בפוסט נוקב מסביר סמוטריץ' את הסכנות בממשלה שמסתמכת על מנסור עבאס וקורא לבנט וסער לשים את השיקולים האישים בצד ולהצטרף להקמת ממשלת ימין אמיתית: "עם ישראל לא יסלח להם אם יחמיצו את השעה."
דבריו המלאים של יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ':
הקמת ממשלה שתישען על רע"מ ומנסור עבאס תהיה אסון ובכיה לדורות ולא נאפשר לה לקום.
כבר אסביר בהרחבה, אבל רגע לפני כן, כדי להבין מי זה מנסור עבאס ומהי מפלגת רע"מ, צפו בנאום הזה של עבאס לפני ארבעה ימים בערבית בפני חברי רע"מ. מזכיר קצת את ערפאת ימ"ש שהיה נואם באנגלית נאומי שלום ובערבית נאומי מלחמה… תודה לאסף גיבור על התרגום.
1. עבאס היה ונשאר תומך טרור שעולה לרגל לחבק מחבלים שרצחו יהודים, לא מקבל את זכותם של היהודים להתקיים כעם בארצו במדינה יהודית, וממשיך לדבוק בנרטיב הפלשתיני, שפשוט סותר את זה היהודי. הוא רואה עצמו חלק מהעם הפלשתיני, הקמת מדינת ישראל עבורו היא "נכבה", והוא לרגע לא מתכוון לוותר על הנרטיב הזה.
2. כך הוא ומפלגתו נוהגים כבר שנים ואני לא קונה את התדמית החדשה שהוא מנסה לבנות לעצמו ברגע אחד רק בשל אינטרס פוליטי רגעי בשל היריבות הקשה בינו לבין הרשימה המשותפת. יש כאן שנאת המן וממש לא אהבת מרדכי.
3. גם בנאומו המתקתק אתמול עבאס לא מכיר בישראל כמדינה יהודית, דורש הכרה "בשני הנרטיבים", ולמעשה מנסה בשיטת השלבים הערבית הידועה להפוך את ישראל למדינה דו לאומית. מדינת כל לאומיה. הפך המדינה היהודית. "הוויתור" שלו על אלימות, כמובן אוניברסלית וסימטרית "משני הצדדים", הוא טקטי פשוט כי הוא זיהה כרגע הזדמנות להגיע לאותה מטרה של חיסול הפרויקט הציוני בדרכי נעם. אם זה עושה לכם דז'בו לטרמינולוגיה של עראפת באוסלו אתם כנראה לא טועים. כך מפרשים את זה כל מי שקצת מבינים בתנועה האסלמית, תפיסותיה, מטרותיה, ושיטות העבודה שלה. מתן לגיטימציה לתפיסה כזו והפיכתה לשותף לגיטימי בקואליציה חותרים תחת עקרונות הציונות הבסיסיים ביותר.
4. ניסיונות ההלבנה של התנועה האסלמית מצד גורמים מסויימים בימין משקפים עיוורון וקוצר רואי מסוכן וחסר אחריות שיביא לאבדן שלטון הימין לעשרות השנים הבאות ולסופה של המדינה היהודית. לא פחות.
5. הימין הוא רוב בציבור היהודי במדינת ישראל אבל לא בחברה הישראלית כולה. שלטון הימין מבוסס על מוסכמת יסוד מאז קום המדינה שהמפלגות הערביות, כל עוד הן כופרות בהיותה של ישראל מדינה יהודית ותומכות בטרור של אויביה, אינן שותף לגיטימי לביסוס ממשלה ולקבלת החלטות לאומיות. לא באופן פעיל ולא בהימנעות. חריג לזה היה בתקופת ממשלת אוסלו, ואת התוצאות הרות האסון של ממשלת המיעוט של רבין אנחנו חווים למרבה הצער עד היום.
6. אף אחד לא יעשה בעתיד את החילוק בין עבאס "הנחמד" לכל מפלגה ערבית אחרת ובין יציאה מהמליאה, הימנעות או תמיכה ושותפות בפועל. זו הבחנה "למדנית" מופרכת שלא תחזיק מים. כדי לתפקד ממשלה נדרשת לרוב בכנסת (להעברת תקציב וכו) וממילא לשיתוף פעולה פעיל של רע"מ. המשמעות היא הפיכתם לשותפים לגיטימיים למרות שהם אינם זונחים את שאיפתם הלאומית. כאמור, עבאס בנאומו דיבר על שני עמים ושני נרטיבים. הוא אינו זונח את שאיפתו הלאומית ואת הזדהותו עם הפלשתינים אויבי ישראל. מתק השפתיים שלו על שלום ושיתוף פעולה אינו שונה מזה של ערפאת ערב החתימה על הסכמי אוסלו. אז, השמאל היה זה שהתמסר לחיבוק המסוכן הזה. עכשיו בתפקיד "שוטי הכפר" חלקים עיוורים בימין.
