הצעות אי האמון שהגישו סיעות האופוזיציה זכו לרוב בהצבעות במליאה, מאחר שהקואליציה החרימה את ההצבעות, אך מכיוון שהצעת אי אמון דורשת רוב של 61 חברי כנסת, ההצעות נדחו.
ההצעה "כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה" (יש עתיד-תל"ם) זכתה לרוב של 35 תומכים מול תומכים ללא מתנגדים.
ההצעה "מחדל הממשלה בניהול משבר הקורונה" (ימינה) זכתה לרוב של 28 תומכים מול תומכים ללא מתנגדים ושני נמנעים
ההצעה "העלייה בשיעורי העוני והחרפתו בזמן הקורונה בשל מדיניות הממשלה" (הרשימה המשותפת (חד"ש, רע"מ, תע"ל, בל"ד)) זכתה לרוב של 28 תומכים מול תומכים ללא מתנגדים.
ח"כ נפתלי בנט הציג את ההצעה של ימינה ואמר: "לסגר השלישי ישראל לא נכנסת בגלל נגיף הקורונה אלא בגלל נגיף הפוליטיקה שממשלת ישראל וראשה לא מצליחים להיגמל ממנו. חבל שלנגיף הקורונה לא קוראים נפתלי בנט. ככה הייתי בטוח שמישהו בממשלה היה נלחם בו כי בממשלה מעדיפים להתעסק בפוליטיקה במקום במה שחשוב.
השבוע אני רואה תופעה שצדה את עיני. יש תפיסה שאוחזת בממשלה שקיטורים וצעקות הם תחליף למעשים. איילת שקד מינתה מאות שופטים שמרנים בלי הרבה צעקות, היא לא קיללה. מהצד השני – אסנת מארק שצועקת: "מה נהיה? בושה וחרפה." אבל אתמול במשמרת שלה מינו 61 שופטים, שופטים בדיוק הפוכים מעמדות הימין. אבל היא צעקה, וואלה איזה צעקות. הראתה להם מה זה. איזה קללות. אבל 61 שופטים מהצד השני, מונו גם מונו.
זו ממשלה של מילים, קיטורים, התבכיינות, רק לא תוצאות. וכמה מילים. כמה מסיבות עיתונאים של ראש הממשלה "הנחיתי, דרשתי, אמרתי, חזיתי, ראיתי לפני כולם." עכשיו צריך להתעורר."
השר דוד אמסלם השיב: "אבי אבות הטומאה בכל העניין הזה זה הרכב הוועדה, לא כמה שופטים בחרו ואיזה. אני מניח שחלק מהשופטים, או ברובם הם אנשים טובים וראויים, אבל זאת לא השאלה בכלל. הבעיה היא בהרכב הוועדה. זה הרכב ועדה שאין לו אח ורע בעולם. כשאיילת שקד הייתה שם כשרת משפטים, היא בוודאי לא הציעה לבוא ולשנות את הרכב הוועדה.
אני בכלל לא חושב שוועדה כלשהי צריכה להיות עם שופטים, לא יכול להיות שהשופטים יבחרו ושהם יהיו במכרז של עצמם. יש פה בכלל ניגוד עניינים מובנה. כשאני מנסה למנות דירקטור, שואלים אותי אם אני מכיר אותו, ואם הוא מכיר אותי, אומרים לי: זו זיקה אישית, ופוסלים אותו. הרי מדובר על שופטים שמביאים את החברים שלהם מתוך המערכת, ועוד שלושה. אני לא יודע איך השתחלו שני עורכי דין מלשכת עורכי הדין. כבר בסיפור הזה יש לך חמישה שאחד עובד עם השני, אחד נדרש לשני, אחד מופיע אצל השני. ויש לך עוד ארבעה אנשי ציבור, ששלושה אתמול לא היו בכלל, היה רק נציג ציבור אחד שזה שר המשפטים, שאין לו שום סגנון ניהולי. בבסיס שלו הוא איש לא דמוקרטי.
תזכרו שתמיד הגלגל מתגלגל לכל הכיוונים, פעם הוא פה ומחר הוא שם, היום אתה פה ומחר אתה שם. אל תייללו כמו חתולים שיום אחד תהיו במקום הזה שאנחנו נרצה להפעיל את הגלגל. אתם היום מייצרים תקדימים חסרי תקדים."
(קרדיט צילום: דוברות הכנסת- דני שם טוב)
