המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום מתוקן בתיקי האלפים, ובו תיקון לאישום הראשון בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 14.12.20.
כמתואר בכתב האישום, בתקופות הרלוונטיות לאישום הראשון התקיימה בין הנאשם 1, ראש הממשלה בנימין נתניהו, לבין הנאשמים שאול אלוביץ' ואיריס אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ורעייתו, מערכת יחסים שוחדית של "תן וקח". מערכת יחסים זו כללה דרישות והתערבויות בסיקור תקשורתי בדרכים שונות באתר וואלה שבשליטת בזק, היענות חריגה לדרישות אלה ו"צנזורה עצמית" שנעשתה באתר על רקע הדרישות האמורות, זאת, כנגד הציפייה שבתמורה לכך נתניהו יקדם עבור בני הזוג אלוביץ' אינטרסים כלכליים משמעותיים; ואכן בתמורה למתת ביצע נתניהו פעולות שלטוניות שהיו בעלות חשיבות מכרעת לאלוביץ' ורעייתו והיטיבו עמם ועם העסקים שבשליטת אלוביץ'.
בהתאם להחלטת בית המשפט, צורף לכתב האישום המתוקן פירוט של אירועים קונקרטיים (315 במספר) הכוללים דרישות מאתר וואלה להיטיב את הסיקור של הנאשם ובני משפחתו (כ-230 דרישות), מתוכן קיימות אינדיקציות למעורבותו של נתניהו בכ-150 דרישות עבורו ועבור בני משפחתו. הפניות כוללות דרישות להטיב את הסיקור התקשורתי של נתניהו ובני משפחתו, להגדלת זמן החשיפה של ידיעות חיוביות או מחיקה, דרדור או שינוי כותרות של ידיעות שליליות על נתניהו או בני משפחתו, דרישות לסיקור שלילי של יריבים פוליטיים, דרישה למנוע שידור ראיון שנערך עם נתניהו וכיוצ"ב. הפירוט מופיע בנספח א' של כתב האישום.
כן הודגש בכתב האישום המתוקן כי רה"מ נתניהו היה מודע לכך שבני משפחתו פונים לבני הזוג אלוביץ' בדרישות לסיקור, בהיקף ניכר ובאופן שיטתי. דרישות אלה, כמו גם אירועי "צנזורה עצמית" שבוצעו על רקע הדרישות האמורות, פורטו גם הן בנספח האמור, בסך הכל 315 דרישות, המהוות את רכיב ה"מתת" במערכת היחסים השוחדית כאמור.
כן יש התייחסות בכתב האישום המתוקן לפעולתם בצוותא חדא של בני הזוג אלוביץ' והיענותם לדרישות הללו.
