היום נערך הסמינר השנתי רם הדרג בין ישראל והאיחוד האירופאי לדיון בהיבטים השונים של המאבק באנטישמיות. הפורום, המתקיים מזה 13 שנה, התקיים השנה באמצעות הזום.
הפורום מפגיש נציגים רשמיים מישראל ומהאיחוד האירופי, קובעי מדיניות, מומחים, ונציגי חברה אזרחית וארגונים בינ"ל, לדיון מעמיק בדרכים למאבק באנטישמיות. השנה התמקד הדיון בשיח האנטישמי במרחב הדיגיטלי, השפעתו על העולם האמיתי, ודרכי ההתמודדות איתו.
הדיונים התמקדו בעליה המדאיגה בגילויי האנטישמיות ברשת בתקופת הקורונה, והתפשטות האנטישמיות ברשת, ניתוח שורשי הבעיה והשפעתה על היהודים בעולם.
האיחוד האירופאי וישראל הדגישו את מחויבותם לחזק את שיתוף הפעולה בתחום המאבק באנטישמיות, בין היתר על ידי שימוש בהגדרת האנטישמיות של IHRA ככלי לזיהוי שיח אנטישמי.
הצדדים יפעלו יחד לבחינת כלים משפטים וכן להרחבת הדיאלוג עם חברות הטכנולוגיה לקידום השימוש בכלים אלגוריתמיים לזיהוי, מעקב והסרה של תכנים אנטישמיים. בנוסף הדגישו הצדדים את רצונם לחזק את השת"פ בהגנה על קהילות ומוסדות יהודיים ומורשת תרבותית יהודית ברחבי העולם ובמוסדות בינ"ל.
מהצד הישראלי השתתפו במפגש ראש המערך המדיני-אסטרטגי במשרד החוץ אלון בר, וסמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית נעם כץ. מהצד האירופאי השתתפו במפגש Paul Nemitz, יועץ בכיר בנציבות הא"א ו-Katharina von Schnurbein, מתאמת המאבק באנטישמיות בנציבות הא"א.
נציין כי ב-2018 אימצה המועצה האירופאית החלטה שקוראת למדינות האיחוד האירופאי לאמץ ולממש אסטרטגיה למאבק באנטישמיות על כל צורותיה. 14 מדינות באיחוד נמצאות בתהליך של גיבוש אסטרטגיה שכזאת. במקביל למאמצים ברמת המדינות עצמן, נציבות הא"א תגיש אסטרטגיה מקיפה למאבק באנטישמיות ב-2021.
יצויין שהגדרת האנטישמיות של IHRA אומצה על ידי 18 מדינות באיחוד.
(קרדיט: משרד החוץ)
