נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, מתחה היום (שני) ביקורת על יו"ר הכנסת יריב לוין וחברי כנסת נוספים בעקבות התקפותיהם על בג"ץ. בכינוס לשכת עורכי הדין באילת אמרה חיות כי "נבחר ציבור מרשה לעצמו לתאר פסק דין כ'אירוע מטורף' או 'הפיכה'? מביש, מלבד יותר עליו מאשר על בית המשפט. קריאות כאלה חותרות תחת שלטון החוק, מכאן עד אנרכיה המרחק קצר".
גם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, נשא דברים בכנס לשכת עורכי הדין באילת:
"אני שמח להיות פה היום במושב הפתיחה המסורתי של הכנס, בהשתתפות בכירי עולם המשפט. בשנה שעברה, כידוע, הכנס השנתי לא התקיים בשל המגבלות שהוטלו עלינו במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.
החידוש של המסורת החשובה הזו השנה, מסמל את החזרה לשגרה הברוכה, שבה פעם בשנה, נפגשים ביחד ציבור עורכי הדין וצמרת עולם המשפט, לסדרה מרתקת של פאנלים במגוון תחומי המשפט, ולשיח בלתי פורמלי שמתקיים במהלך ימי הכנס.
אני מברך את ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, על שמירתה של מסורת חשובה זו, שבה לשכת עורכי הדין ממשיכה למלא את תפקידה החיוני כגוף מרכזי ומוביל בקידום השיח המשפטי, ובהדגשת הערכים המשותפים שסביבם מתאגדים עורכי הדין במדינה.
בשנה החולפת, שהייתה שנת מבחן משמעותית להגנה על זכויות האדם בישראל, בין השאר לנוכח צעדים חסרי תקדים שננקטו ע"י הממשלה לשם מאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, ושהייתה שנת מבחן משמעותית לשמירת שלטון החוק במדינת ישראל, לשכת עורכי הדין בראשותך אבי, עמדה פעם אחר פעם על המשמר.
אתה באופן אישי יצאת פעמים רבות להגנת שלטון החוק ולהגנת מוסדות שלטון החוק, והלשכה גם השתתפה כידוע בהליכים משפטיים בהם ייצגה את זכויות האדם והמנהל התקין. אני מבקש לברך אותך על כך ולהודות לך.
האתגרים הניצבים היום בפני מערכת המשפט במדינת ישראל הם רבים. אזכיר את הבולטים שבהם.
ראשית, הזכרתי את המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.
בצד המאמץ הרפואי לבלימת התפשטות הנגיף, הייעוץ המשפטי לממשלה נדרש לספק מענה לסיטואציה שמעולם לא עמדנו בפניה – מגיפה עולמית, שמסכנת חיי אדם, ואשר לשם התמודדות עימה נדרש לנקוט בצעדים חסרי תקדים: מניעת יציאתם של אנשים מביתם; הענקת סמכויות לשירות הביטחון הכללי לאיתור נדבקים פוטנציאליים; והגבלת זכויות יסוד שונות כמו חופש התנועה, חופש העיסוק, הזכות לפקוד את בתי התפילה, הזכות להפגין, הזכות לצאת מהארץ ולהיכנס אליה, ועוד.
כל אחד מצעדים אלו, כשלעצמו, מעורר סוגיות משפטיות כבדות משקל, לא כל שכן הצטברותם יחד.
הייעוץ המשפטי לממשלה עבד בתקופה הזו מסביב לשעון, פשוטו כמשמעו, כדי לייצר פתרונות משפטיים חדשניים ואף יצירתיים, שיסייעו לדרג המדיני ולדרג המקצועי במשרד הבריאות להשיג את המטרה של מניעת התפשטות המגיפה, והכול בגבולות הדין.
מדובר בבחינה משפטית של מאות דברי חקיקה וחקיקת משנה, בהשתתפות בעשרות ישיבות ממשלה וקבינט הקורונה שעסקו במאבק במגיפה, ובמאבק מתמיד למצוא את האיזון הראוי בין צורכי הבריאות הדוחקים לבין ההגנה על זכויות היסוד החוקתיות.
ברוב המכריע של המקרים, עלה בידינו, במסגרת העבודה המשותפת עם הדרג המדיני והמקצועי הבכיר, למצוא פתרונות משפטיים, מקצתם חדשניים ויצירתיים, לצעדים שהתבקשו. במקרים מסוימים, לא רבים, אבל בהחלט היו כאלה, הצבנו תמרור אדום ואמרנו – את הצעד הזה אי אפשר לנקוט.
עיקרון העל לפיו פעלנו כל העת היה שנגיף הקורונה יכול אמנם להחליש את מערכות ההגנה הבריאותיות, אבל אסור שיחליש את מערכות ההגנה החוקתיות.
