‏מנדלבליט החליט: תיק המניות של ראש הממשלה נתניהו ייסגר

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מפרסם הערב את החלטתו שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, בפרשת המניות, וכן ביחס לטענות שעלו לאחרונה על חלקו בפרשת כלי השיט (פרשה 3000), בהתאם לעמדת פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, שאותה אימץ היועמ"ש.

‏העילה: חוסר בראיות לעבירת שוחד עם מיליקובסקי והתיישנות לפי עבירת מרמה והפרת אמונים. מנדלבליט קבע כי נתניהו קיבל טובת הנאה ממיליקובסקי.

עיקרי הנימוקים שלא לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המניות:

1. בשנים האחרונות נחקר ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו (להלן: נתניהו), כחשוד
בשלושה תיקי חקירה שעניינם עבירות מתחום טוהר המידות, תיקים 1000 ,2000, ו-4000 .
לאחר בחינת הראיות בשלושת התיקים הללו, ובהמשך להליך שימוע שנערך, החלטתי
להגיש נגד נתניהו כתב אישום, והוא תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. לצד
זאת, נבחנו טענות למעורבות של נתניהו גם במסגרת "פרשת כלי השייט" המכונה גם תיק
3000, שאף עניינה בעבירות מתחום טוהר המידות. בעניין זה לא נמצאה תשתית ראייתית
מספקת לחקירת נתניהו כחשוד, עם זאת נגבתה מנתניהו עדות פתוחה. כמו כן יצוין, כי
במסגרת תיק 3000, מתקיימים בימים אלה הליכי שימוע לעשרה חשודים, שנמצא על ידי
פרקליטות המדינה כי יש תשתית ראייתית שמצדיקה קיומם. עוד יצוין, כי בחודש פברואר
2019 דחה בית המשפט העליון עתירה שביקשה לשנות מההחלטה שלא לחקור את נתניהו
כחשוד גם בתיק זה (בג"צ 8924/18 .)

2. החלטתי דנן עוסקת בשאלה האם קיימת תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה
פלילית נגד נתניהו בעניין נוסף, חמישי במספר, אשר במוקד שלו מצויה רכישת זכויות
שביצע נתניהו בשנת 2007 בשותפות שבבעלות בן דודו, ומי שהיטיב עם נתניהו לאורך שנים,
איש העסקים האמריקני נתן מיליקובסקי ובני משפחתו הקרובים (להלן: בהתאמה: רכישת
המניות ו-מיליקובסקי). רכישה אשר הניבה רווח משמעותי לנתניהו, נוכח פער גדול בין
מחיר רכישת הזכויות בשנת 2007 לבין מחיר מכירתן בשנת 2010 .
בחנתי האם התשתית הראייתית שמונחת בפניי – אשר כוללת מידע שהתקבל ממספר
רשויות, וכן גרסאות מעורבים בהן גרסאות נתניהו ומיליקובסקי כפי שנמסרה בתיקים
אחרים אך בנושאים משיקים – מעלה חשד סביר לכך שבוצעו על ידי נתניהו, אגב רכישת
המניות, החזקתן ובהמשך מכירתן, עבירות פליליות ובהן עבירות שוחד ומרמה והפרת
אמונים של עובד ציבור. בתוך כך, נדרשתי למספר שאלות משנה, ועם העיקריות שבהן
נמנות השאלות הבאות: האם רכישת הזכויות, בנסיבותיה, מהווה טובת הנאה שקיבל נתניהו ממיליקובסקי? ככל שהתשובה לכך חיובית, האם טובת הנאה זו ניתנה בזיקה
לתפקידו הציבורי של נתניהו או בעד פעולה הקשורה בתפקידו הציבורי? האם קבלת טובת
ההנאה כשלעצמה מגבשת, בנסיבות העניין, חשד לביצוע עבירה פלילית כלשהי באופן
המצדיק פתיחה בחקירה פלילית?
לצד זאת, גם נדרשתי כמובן לשאלת הקשר האפשרי שבין עסקת המניות ועסקיו ועיסוקיו
של בן דודו של נתניהו מיליקובסקי לבין האירועים שנחקרו במסגרת פרשת כלי השייט,
וביתר פירוט לשאלה, האם בכל הידוע לנו נכון לעת הזו ביחס לנושא זה יש כדי לשנות
מההחלטה שלא לראות בנתניהו כחשוד בפרשת כלי השייט. בכלל זאת, האם עולה
מהתשתית הראייתית שלפניי חשד סביר כי נתניהו היה מודע לקיומה של זיקה, ככל
שהייתה כזו, בין עסקיו ועיסוקיו של מיליקובסקי לבין התאגיד הגרמני שמכר לישראל את
אותם כלי שייט? ואם כן, האם נתניהו פעל במסגרת עסקאות כלי שייט שערכה מדינת
ישראל לטובת מיליקובסקי, מיטיבו?
3. בפתח הדברים אומר ארבעה אלה:
הראשון הוא שלאחר בחינת התשתית הראייתית שנאספה במסגרת הבדיקה שבוצעה,
ומכלול העמדות שהובאו בפניי, מצאתי כי יש לקבל את המלצתם הדומה של ראש אגף
החקירות והמודיעין במשטרת ישראל – ניצב יגאל בן-שלום, פרקליטות המדינה, שניתנה על
דעת שני המשנים לפרקליט המדינה שעסקו בנושא – גב' ליאת בן-ארי ומר שלמה (מומי)
למברגר, והמשנים ליועץ המשפטי לממשלה – מר רז נזרי וגב' עמית מררי, ולפיה אין
בנסיבות העניין תשתית מספקת כדי להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד נתניהו. את
הטעמים שביסוד המלצתם, אשר מקובלים עליי, אפרט בהמשך.

