מאז תחילת מבצע 'שומר החומות', נספרו כ-12 הרוגים כאשר הרוגה אחת הייתה כתוצאה מנפילה בדרך למקלט וסה"כ כ-194 פצועים נחבלו בדרכם למרחב מוגן. נפילות הטילים ברחבי מדינת ישראל העלו את הצורך לבחון האם מקום העבודה מוכן למענה למצבי חרום והאם העובדים מכירים את נהלי הבטיחות במקום העבודה. המוסד לבטיחות וגיהות פרסם את ההנחיות והדגשים לשמירה על בריאותם של העובדים.
הלחימה הנוכחית ברצועת עזה חשפה אותנו לסכנה נוספת שלא התעמקנו בה עד כה והיא הסכנה שבהחלקה או נפילה בדרך אל המרחב המוגן. פיקוד העורף מנחה ואומר כי בזמן קבלת התרעה יש להיכנס במהירות משולבת ובזהירות למרחב המוגן בהתאם לזמן ההתגוננות. בעוד העורף מתורגל בהתמודדות נגד ירי הטילים בזמן השהייה בבית, בשגרת העבודה הנושא עדיין המום ולא תמיד כל עובד יודע לאיזה מרחב מוגן הוא צריך ללכת ובאילו כללים יש לנהוג בשעת חירום במקום העבודה.
במחקר שנערך עם עובדים שניצלו לאחר אסון מגדלי התאומים למשל, נמצא שרק 20% מהעובדים ידעו את הפעולה המתאימה שעליהם לבצע כאשר האזעקה נשמעה. כ-42% בלבד ידעו כי בבניין שלהם היו שלוש מערכות של מדרגות מילוט, 45% מהעובדים לא ידעו שבקומות מסוימות נעולות דלתות היציאה לחדר המדרגות מסיבות ביטחוניות. 86% לא ידעו לאן יובילו כל מדרגות המילוט, ו- 95% לא ידעו את מספר הטלפון הקווי להזעקת סיוע מצוותי החרום בבניין במקרה חרום.
האתגר המרכזי במצב חירום במקום העבודה הוא התנהגות העובד, שיכולה לכלול את העובדים עצמם, עובדים עם מוגבלות, עובדי קבלן, אזרחים מקבלי שרות ועוד. בהתאם לכך, המוסד לבטיחות וגיהות יצר מדריך להתנהגות נכונה בזמן חירום כשהדגש המרכזי מתחיל בהדרכה ביום קליטת העובד וממשיך בהדרכות שוטפות להתנהגות במצבי חירום במקום העבודה.
דרכי התגובה של העובד בשעת חירום: בהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה תשנ"ט-1999, על כל עובד מוטלת החובה להיות בקיא בנהלי החירום של המשרד החל מיומו הראשון במקום העבודה. באחריות המעסיקים לקיים הדרכות חירום עם קליטת העובד שבו יינתן מידע על יציאות חרום ודרכי המילוט במשרד, בקומה, במרחב, באזורי השרות (חדרי אוכל וכו'), אמצעי בטיחות ומיקומם למענה במצב חרום, הזעקת עזרה ראשונה וסיוע במצב חרום, נקודת פינוי, דרכי תקשורת (נייד/קווי).
צילום: המוסד לבטיחות וגיהות.
מענה למצב חירום בידי המנהלים: על כל מנהל במקום העבודה להכיר את נהלי החירום, לאחר שעבר תרגול מעשי בתרחישים השונים. כל אחד מהשלבים של ניהול אירוע החירום, מהרמה הזוטרה ועד לרמה הבכירה, יתבצע בהעברת מקל מסודרת שבה מועברים הנתונים והמידע הידוע עד כה (מה קרה, כ"א המעורבים באירוע, נפגעים / נעדרים, הערכת סיכונים ראשונית, מה נעשה עד כה ברמה הפנימית / חיצונית, כוחות שפועלים באירוע, בעלי תפקיד ודרכי תקשורת באירוע). ההתנהלות במצבי חירום תיעשה בתיאום עם משטרת ישראל או של פיקוד העורף/צה"ל, בהתאם למצב הביטחוני.
מיפוי הצרכים של עובדים עם מוגבלות במקום העבודה: מנהלים שתחתם יש עובדים עם מוגבלות נדרשים להכיר מראש את המענה למצבי חרום עבור עובדים אלו ביתר שאת ובמקצועיות, אשר כוללת תרגול מעשי בפינוי מעמדת העבודה אל נקודת הפינוי שתמצא מחוץ למבנה. מכיוון שמוגבלויות שונות אחת מהשנייה כך גם המענה והאתגר העומד בפני המנהלים במצבי חרום משתנה בהתאם. במקום עבודה הנותן שרות ואל המקום מגיעים מקבלי שרות שלא ידוע כמה מהם עם מוגבלות ימצאו בעת אירוע, נדרש לבצע ניהול סיכונים כדי למזער את הסיכונים, להקטין את אי הוודאות ולתת את המענה האופטימלי למול היכולות הקיימות במקום.
מ"מ מנכ"ל המוס"ל, ד"ר מיקי וינקלר: "מאז מבצע שומר החומות, אנו עדים לנפגעים ולאירועי בטיחות רבים שקורים בעת המעבר למצב חרום וההליכה אל המרחב המוגן, כאלו שיכולים להסתיים במוות טרגי ומיותר. תרגול ההנחיות למעבר למצב החירום בשעות שגרה והקפדה עליהם בשעות חירום, מצילים חיים. חובתו של כל מעסיק לוודא שדרכי המעבר אל המרחבים המוגנים פנויות לאורך כל שעות העבודה. על המעסיק ליידע את כלל העובדים, הלקוחות והמבקרים הנוכחים במקום ולוודא שבעת הישמע האזעקה כולם מכירים היכן המרחב המוגן שעליהם להתפנות. המוסד לבטיחות וגיהות מעמיד את עצמו לרשות המעסיקים בכדי לרענן את נהלי הבטיחות בחירום במקום העבודה. היערכות נכונה מצילה חיים".
צילום: אילוסטרציה.
