שנת קורונה במרכז הרפואי ברזילי: לפני שנה בדיוק נפתחה מחלקת קורונה הראשונה בדרום – המחלקה השנייה בישראל, אחרי פתיחת מחלקה בשיבא.
פרופ' יניב שרר, מנהל המרכז הרפואי ברזילי: "השנה החולפת, 'שנת הקורונה', ללא ספק הוכיחה את חוסנה של מערכת הבריאות בישראל, ובפרט של המרכז הרפואי ברזילי. מאז גילוי החולה הישראלי הראשון, ועד עצם היום הזה, הצילו צוותי ברזילי את חייהם של מאות חולים, בפעילות סביב השעון ובמסירות אין קץ, ועל כך אין אלא להצדיע להם. הרופאים, האחיות, אנשי המנהל והמשק ומקצועות הבריאות – במקביל לטיפול הקשה בקורונה, גופנית ונפשית, ותוך כדי סיכון עצמי, המשיכו ועדיין ממשיכים לטפל בכלל חולי ופצועי האזור כאילו אין קורונה, ובמקביל נלחמים בקורונה ברמה יומיומית, ומאפשרים לחברה הישראלית להתחסן ולנצח את המגיפה".
בתחילת מארס 2020, עם כניסת נגיף הקורונה לישראל, פנו ממשלת ישראל ומשרד הבריאות למרכז הרפואי ברזילי וביקשו להכשיר מחלקה ייעודית שתטפל בחולי "המחלה המסתורית". עד למועד הפניה הייתה רק מחלקה אחת בישראל, בשיבא, וברור היה שצריך לפתוח מחלקה נוספת – גם בדרום.
זמן לא רב לפני כן, בפברואר 2020, התגלו ארבעת חולי הקורונה הישראלים הראשונים, באוניה "דיימונד פרינסס" שעגנה ביפן. בעקבות הפניה נערך המרכז הרפואי לפתיחת מתחם קורונה מבודד – במחלקת פנימית ד'. בהמשך, פתח המרכז הרפואי מחלקה ייעודית, בניהול ד"ר בוריס גולצמן, מרכז את תחום הטיפול הנמרץ במחלקות הפנימיות של ברזילי.
הסברה המקצועית שהייתה רווחת באותה עת, בגל הראשון, היא שיש לחבר חולי קורונה שהגיעו לתת-חמצון למכונות הנשמה. ואולם ד"ר גולצמן טען שחייבים למצוא מענה פחות דרסטי ופולשני, ועדיין אפקטיבי, עבור מטופלים שזקוקים לחמצן. הוא חקר את הנושא והכניס למערך הרפואה בישראל את שיטת ה-HIGH FLOW – חמצן בזרם גבוה, אבל לא פולשני.
(מחלקת הקורונה הראשונה של המרכז הרפואי ברזילי, טרם אכלוס, צילום: דוד אביעוז, צילום רפואי, דוברות ברזילי).