השני – שהוא דבר ברור בעיניי ובגדר מושכלות ראשונים – דין אחד לכולם. השאלה האם יש
מקום לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה נבחנת על פי אותו מבחן ראייתי הנוהג לגבי הכל.
אכן, תהליך בחינת הראיות במקרה של ראש ממשלה נערך על ידי ראשי המערכת באופן
אישי, אולם הדרישה המהותית למסד ראייתי של "חשד סביר לביצוע עבירה" אחידה
ושווה, והשאלה האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית הניצבת בבסיס החלטתי נבחנה רק
לאורה.

השלישי הוא שהנימוקים שאציג להלן אינם כוללים את המכלול שנבדק ואת כלל הממצאים
כפי שהוצגו לי בחוות הדעת ובישיבות, אלא את העיקריים שבהם.

הרביעי הוא שהחלטתי שלא לפתוח בחקירה עוסקת אך בשאלה הפלילית, להבדיל משאלות
של מנהל תקין או שאלות מתחום האתיקה הציבורית שעולות מהחומר המונח בפניי.
רקע בתמצית – קשרי נתניהו מיליקובסקי:
4. נתניהו ומיליקובסקי הם, כאמור, בני דודים. כעולה מעדויותיהם שנמסרו בפרשות אחרות,
התקיימו ביניהם קשרים החל מצעירותם ובמשך השנים. לטענתם, לאורך השנים
מיליקובסקי נתן לנתניהו כספים, וכן סייע לו כלכלית בדרכים נוספות, למשל במימון טיסות
וביגוד.
5. נתניהו ומיליקובסקי טענו כי ראו במתן טובות ההנאה המתוארות "מסורת", שהמשיכה את
נוהגו של אביו של מיליקובסקי לתת כספים לאביו של נתניהו. לצד זאת, על פי הראיות
שנאספו, הסיוע הכספי ניתן לנתניהו אך לא לאחיו, ומיליקובסקי תיאר כי ביקש להקל בכך
על נתניהו ו"לשחרר" אותו מדאגות כספיות בשעה שהוא ממלא תפקיד ציבורי חשוב.
רקע בתמצית – התאגידים הרלוונטיים והקשרים ביניהם:
6. ThyssenKrupp AG הוא קונגלומרט גרמני הפועל ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם,
ומנהל מאות חברות העוסקות בנושאים תעשייתיים רבים, כגון ייצור מעליות, ייצור פלדה
ושירותי תעשייה מגוונים (להלן: טיסנקרופ). בין יתר הפעילות הענפה של טיסנקרופ, הוא
מחזיק, בעקיפין, גם במספנות H.D.W הממוקמות בגרמניה, שבהן מייצרים את כלי השייט
שמצויים במוקד פרשת "כלי השייט" .
7. החברה האמריקנית גראפטק מתמחה בייצור ופיתוח של טכנולוגיות בתחום חומרי הגרפיט
והקרבון המשמשים בתעשיות המתכת, ומייצרת בין היתר מוצר המהווה רכיב הכרחי
בתהליך ייצור פלדה (להלן: גראפטק.)
8. יצרני פלדה, כגון טיסנקרופ, רוכשים מחברות, כגון גראפטק ,אלקטרודות גרפיט,
ומשתמשים בהן בתהליך ייצור פלדה.