7. הרצון של עבאס לחבור כעת לנתניהו הוא זמני ונובע מהיריבות הקשה שלו עם הרשימה המשותפת. בעתיד, הערבים, שיהפכו בחסות הימין לשותפים לגיטימיים, יחברו קרוב לוודאי לשמאל. הסיבה היא פשוטה: הימין נותן להם רק את המישור האזרחי ואילו השמאל גם את המישור האזרחי וגם את המישור הלאומי. חבירה של הערבים לשמאל היהודי תביא לשלטון שמאל לעשרות שנים. שלטון שמאל-ערבים כזה יגרום נזקים בלתי הפיכים למדינה היהודית ועלול חלילה להפוך אותה למדינת כל אזרחיה ואף כל לאומיה.
8. הסתמכות של הימין על עבאס תהיה פשע, שיביא אולי לעוד כמה שנות שלטון של נתניהו, אבל מיד אחר כך יעביר את השלטון לשותפות שמאל-ערבים להרבה מאוד שנים ולאסון למדינת ישראל. שלטון השמאל הזה יאיין ברגע אחד את הישגי ממשלת הימין שתקום כאן אולי בשבועות הקרובים, יחריב את עקרונות המדינה היהודית ויהפוך חלילה את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה וכל מתבולליה בגבולות שאבא אבן כינה "גבולות אושווייץ". אסור בשום אופן להסתכל על המציאות רק במשקפיים של כאן ועכשיו ושל החשש, המוצדק, מפני ממשלת שמאל בראשות עלה התאנה בנט. ממשלה כזו תהיה רעה לישראל אבל תחזיק מעמד זמן קצר בלבד. אחריה יחזור הימין לשלטון ויתקן את נזקיה במהירה. מה גם שאני רואה סיכוי קלוש מאוד להקמתה. מצב הפוך שבו הימין מצליח, לכאורה, לשמור על השלטון לטווח קצר אבל אחר כך גורם בהתנהלותו להחזרת השמאל לשלטון יהיה בגדר "ולא נודע כי בא אל קרבנה" ויביא אסון למדינת ישראל.
זאת ועוד, ממשלה שתתבסס על עבאס תשמור אולי על שלטון נתניהו אבל ממש לא תהיה ממשלת ימין. צריך להיות תמים, שלא לומר טיפש, כדי לחשוב שעבאס יאפשר את הרפורמות שלנו במערכת המשפט, את הסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, את הוצאת המסתננים, ועוד ועוד. זו תהיה מקסימום ממשלת קיפאון שבה עבאס יהיה בתפקיד ברק/לבני/כחלון שיהווה תירוץ לנתניהו לבלום כל מהלך ימני אמיתי.
9. אני מחכה ליום שבו ערביי ישראל יצמיחו מתוכם תנועה שזונחת את התקווה למימוש שאיפות לאומיות בארץ ישראל ומבקשת לחיות בשותפות אזרחית פרטית במדינה יהודית. תנועה כזו לא תצטרך מפלגה ערבית אלא תשתלב באופן טבעי במפלגות הישראליות הכלליות, בדיוק כפי שהעדה הדרוזית משתלבת בכל המפלגות בקשת הפוליטית הישראלית. רע"מ רחוקה מכך בהשקפתה מרחק שנות אור. בחברה הערבית יש היום הרבה יותר מניצנים בכיוון הזה ודווקא החיבוק למנצור עבאס יגדע אותם ויהווה סתירת לחי לערבים האמיצים שמובילים אותם.
>>>
אז מה כן? פשוט מאוד, מאמץ עילאי להביא את בנט וסער לממשלת המחנה לאומי, כשותפים מרכזיים שיובילו מדיניות ימין אמיתית תחת נתניהו. אפס לגיטימציה לנתניהו לממשלה עם עבאס ואפס לגיטימציה לסער ובנט לשים את טובתם האישית לפני טובת המדינה ולפספס את ההזדמנות ההיסטורית לממשלת ימין על מלא. במקום לפנות ל"פתרונות" קלים ומסוכנים על כולנו להשקיע בזה את כל זמננו ומרצנו בתקופה הקרובה. גם נתניהו יצטרך לשלם מחירים על כך אבל זו תהיה ממשלת ימין אמיתית שתקיים את הבטחות כלל מפלגות הימין לציבור הבוחרים שלהם. ממשלה שתחזק את הזהות היהודית, תפתח את ההתיישבות, תחזיר את המשילות והריבונות בנגב ובגליל, תתקן את מערכת המשפט, תוציא את המסתננים ותשקם את השכונות בדרום תל אביב, תבצע את הרפורמות הנדרשות בכלכלה, ועוד ועוד.
(קרדיט צילום: יהונתן סמייה – דוברות הכנסת)
