ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה אירחה היום את שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי לתת סקירה על תכניות עבודת משרדו לשנים 2020-2021 ולהציג את החזון והיעדים המרכזיים שלו לקדם את תחומי הטכנולוגיה והמחקר בישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "השר יזהר שי, יזם מצליח מאוד בעברו ובעיקר נשמנה גדולה- זו זכות גדולה לארח אותך כאן אצלנו בוועדת המדע והטכנולוגיה. כמה שיותר טכנולוגיה יותר טוב" זה המשפט מהספר "יומנו של חנון" עימו אני מזדהה כי הוא מקפל בתוכו את מה שמונח בבסיס הפעילות שקשורה לחדשנות, למדע וטכנולוגיה, בכל היבט ואפיק, והתובנה שלדעתי צריכה ללוות את כל מי שנחשף לפעילות הזו היא הצורך להשקיע במדע, טכנולוגיה וחדשנות. זהו הבסיס לצמיחה ולכן העשייה של המשרד בראשו אתה עומד השר שי היא כל כך חשובה, בעיקר בתקופת הקורונה בה מתחדד הצורך לנגישות לאמצעים דיגיטליים".
שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי אמר בפתח הצגת תכניות המשרד כי לכל ההשקעות במדינת ישראל, יש השפעות רבות על מדיניות החוץ והכוח של ישראל בעולם, "במשרד החוץ הגדירו את הנכסים הטכנולוגיים של מדינת ישראל כנכס אסטרטגי בינלאומי. היכולת של מדינת ישראל לפתח ולייצר, הוא החוסן הבינלאומי של מדינת ישראל".
השר הציג כי באמצעות קביעת אסטרטגיה ארוכת טווח, תכלול מדיניות ופעולות המשרד השקעות במחקרים ובטכנולוגיות פורצות דרך, ניהול מערכת ענפה של שיתופי פעולה מדעיים בינלאומיים, שילוב מגוון אוכלוסיות בפעילויות מחקר ולימודי STEM בדגש על הפריפריה, ויצירת ממשק המחבר בין הממשלה לבין תעשיית החדשנות הישראלית. לדבריו, "אנחנו לפני דיונים תקציביים שיכתיבו את היכולות שלנו לפעול בחזון המשרד. הגענו למו"מ חיובי עם האוצר ובהתאם לכך נוכל לפתח תכניות עד לסוף השנה הבאה.
כמו בכל ניהול מוצר ששואלים את השוק דבר ראשון ולפ"ז נקבע ההשקעות, ככה נקבעת אסטרטגיית ארוכת הטווח של מדינת ישראל. יש תהליכים שיבואו לאישור הממשלה והם ייתנו מפת דרכים בתחום הדיגיטלי. אנחנו כעת מחפשים את האיש הנכון שיעמוד בראש המועצה לאומית למחקר ופיתוח שיוביל את התהליך שמדינת ישראל תדע איפה והיכן היא צריכה להשקיע משאבים".
השר יזהר שי סיפר על דרישותיו בממשלה כי יוכנסו תחת ההגדרה של תשתיות לאומיות גם התשתיות הדיגיטליות, "כאשר התשתיות של ידע ומדע יוגדרו כתשתית לאומית, יהיו יותר משאבים, הגנה והנגשה לאזרחים".
כמו כן, הרחיב השר על תכניותיו להפיכת ישראל למעצמת חלל אזרחי ע"י חיזוק סוכנות החלל הישראלית, בניית האקוסיסטם של תעשיית החלל בארץ והקמת ועדה מייעצת לסוכנות החלל. לדברי שר המדע, "יש בישראל כיום תעשיית חלל מתפתחת ואנחנו בין המדינות הבודדות שיודעות לבנות טיל שיוט שיכול לעקוב אחרי כל המסלול. העולם מתחיל לפתח תעשיית חלל אזרחית. גם השוק הפרטי מאמין בתעשיית חלל ויש השקעות בקרנות הון סיכון.
כיום אנחנו עם 10 חברות בתחום, אך שואפים להגיע בתוך עשור לכ-500 חברות אזרחיות בתעשיית החלל. מסיבות ביטחוניות, בישראל אי אפשר כיום בתעשייה הזו בלי לקבל אישור על כל דבר. כאן לדעתי הממשלה צריכה להתערב בהקלות רגולטוריות".
בנוגע לסיוע הטכנולוגי לממשלה במשבר הקורונה, אמר השר כי לדעתו יש חוסר של תכלול לאומי ממוחשב של כל הנושא, "אנו עובדים כעת על פלטפורמה חדשה שכל מי שרוצה יוכל לשתף בו את פרטיו. זה יעזור מאוד לשיתוף ידע בין חוקרים ובכלל להתמודדות הממשלתית במשבר".
