מדובר גם בהישג בקנה מידה עולמי לטבע בישראל שכן על פי הידוע מדובר גם לראשונה בעולם בקינון של רחמים שנולדו בגרעיני רבייה ייעודיים, מהסוג שהוקם בכרמל במסגרת פרויקט פורשים כנף, המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל למען שמירה ואישוש אוכלוסיית הרחמים בישראל המצויה בסכנת הכחדה.
כשבועיים לאחר מקרה ההרעלה החמור, שפגע באופן אנוש באוכלוסיית הנשרים ובעופות הדורסים בצפון, מתקבלת עתה בשורה משמחת ומיוחדת במינה עם זיהוי קינון של זוג רחמים באזור הכרמל, לראשונה מזה 50 שנה.
את הקינון החריג בנוף הכרמל זיהו פקחים ואקולוגים של רשות הטבע והגנים ואלו התרגשו עוד יותר כאשר הבחינו כי הקינון הוא של זוג רחמים שנולדו שניהם בגרעין הרבייה בחי בר כרמל וזאת על פי הידוע, לראשונה בעולם שזוג רחמים שנולדו בגרעין רבייה מסוג זה מקננים יחדיו. נקבת הרחם, המסומנת בתג כנף 10, היא ילידת 2011, ששוחררה בשמורת חי-בר כרמל בינואר 2012 והרחם הזכר, המסומן בתג כנף 24, הוא יליד 2014 , ששוחרר בכרמל בדצמבר 2014.
לדברי אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים: "הרחם הוא עוף דורס בינוני בגודלו שעיקר מזונו פגרים ושיירי בעלי חיים, והוא מתמחה בפיצוח של קליפות ביצים. בישראל האוכלוסייה היציבה מונה כ-55 זוגות ושומרת על יציבות בעשור האחרון אחרי ירידה דרסטית מ-150 זוגות לאורך כ-30 שנה. הרחם נכחד מהכרמל בראשית שנות ה-60 ומהגליל בסוף שנות ה-80 . זאת למעט זוג יחיד בנחל עמוד, שאחד מפרטיו הורעל בשנה שעברה, שוקם בבית החולים לחיות בר של הספארי ברמת גן ורשות הטבע והגנים, שוחרר חזרה לטבע ונדד לסודן שם הוא מקנן כעת".
הצופה מרחיב ואומר כי: "הרחם הוא העוף דורס המקומי שנמצא בסכנת הכחדה עולמית החמורה ביותר ובמרבית תחומי תפוצתו אוכלוסייתו פוחתת. בישראל, לעומת זאת, כנראה בזכות פעולות ממשק, רבייה ואישוש שאנו מבצעים במסגרת "פרויקט פורשים כנף", המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, נשמרת יציבות באוכלוסייה, שהינה חריגה לטובה בקנה מידה עולמי".
סינק של אוהד הצופה אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים על הקינון המרגש.
בין האיומים העיקריים על אוכלוסיית ניתן למנות הרעלות, התחשמלות, טורבינות רוח (מודלים דמוגרפיים בספרד לפי נתוני פגיעה מצביעים על סבירות גבוה להכחדה בעקבות פגיעות אלו) וכן פגיעה לאורך ציר הנדידה.
כל האוכלוסייה המקננת בישראל, כמו גם זו האירופאית (דרום מזרח-אירופה) ודרום-מערב אסיה חורפת במזרח אפריקה ובדרום חצי–האי ערב. רוב הרחמים הממושדרים בישראל חורפים באתיופיה וסודן אך גם בתימן, בצ'אד ובדרום-סודן.
ב-1996 הוקם במסגרת "פרויקט פורשים כנף", המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, גרעין רבייה שמטרתו להרבות ולהשיב רחמים לטבע בכדי למנוע את הכחדתם בארץ ולהשיב את אוכלוסייתם לכרמל, במקביל להשבת הנשרים.
הרחם ידוע כעוף מאתגר לרבייה בגרעיני הרבייה בשבי, ובכל זאת, בגרעין הרבייה של פרויקט פורשים כנף מצליחים להגיע לגידול של כ-8-6 גוזלים בשנה שמאוקלמים ומשוחררים בכרמל (בעיקר בחי-בר כרמל וכן ברמת הנדיב). עד כה שוחררו 58 רחמים. חלק מהרחמים לא שרד בטבע, כתוצאה מפגיעות בעיקר מחוץ לגבולות ישראל.
אוהד הצופה מסכם ואומר כי: "הקינון הוא הישג עצום לפעולות השמירה ואישוש אוכלוסיית הרחמים ולטבע בישראל. רשות הטבע והגנים והשותפים לפרויקט פורשים כנף פועלים באופן מתמשך לניטור ומעקב אחר הרחמים הממושדרים ובזכות זאת נעשתה התאמה ופותחה שיטת איקלום והשבה ייחודית, שמובילה להצלחה מרגשת. מזה כ-5 שנים ניצפים יותר ויותר רחמים החוזרים לכרמל אחרי נדידה ארוכה. רחמים צעירים שוהים באזורי החריפה, בעיקר באתיופיה ובסודן למשך זמן רב, לעיתים כשנתיים, בטרם שבים לארצות המוצא ובמקרה של הקינון המדובר לכרמל".
