לי את 2 הטלפונים שלך ואת כל הכסף שלך'. כולי זיעה קרה, אני מנסה להתחנן אליו 'בבקשה תעזוב אותי יש לי ילדים, מה אתה רוצה ממני'.
"'תעשה מה שאמרתי לך או שאני דוקר אותך', הוא צרח תוך כדי שהסכין נצמדת בחוזקה לצווארי. מעולם לא הבנתי מה זה פחד מוות כמו הרגע הזה – לא היו לי ספיקות באשר לכוונות שלו אם אסרב. הוצאתי אלפיים שקל שהיו לי בכיס ומסרתי לו. את 2 הטלפונים הוא כבר לקח, וכעת החלאה מבקש שאמסור לו את הקוד שלהם."
"אני מנסה להרוויח זמן ומגמגם לו", מתאר משה את שאירע: 'אל תשחק איתי, פה גם המשטרה לא תעזור לך' – ומצמיד שוב בחוזקה את הסכין הפעם לכיוון החזה. מסרתי לו את הקוד מיד, הוא בדק שהטלפונים עובדים, פתח את הדלת ורץ לעבר החושך".
"אני באטרף של החיים, טס מהמקום, צופר לאנשים בכביש הקרוב, ומבקש עזרה. שאלתי את בני המקום איפה תחנת המשטרה פה? הם מסבירים לי, סע לפה סע לשם, אני מסתובב סביב עצמי ולא מוצא. עד שראיתי תחנת דלק, עצרתי את האוטו וביקשתי ממישהו שיזמין משטרה. אני יוצא מאוטו ונופל על הרצפה באפיסת כוחות, תשישות כזו וסחרחורת מטורפת, תחושת עילפון כשאני בהכרה מלאה".
"ניידת משטרה שהגיעה הקפיצה את כל ניידות הסיור בסביבה, כדי לאתר אותו מיד החלו בזיהוי פלילי על הרכב ועל הגוף שלי כדי לאסוף טביעות אצבע".
משה שיבח את עבודת המשטרה: "רוצה לומר מילה טובה לשוטרי משטרת ישראל, שישר הביאו לי מים ודברים מתוקים להחזיר לי את זרימת הדם ואת האנרגיה".
עוד הוסיף דבדה: "גם נהג משאית ערבי מהשכונה שם, שהיה במקום שמע את הסיפור שלי, הקשיב לי, חיבק אותי, עודד אותי, הסביר לי שלא כולם ככה והוסיף שהוא ידאג לתפוס אותו ולנסות לאתר את השודד הנאלח הזה – ואף נתן לי סכום כסף שיהיה לי איך לחזור הביתה. פשוט נשארתי בלי שקל, ובלי טלפונים. באמת חימם לי את הלב".
לא חסרים ערבים פושעים אויבים
היהודים סובלים מזה וגם ערבים
ואצל השליט ביבי כיף להם ועושים מה שבא להם תיראו באיזה חוצפה מתנהגים החברי כנסת הערבים וביטוח לאומי מממן אותם
לסלק את כל הערבים מהמדינה. מיד