במהלך תקופת ההתמודדות בהתפשטות נגיף הקורונה, גם ייצגנו את המדינה בהליכים משפטיים רבים שננקטו בערכאות השונות, בהם מאות עתירות שהוגשו לבג"ץ ביחס לצעדים בהם נקטה המדינה.
ברובן המכריע של העתירות, עמדתה של המדינה התקבלה, והן נדחו. במקרים מסוימים, בית המשפט מצא לקבל את העתירות, באופן מלא או חלקי, ולהורות למדינה לשנות מהצעדים שננקטו.
זהו תפקידו של בית המשפט בחברה דמוקרטית.
כפי שקבע השופט עמית באחת הפרשות: "גם כשנגיף הקורונה מתהלך ברחובותינו המוזות אינן שותקות והביקורת הפרלמנטרית והשיפוטית אינן נאלמות דום."
עוצמת ההגנה על זכויות האדם בחברה דמוקרטית נבחנת דווקא בעת כזו, עת של חירום, כאשר קיים אינטרס ציבורי להגבלתן של הזכויות, ומוסדות החוק והמשפט הם אלו שביכולתם לספק הגנה לאזרחים מפני פגיעה בזכויות אלו.
במספר הזדמנויות בעבר אני התייחסתי להגנה הזו וכיניתי אותה בשם – "ביטחון משפטי".
כשם שבזמן מלחמה או הפרות סדר המוניות ואלימות ברחובות, כפי שחווינו לצערנו לאחרונה, ואני עוד אתייחס בקצרה לכך בדבריי, המדינה מעניקה חשיבות מיוחדת לביטחון האישי של כל אזרח.
וכשם שבזמן של משבר כלכלי ותעסוקתי, שגם אותו חווינו במהלך ההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, המדינה מעניקה חשיבות מיוחדת לביטחון הכלכלי של כל אזרח.
וכשם שבזמן משבר בריאותי, המדינה מעניקה חשיבות מיוחדת לביטחון הבריאותי של כל אזרח.
כך גם בזמן משבר חוקתי, כאשר זכויות האדם נמצאות תחת הגבלות חמורות, שומה על המדינה להעניק חשיבות מיוחדת לביטחון המשפטי של כל אזרח, ולוודא כי מוסדות החוק והמשפט ממשיכים להיות הכתובת האפקטיבית להגנה על זכויות האדם.
זהו הביטחון המשפטי.
בצד האתגר של התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, מדינת ישראל עמדה בתקופה האחרונה גם בפני אתגרים ביטחוניים – הן בזירות חיצוניות והן בזירה הפנימית.
במבצע "שומר החומות" ברצועת עזה, קציני הפרקליטות הצבאית סיפקו ייעוץ משפטי איכותי בזמן אמת במסגרת מערך הייעוץ האופרטיבי, לדרגי הצבא השונים.
מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, הידועה גם בשם הקיצור – דבל"א, היא שם דבר ברמה העולמית בכל הקשור למומחיות בדיני הלחימה, בדגש על מאבק בצבאות הטרור – מונח הידוע בטרמינולוגיה המקצועית בשם: Organized Armed Groups – שפועלים מתוך זירה אזרחית.
קציני המחלקה עוסקים בשגרה בפיתוח דיני הלחימה, תוך התאמת הפרשנות שלהם לאתגרים המיוחדים של המאבק בטרור, ובשעת חירום – מסייעים לצה"ל להשיג את מטרות הלחימה, תוך עמידה במגבלות הדין.
חשוב להדגיש, ואני אומר את הדברים הן מהניסיון שלי כפרקליט צבאי ראשי במשך 7 שנים, והן מהניסיון בתפקיד הנוכחי כיועץ המשפטי לממשלה, שהאינטרס העליון בלחימה לפי הכללים המשפטיים של דיני העימות המזוין, הוא קודם כל של המפקדים בצה"ל, ובראשם הרמטכ"ל.
קציני הפרקליטות הצבאית, בראשות הפצ"ר, אלוף שרון אפק, מסייעים להם בכך, ברמה המשפטית הגבוהה ביותר.
כעת, אחרי שהלחימה הצבאית בשטח הסתיימה, אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה מסוג שונה, שלמעשה התחילה תוך כדי הלחימה הצבאית, וזו המלחמה המשפטית בזירה הבינלאומית, הידועה באנגלית בשם: LAWFARE.
המלחמה המשפטית נערכת במספר זירות – במדינות בהן מוגשות תלונות מכוח סמכות השיפוט האוניברסאלית; בגופי האו"ם, כמו מועצת זכויות האדם, שאך ביום חמישי האחרון הקימה גוף בדיקה חדש קבוע נגד מדינת ישראל; ביוזמות שונות ברחבי העולם להטלת חרם על חברות ישראליות; וכמובן, בבית הדין הפלילי הבינלאומי, שם לוחמת המשפט התעצמה לאחרונה בעקבות החלטת התובעת של בית הדין לפתוח בחקירה.