9. החל משנת 2008, לכל המאוחר, מכרה גראפטק מוצרים לטיסנקרופ, תוך שגראפטק ציינה
את אחת מחברות הבת של טיסנקרופ בין לקוחותיה הבולטים. מתגובה פומבית שמסרה
טיסנקרופ בשנת 2017 עולה כי היקף המסחר של התאגיד טיסנקרופ בכללותו עם גראפטק
הוא "סכום זניח הנופל במובהק מ-1%" מהמחזור השנתי שלה העומד על 39 מיליארד אירו .
עוד יצוין, כי לא קיימת אינדיקציה באשר להיקף המסחר בין גראפטק לחטיבה הימית של טיסנקרופ. היינו מבחינת גראפטק טיסנקרופ היוותה לקוח בולט, הגם שמבחינת טיסנקרופ,
העסקאות עם גראפטק היו ככל הנראה שוליות יחסית.

10. עיקר עסקיו של מיליקובסקי בתחום הפלדה בארה"ב. בנוסף לכך, החל בשנים 2011-2010
לערך, ונכון לשנת 2017, הייתה לו פעילות עסקית מסוימת גם במדינת ישראל, שעניינה
השקעה בשלוש חברות הזנק ורכישת נדל"ן.

11. החברה האמריקנית C/G Electrodes LLC (להלן: סי.ג'י) ייצרה אלקטרודות גרפיט,
בדומה לגראפטק. חברת Seadrift Coke L.P (להלן: סידריפט), גם היא חברה אמריקנית,
פיתחה מוצר המשמש בשרשרת הייצור של הליך הפקת פלדה, ולקוחותיה היו חברות מסוגה
של סי.ג'י וגראפטק.

12. עד שלהי שנת 2010 מיליקובסקי ובני משפחתו הקרובים החזיקו במניות של סי.ג'י
וסידריפט. החל במועד מסוים, בשנת 2005 או סמוך לאחר מכן, הוחזקו 61% ממניות חברת
סידריפט על ידי משפחת מיליקובסקי, וזאת באמצעות שותפות בשם NMSD (להלן:
NMSD) .החל מיולי 2008, במקביל להחזקה האמורה על ידי השותפות, הוחזקו כ-19%
ממניות סידריפט על ידי גראפטק.

13. בשנת 2010, נרכשו הזכויות בסידריפט (שהוחזקו על ידי NMSD) ובסי.ג'י, על ידי גראפטק.
במסגרת העסקה הזו מול גראפטק קיבלו מיליקובסקי ובני משפחתו תמורה כספית
משמעותית, וכן 11% ממניות גראפטק. לאחר המכירה מיליקובסקי החל לכהן כדירקטור
בגראפטק, וזאת עד לשנת 2015 .
באוגוסט 2015 התנתק מיליקובסקי מחברת גראפטק.

14. הנה, התמונה הידועה לנו היא זו – טיסנקרופ היא, בין היתר, יצרנית פלדה, המשמשת, בין
היתר, לבניית כלי שייט. גראפטק מספקת לטיסנקרופ אלקטרודות הדרושות לשם ייצור
פלדה. סידריפט סיפקה לגראפטק מוצר הדרוש לשם ייצור אותן אלקטרודות. שאלות
פרטניות יותר – כגון מהם היקפי העסקים הכלליים בין החברות; מהם היקפי העסקים
הנוגעים לתחום השייט; האם במסגרת כל ייצור של כלי שייט נדרשה טיסנקרופ לרכוש
מוצרים מגראפטק – אינן בגדר הידוע.
כמו כן, עד לשנת 2010 היו למיליקובסקי אינטרסים כספיים בסי.ג'י. ובסידריפט, והחל
משנת 2010 ועד לשנת 2015 היו לו אינטרסים כבעל מניות וכדירקטור בגראפטק, שהיא כאמור ספק של טיסנקרופ.

