מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2020 התרחשו בכבישי ישראל 1,565 תאונות דרכים במעורבות של רכב כבד מתוכן 70 תאונות דרכים קטלניות (בהן נהרג לפחות אדם אחד) ו-286 תאונות קשות. על פי הנתונים, בתחום הערים והישובים אירעו, בשנת 2020 – 774 תאונות במעורבות רכב כבד, מהן 20 תאונות קטלניות ו- 128 קשות.
בעשור האחרון (2011-2020) אירעו למעלה מ-23 אלף תאונות דרכים במעורבות רכבי משא כבדים ברחבי המדינה, מהן 1,024 היו קטלניות – למעלה מ-100 תאונות קטלניות (בהן לפחות הרוג אחד) בשנה בממוצע.
מבין התאונות שאירעו עם משאיות וכלי רכב כבדים בעשור האחרון מעל 12 אלף התרחשו בערים ובישובים: למעלה מ-1,400 מהן אירעו בתל אביב, 1,324 אירעו בירושלים, 677 תאונות במעורבות רכב כבד אירעו בעשור החולף בחיפה, 490 בבאר שבע ו-434 בפתח תקווה.
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "במקרה של תאונה עם רכב כבד הסיכון לפגיעה קשה וקטלנית גדול. נהגי המשאיות והרכב הכבד שנדרשים לעבוד על הכביש במשך שעות ארוכות בניגוד לחוק הם כפצצה מתקתקת ובכל רגע עלולים לגרום לתאונה רבת נפגעים. לאחר מאבק ממושך של עמותת אור ירוק אושרו התקנות לשימוש בטכוגרף הדיגיטלי שימנע מנהגים מקצועיים לעבוד שעות רבות מעל המותר ולסכן את החיים של כולנו בכביש. חבל שנאלצנו לחכות כל כך הרבה שנים לאישור של מכשיר שכבר בשנת 2006 אושר לשימוש באירופה. מדובר באביזר בטיחות מציל חיים מהמעלה הראשונה ולא ברור מדוע עד כה נמנע השימוש בו בישראל. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לנצל את התקנות החדשות ולבצע רפורמה שלמה בכל הקשור להסדרת תחום הרכב הכבד בישראל. יש להכשיר ולגייס נהגים חדשים ואיכותיים, לצמצם את שעות הנהיגה הרבות ולהגדיל את מערך האכיפה לתקינות כלי הרכב הכבדים. אסור להחמיץ את ההזדמנות הזאת שיכולה להביא להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים עם כלי רכב כבדים. חייבים לפעול ליישום תקנת הטכוגרף הדיגיטלי והגברת המודעות והאכיפה. רק כך נוכל למנוע תאונות מיותרות ולהציל חיים".
נתוני ההיפגעות בערים השונות – בשנת 2020 הכי הרבה נפגעים בירושלים:
· בשנת 2020 אירעו בירושלים 109 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מהן שלוש תאונות קטלניות (בהן לפחות אדם אחד נהרג), מדובר בעליה בכמות התאונות לעומת שנת 2019 שבמהלכה אירעו בעיר 94 תאונות במעורבות רכב כבד. בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בעיר 1,324 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 25 תאונות קטלניות.
· בשנת 2020 אירעו בתל אביב-יפו 104 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מהן שתי תאונות קטלניות (בהן לפחות אדם אחד נהרג). בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בעיר 1,457 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 34 תאונות קטלניות.
· בשנת 2020 אירעו בחיפה 43 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים. בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בעיר 677 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן עשר תאונות קטלניות (בהן לפחות אדם אחד נהרג).
· בשנת 2020 אירעו בבאר שבע 32 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים. בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בעיר 490 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן שש תאונות קטלניות (בהן לפחות אדם אחד נהרג).
· בשנת 2020 אירעו בפתח תקווה 26 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים. בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בעיר 434 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן תשע תאונות קטלניות (בהן לפחות אדם אחד נהרג).
· בשנת 2020 אירעו בחולון 24 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים. בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בעיר 370 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן ארבע תאונות קטלניות (בהן לפחות אדם אחד נהרג).
· בשנת 2020 אירעו באשדוד 23 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים. בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בעיר 386 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 13 תאונות קטלניות (בהן לפחות אדם אחד נהרג).
· בשנת 2020 אירעו בראשון לציון 17 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים. בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בעיר 317 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן עשר תאונות קטלניות (בהן לפחות אדם אחד נהרג).
מאפייני המשאיות – המשקל הרב, הנקודות המתות אשר מקשות על זיהוי אופנועים ומרחק העצירה הארוך, מגבירות את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים. אחת הבעיות של נסיעת משאיות בתוך התחום העירוני היא כי אין להן מקום חניה מסודר. כך, נוצר מצב שבו נהגי הרכבים הכבדים נאלצים לחנות במקומות מסוכנים, בסביבת האוכלוסייה, בין היתר בקרבת ילדים.
בנוסף, להערכת אנשי מקצוע, חסרים אלפי נהגי רכבים כבדים בישראל. התוצאה של מחסור קשה זה היא שעות עבודה ארוכות במיוחד של נהגי המשאיות. מעסיקים רבים אינם מקפידים על חוק שעות עבודה ומנוחה וכתוצאה ישנם נהגי רכבים כבדים שנוהגים ברציפות במשך 14, 16 ואפילו 18 שעות.
אחד הכלים האפקטיביים למעקב אחרי שעות עבודה שלא כחוק או נהיגה במהירות גבוהה מהמותר, הוא הטכוגרף הדיגיטלי שהשימוש בו אושר לאחרונה בכנסת וצפוי להיכנס באופן רשמי לשימוש החל מחודש יוני 2021. הטכוגרף הדיגיטלי מתעד את פעולות הנהג כגון: מהירות הנסיעה, מרחק נסיעה ונתונים נוספים. הטכוגרף מאחסן תיעוד דיגיטלי של פעילויות הנהג ושל הרכב בזיכרון הפנימי שלו, וגם באופן נפרד על כרטיס חכם שיש ברשות הנהג.
(קרדיט: עמותת אור ירוק)