אחד הכלים המשמעותיים ביותר שעומד לרשותנו בהתמודדות עם האיום של לוחמת המשפט הוא העובדה שבמדינת ישראל קיימת מערכת משפט עצמאית, שמחויבת לשלטון החוק, שבראשה ניצב בית משפט עליון.
שמו המקצועי הטוב של בית המשפט העליון שלנו הולך לפניו בכל רחבי העולם ופסיקותיו זוכות להערכה בינלאומית רבה, ואף מצוטטות בפסיקה בינלאומית ובכתיבה אקדמית.
מערכת המשפט הישראלית, בראשה בית המשפט העליון, היא כיפת הברזל המשפטית שלנו.
בדומה למערכת כיפת הברזל שמגינה עלינו מפני איום הטילים, גם ההגנה שמקנה לנו מערכת המשפט הפנימית שלנו מפני הליכים בינלאומיים איננה מוחלטת; אבל בלעדיה, היו נשקפים למדינת ישראל איומים אסטרטגיים כבדי משקל, ללא כל מגן.
בצד האתגר הביטחוני בזירה החיצונית, התמודדנו גם עם אתגר ביטחוני רחב היקף בזירה הפנימית, במסגרת אירועי האלימות שהחלו בירושלים, ופשטו ברחבי הארץ, בעיקר, אך לא רק, בערים מעורבות של יהודים וערבים.
פרקליטות המדינה, בראשות ממלא מקום פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, פועלת בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל וגורמי הביטחון השונים על מנת למצות את הדין עם מי שנחשדו במעורבות במעשי האלימות.
במסגרת זאת, הוגשו בידי פרקליטות המדינה עשרות רבות של כתבי אישום של פשיעה חמורה, כולל – במקרים המתאימים וכאשר היו ראיות לכך – גם כתבי אישום על עבירות שבוצעו מתוך מניעים גזעני או לאומני.
ביום חמישי האחרון, אישרתי להגיש כתב אישום נגד סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, בגין עבירות של הסתה לאלימות; פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור; והזדהות עם ארגון טרור.
במקרה אחר, הגשנו כתב אישום נגד מנהל קבוצת טלגראם, ששימשה כפלטפורמה לעידוד פגיעה בערבים, והיו מקרים נוספים.
בצד כתבי האישום, אושרו גם צעדי מנע ביטחוניים, כמו הוצאת צווי מעצר מנהליים.
במקביל, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה טיפלה מול הרשתות החברתיות בהסרת מאות פוסטים מסיתים לאלימות ולטרור.
מדובר בעשייה ענפה מאוד שתורמת בצורה משמעותית לפעילותם של גופי הביטחון להחזרת החוק והסדר לרחובות. והכול, נעשה כאמור בשיתוף פעולה הדוק עם משטרת ישראל ועם שירות הביטחון הכללי.
למרבה הצער, היו מי שהעלו טענות כוזבות ומגמתיות כאילו יש הטיה בדרך הטיפול שלנו בחשודים ערבים אל מול יהודים, או להיפך.
זה המקום להבהיר שמבחינתנו כתביעה הכללית לא היה ולא יהיה הבדל בין חשוד לחשוד, מפאת דתו, שיוכו הלאומי, או כל שיקול אחר כיוצא בזה.
רק הראיות מדברות וידברו בהליכים הפליליים.
תהיה אפס סובלנות לתופעות של אלימות ובריונות, בכל מקום במדינת ישראל. זו המדיניות וזו ההנחיה.
אנחנו עוסקים במלאכת אכיפת החוק בשביל כל הציבור במדינת ישראל ללא יוצא מן הכלל.
אני רוצה לצטט מפוסט מרגש שפרסמה בפייסבוק ביום רביעי האחרון, פרקליטה בשם שרית רייך-אבניאלי, שמספרת מדם ליבה כיצד היא גויסה ב"צו 8", כלשונה, יחד עם הצוות שלה – צוות מעצרים בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) והפרקליטות הפלילית כולה, "כדי להילחם באלימות ובגזענות ולהביא את הפורעים לדין" – ואני מצטט מהפוסט. "כבר שבועיים", כך היא כותבת, "שאני 'לא רואה בית'. שבועיים שאני מטפלת בלינצ'ים, ידוי אבנים, בקבוקי תבערה, הסתה בטיקטוק. כבר שבועיים שהצוות שלי לבדו מגיש 10 כתבי אישום כל יום … בעבירות ממניע גזעני, עבירות לפי חוק המאבק בטרור, עבירות נשק ועבירות נוספות, נלחמים על מעצרם של התוקפים, גם כשהם קטינים, כי גם קטין יכול להרוג".