15. כאן המקום לציין כי לנתניהו הייתה מעורבות מסוימת בעסקיו האמורים של מיליקובסקי
עד שנת 2010, וכעת ניגש לתאר את הדברים.
מעורבותו של נתניהו בשותפות NMSD:

16. בחודש אוגוסט 2007 השקיע נתניהו בשותפות NMSD, כך שבין השנים 2010-2007 החזיק ב- 7% מהזכויות בשותפות NMSD, אשר כאמור, החזיקה במועדים אלה ב-61% מסידריפט,
כך שנתניהו החזיק בעקיפין ב-1% מסידריפט. בדיווחיו של נתניהו למבקר המדינה ולוועדה
למתן היתרים במשרד מבקר המדינה (להלן: ועדת ההיתרים) צוין, כי ביום 26.8.2007
נתניהו השקיע בשותפות 600,000 דולר (כ-2.5 מיליון .)₪
17. עוד במסגרת דיווחיו של נתניהו למבקר המדינה, מסר נתניהו כי ביום 29.11.2010 מכר את חלקו בשותפות NMSD בסכום של 4.47 מיליון דולר (כ-16.5 מיליון .)₪

חלקו של נתניהו נמכר לשותפות אחרת שבבעלות משפחת מיליקובסקי, וזאת בצמוד וכחלק מהעסקה שנזכרה לעיל שבה נמכרו כל הזכויות בסידריפט ובסי.ג'י לגראפטק.

18. היינו, החל מחודש אוגוסט שנת 2007, החזיק נתניהו ב-1.7% משותפות NMSD של משפחת
מיליקובסקי, ובחודש נובמבר שנת 2010, סמוך למכירת סידריפט לגראפטק, מכר נתניהו את
החזקותיו אלה למיליקובסקי בסכום של כ-16 מיליון ₪ ,כחלק מעסקה כוללת למכירת
סידריפט לידי גראפטק. לאחר מכירת הזכויות כאמור חדל נתניהו, על פי הידוע, להחזיק
במניות שלהן קשר לתחום הפלדה.
19. יצוין, כי נתניהו דיווח על החזקת הזכויות בשותפות NMSD בהצהרותיו העיתיות למבקר
המדינה בשנים 2009 ו-2010, ואף דיווח על הרווח ממכירת המניות בהצהרתו לשנת 2011.

השתלשלות הבדיקות שנערכו על ידי רשויות אכיפת החוק:
20. ביום 20.2.2019 ניתנה החלטת ועדת ההיתרים בבקשה שהגיש נתניהו לקבלת היתר לקבל
ממיליקובסקי סכום כסף גדול מאוד, אף שהוא איש ציבור הנושא בתפקיד רם, בנימוק
שהדבר דרוש לו לצורך מימון הוצאות משפט. בהחלטתה, התייחסה ועדת ההיתרים
להחלטה קודמת שניתנה בבקשה שהגיש נתניהו בשנת 2009, ולעניין זה צוין כי "לראש הממשלה היו בשנת 2009 אחזקות בשותפות שיתר המחזיקים בה הם מיליקובסקי ובני
משפחתו המידיים, וכי שותפות זו החזיקה בחלקים ניכרים מתאגיד תעשייתי העוסק
בתוספי פלדה".
הכוונה היא, כמובן, ל-NMSD .
21. הנתונים שהובאו בהחלטת הוועדה בשנת 2019 אודות אחזקות נתניהו בחברה העוסקת
בתחום הפלדה, הוסיפו על חומר חקירה אחר שהיה בידי רשות אכיפת החוק אותה עת.
בחודש אפריל 2017 נגבו ממיליקובסקי שתי הודעות על ידי משטרת ישראל. האחת, בתיק
1000 ,שם נשאל מיליקובסקי, בעיקרם של דברים, על טובות הנאה שנתן לנתניהו במשך
שנים; השנייה, בתיק 3000, שם נדרשה עדותו בין היתר נוכח פרסומים בדבר קשר עסקי
עקיף בינו לבין טיסנקורפ. יובהר כי אותו קשר עסקי עקיף הוא היותו של מיליקובסקי
דירקטור ובעל מניות בחברת גראפטק. בהודעות אלה מיליקובסקי נמנע מלתאר את חלקו
של נתניהו בעניין, דהיינו את אחזקותיו של נתניהו בשותפות NMSD עד שלהי שנת 2010.
22. נוכח המידע שעלה מהחלטת ועדת ההיתרים, ומידע אחר שהתקבל, לרבות פרסומים
עיתונאיים, בנוגע לזיקה העסקית האמורה בין נתניהו למיליקובסקי, ביקשתי מפרקליטות
המדינה ובהמשך ממשטרת ישראל לבחון את משמעות רכישת המניות, בשים לב למידע
שנאסף קודם לכן בתיקי החקירה האחרים. במסגרת זו, אף הנחיתי לקבל ממשרד מבקר
המדינה את מלוא המסמכים הנוגעים לעניין זה, וכן לקבל מידע רלוונטי שנמצא בידי
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובידי רשות המיסים, וכך נעשה. לאחרונה הגישה
התנועה לאיכות השלטון עתירה בנושא זה (בג"צ 3921/20), אשר צורפו לה, בין היתר,
תצהירים, חלקם ניתנו על ידי בכירי מערכת הביטחון לשעבר, המבקרים את התהליכים
שנגעו לרכישת כלי השייט על ידי מדינת ישראל. לפיכך, ביקשתי מפרקליטות המדינה
וממשטרת ישראל לבחון במסגרת זו אף את הטענות בעתירה ואת המידע שצורף אליה.
23. הן משטרת ישראל והן פרקליטות המדינה בחנו, בשים לב למכלול הנתונים שמצוי כעת בידי
רשויות האכיפה, האם נכון לעת הזו קיימת תשתית ראייתית המצדיקה לפתוח בחקירה
פלילית. הבחינה נעשתה בכל גוף לעצמו, ולאחר מכן גם בישיבות משותפות. לאחר בחינת
הדברים הוצגה בפניי, כאמור לעיל, מסקנתם הדומה, ולפיה אין בנמצא תשתית ראייתית
המצדיקה פתיחה בחקירה בפרשת המניות או שינוי העמדה ביחס לנתניהו בפרשת כלי
השייט. עוד הוסיפו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, כי גם אם האינדיקציות
הראייתיות הקיימות היו איתנות יותר, נוכח הזמן הרב שחלף מהמעשים הנדונים ועד
המועד שבו הדברים הובאו לפתחה של מערכת אכיפת החוק, אין תוחלת להעמקת חקר בנושא בכלים של חקירה פלילית. כאמור, אני סבור כי יש לקבל עמדה זו מנימוקיהם אשר
להלן אעמוד על עיקריהם.
ניתוח התשתית הראייתית הקיימת:
24.הפער המשמעותי בין מחיר רכישת האחזקות בשותפות NMSD, ובעקיפין בחברת סידריפט,
בשנת 2007, עליו דיווח נתניהו, לבין מחיר מכירת הזכויות בשותפות למיליקובסקי בשלהי
שנת 2010, כמו גם השוואה למחיר רכישת מניות סידריפט על-ידי צד ג' בשנים אלה, העלו
אפשרות כי נתניהו רכש את הזכויות בשותפות ממשפחת מיליקובסקי בסכום הנמוך באופן
ניכר משווין הריאלי, ובכך קיבל טובת הנאה משמעותית ביותר. בהמשך, בשנת 2010, עת
מכר נתניהו את הזכויות בשותפות למיליקובסקי, במחיר אשר, על פניו ובהתאם
לאינדיקציות הראייתיות, משקף שווי ריאלי או קרוב לכך, צמח לנתניהו רווח גדול שמקורו
באותה רכישה מעוררת סימני שאלה שבוצעה בשנת 2007. אמנם, נוכח חלוף הזמן הרב,