זוהי הפרקליטות שלנו – שמורכבת מעורכי דין מסורים, אחראיים, נחושים, שפועלים יום ולילה, פשוטו כמשמעו, כדי להגן על הביטחון והסדר הציבוריים.
אני גאה בהם ועל תרומתם הרבה לביטחון המדינה.
בד בבד, ההתמודדות של מערכת המשפט עם כל האתגרים האלה לוותה בהתמודדות נוספת – חשובה לא פחות, ואולי אפילו יותר – על מעמדם של מוסדות החוק והמשפט במדינת ישראל ועל שלטון החוק בכללותו.
זוהי התמודדות על דמותה הדמוקרטית של המדינה, ועל עוצמתה הפנימית.
חשוב להיות ברורים בהקשר הזה –
לא ניתן לקיים דמוקרטיה במובן המהותי של המונח, ללא שלטון חוק, שמחייב כל אדם וכל רשות שלטונית, באשר הם, וללא ביטחון משפטי שמעניק לכל אדם אפשרות לפנות לערכאות משפטיות לשם הגנה על זכויותיו שנפגעו.
עצמאותן של הערכאות השיפוטיות ועצמאותם של שומרי הסף ונאמנותם לאינטרס הציבורי, ולא לגורם שמינה אותם, היא ערובה לקיומו של שלטון החוק ולקיומו של ביטחון משפטי.
עוד חשוב להזכיר את מה שאמור להיות מובן מאליו בחברה דמוקרטית – שכל רשויות השלטון מחויבות לקיים את פסיקתו של בית המשפט.
בהזדמנות זו אני מבקש לנצל את ההזדמנות ואת הבמה ולהסתייג פעם נוספת מדברים קשים וחמורים שנאמרו בימים האחרונים על בית המשפט העליון, בעקבות פסיקתו בעתירה בעניין תיקון מספר 50 לחוק יסוד: הכנסת.
גם אם עמדת הממשלה או הכנסת אינה מתקבלת, המעמד המחייב של פסיקת בית המשפט הוא כלל ההכרעה המחייב במדינת ישראל.
אין מקום לפגיעה במעמד בית המשפט העליון או במעמד השופטים, ובוודאי שאין מקום לכל מיני קריאות מפי נבחרי ציבור שלא לציית לפסיקת בית המשפט.
אלה התבטאויות חסרות אחריות, שחותרות תחת הבסיס לקיום המשותף שלנו כאן כחברה יהודית ודמוקרטית.
הדברים הללו הם כל כך בסיסיים, ואמורים להיות מובנים מאליהם. הם חלק מהיסודות שעליהם ניצבת הדמוקרטיה הישראלית.
הם עוברים כחוט השני במסגרת הטיפול בנושאים עליהם עמדתי בדבריי – המאמצים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, ההתמודדות עם האיומים הביטחוניים החיצוניים וההתמודדות עם האיומים הביטחוניים הפנימיים.
אם ננצח במאבקים הללו, אבל נוותר במאבק על ערכי היסוד של שלטון החוק, אזי הפסדנו במערכה הכוללת על דמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל שלנו.
העקרונות הללו – של שמירה על שלטון החוק, ההגנה על זכויות האדם, השמירה על המנהל התקין, העיקרון לפיו אין אדם מעל החוק, אותם שמתי בראש סדר העדיפויות של עבודתי, ואותם קידמתי בכל מאודי, כפי שעשו גם קודמיי, הם הבסיס לקיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, ויש לשמור עליהם מכל משמר."
יו"ר הכנסת יריב לוין אמר בתגובה: "מקהלת ההשתקה של ראשי מערכת המשפט עבדה היום שעות נוספות, בניסיון להכשיר את המהפכה המשפטית החדשה, שתכליתה העברה סופית של סמכויות החקיקה מידי הכנסת לבית המשפט העליון. הניסיון לעשות דה לגיטימציה ולהלך אימים על מי שמתייצב בנחישות כדי להגן על הכנסת ועל הדמוקרטיה דינו להיכשל. התמיכה הציבורית בביצוע רפורמות יסודיות במערכת המשפט ובהשבת כבודה ומעמדה של הכנסת גדלה מיום ליום. אמשיך להגן על הכנסת ועל הדמוקרטיה. אמשיך להיאבק על כך שהכרעות באשר לדרכה של מדינת ישראל תקבענה על ידי הציבור, ולא על ידי מספר קטן של שופטים הבוחרים את עצמם בשיטת חבר מביא חבר."