קיים קושי לאסוף תשתית עובדתית מקיפה שתאפשר לקבוע ממצאים באשר לקיומה
והיקפה של טובת ההנאה, הנגזר גם משאלת שווי החברות בהן עסקינן. אולם, נוכח האמור
לעיל, יצאתי מנקודת הנחה כי נתניהו אכן קיבל טובת הנאה משמעותית ממיליקובסקי
בשנת 2007. אמשיך את הניתוח לאור הנחה זו.
25. על פי ההנחה כאמור, נתניהו קיבל טובת הנאה משמעותית ממיליקובסקי. בהתבסס על כך, נדרשו משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, בראש ובראשונה, לשאלה האם יש מקום
לפתוח בחקירה בחשד לביצוע עבירת שוחד.
עבירת שוחד, ביסודה, חולשת על מצב שבו טובת הנאה ניתנת לעובד הציבור בעד פעולה
הקשורה בתפקידו .מדובר בעבירת התנהגות המתגבשת, ככלל ,במועד לקיחת טובת ההנאה
שהיא בבחינת מתת מושחתת שקיבל עובד הציבור. לפיכך נקודת הזמן הרלוונטית שאותה
יש לבחון היא מחצית שנת 2007; שם, כאמור, על פי ההנחה, המקור ממנו צמח לנתניהו
רווח.
הסתכלות זו לימדה כי חרף התהיות שהמקרה מעורר, אין בסיס לקבוע כי מתקיים חשד
סביר שיצדיק חקירה פלילית בעבירת שוחד. זאת, בעיקר משום שלא נמצאה אינדיקציה
לקיומו של אינטרס רלוונטי של מיליקובסקי שאותו הוא היה עשוי לבקש לקדם באמצעות
נתניהו, אשר כיהן באותה עת כחבר כנסת ויו"ר האופוזיציה, ולשם כך נתן לו טובת הנאה.
לעניין זה נמצא, כאמור, כי רק בחלוף למעלה משלוש שנים, בשנים 2011-2010, החלה
פעילות עסקית מסוימת של מיליקובסקי בישראל. בנוסף, גם אם מערכת היחסים
המשפחתית הקרובה בין נתניהו למיליקובסקי, אינה שוללת אפשרות מבחינה עקרונית של מערכת יחסים שוחדית; הרי שבשים לב לגרסתם של השניים בדבר "מסורת" של תמיכה
ארוכת שנים של מיליקובסקי בנתניהו, נמצא שלהעדר היכולת להצביע על אינטרס מוחשי
שביקש מיליקובסקי לקדם באמצעות מתן טובת ההנאה, יש משמעות של ממש.
26. שיקולים אלה המצויים בתחום הראייתי, עומדים כשלעצמם, גם אלמלא היו בצידם קשיים
משמעותיים במישור חלוף הזמן, שהרי חלפו כ-13 שנים ממועד רכישת הזכויות בשותפות.
לצד שאלות משמעותיות של התיישנות מהותית שבהכרח מתעוררות במצב דברים זה,
חלוף הזמן המשמעותי משפיע עד מאוד גם על תוחלתה של חקירה פלילית למצות את בירור
העניין, ובעיקר קושי בהגעה לעדים ובאיסוף מסמכים אשר חלק ממשי מהם מעבר לים.
27. בחינת החשד לביצוע עבירת שוחד אינה ממצה את בדיקת ההיבטים הפליליים שעשויים
לנבוע מעצם קבלת טובת ההנאה. בנסיבות מסוימות קבלת טובת הנאה משמעותית, בפני
עצמה, עשויה לגבש עבירת עוון מסוג הפרת אמונים של עובד ציבור. לצורך כך ישנה חשיבות
רבה למכלול הנסיבות האופפות את הנתינה, ובכלל זאת, יש לבחון האם טובת ההנאה
ניתנה לעובד הציבור בזיקה לתפקידו הציבורי. כמובן שגם להיקף טובת ההנאה ישנה
משמעות של ממש, ואף לשאלה האם עובד הציבור דיווח, במקרים המתאימים ובמצבים
המתאימים, על טובת ההנאה שקיבל, השפעה על סיווג טובת ההנאה כמעוררת חשד
לפלילים אם לאו (ראו ע"פ 8080/12 מדינת ישראל נ' אולמרט (29.9.2016 .))
גם אם היה ניתן, מבחינה מעשית, להעמיק בבדיקת נסיבות מתן טובת ההנאה המגולמת
ברכישת הזכויות בשנת 2007, לפני כ-13 שנה, ובבדיקת היקפה של אותה טובת הנאה, דבר
שכאמור לשיטת כל העוסקים בעניין יש בו קושי ממשי, הרי שעבירת העוון של מרמה
והפרת אמונים, שהיא הרלוונטית לענייננו, כבר התיישנה מבחינת הדין הפלילי מספר שנים
לפני המועד בו הובא הדבר לפתחה של מערכת אכיפת החוק. בנסיבות אלה, קיבלתי,
כאמור, את המלצת משטרת ישראל ופרקליטות המדינה כי המסד הראייתי בנושא אינו
מצדיק חקירה, וזאת גם בשים לב לטענה אודות מערכת היחסים הייחודית בין מיליקובסקי
לנתניהו כמתואר, ולאור הזמן הרב שחלף המשפיע מאוד על האפשרות להגיע לחקר האמת,
ובפרט לאור קיומה של התיישנות מהותית. אם לחדד לעניין ההתיישנות, קבלת טובת
ההנאה אפשרית על ידי נתניהו ממיליקובסקי, הובאה לבחינת מערכת אכיפת החוק כאשר
העבירה שהיא עשויה לגבש כבר התיישנה מספר שנים קודם לכן מבחינת הדין הפלילי.