התנועה ביקשה מביהמ"ש לקיים בנושא דיון בהול ולהוציא צו ביניים לעיכוב כניסת הסעיף לתוקף. "החוק מרוקן מתוכן את אחת מזכויות היסוד המובהקות במשטר דמוקרטי״. ״מניעים בריאותיים אינם עומדים בבסיס התיקון לחוק״
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בעקבות אישור החוק המגביל באופן קיצוני את זכות המחאה ופוגע קשות ובצורה לא מידתית בזכות היסוד להפגין ובחופש הביטוי. "החוק מרוקן מתוכן את אחת מזכויות היסוד המובהקות ביותר במשטר הדמוקרטי, אשר אינה רק זכות אזרח אלא גם מהווה את התשתית לבנייה של משטר דמוקרטי. העתירה מציגה תמונה עגומה של פגיעה חמורה וקשה בזכות יסודית המגדירה למעשה דמוקרטיה מהי".
"התיקון לחוק מכפיף את חופש ההפגנה למגבלת התנועה אשר נקבעות בתקנות מכוח חוק הקורונה, כך שדה-פקטו, לא יוכל אזרח לצאת להפגין במקום שבו מתקיימת 'הפגנה אפקטיבית', אלא רק למקום הפגנה שנקבע באופן שרירותי במרחק של עד קילומטר ממקום מגוריו. תנאי זה פוגע בזכות ההפגנה באופן ניכר ומרוקן אותה מתוכן.
"הגבלת המיקום של ההפגנות למרחק ממקום מגוריו של המפגין, כוללת בתוכה את ביטול ההפגנות מול מעון ראש הממשלה הרשמי, ובכך – לביטול המסר של ההפגנה אשר ממוענת במידה רבה לעומד בראשות הממשלה, הנאשם בעבירות מתחום טהור המידות.
"הגבלת ההפגנות למיקום המתייחס רק למרחק ממקום מגוריו של המפגין, תוביל לאיבוד האלמנט הפומבי בקיום ההפגנה – ולמעשה תפגע אנושות בהדהוד הפומבי המתבקש בעת קיום הפגנות. בשל כך, ניתן להניח כי הדבר יפגע באופן דרמטי בהפגנות ויוביל, הלכה למעשה, לביטולן כמעט לחלוטין.
״ועדת חוקה, חוק ומשפט דנה בהסתייגות להחריג מחאות באמצעות שיירות רכבים, ללא התקהלות כלל – והסתייגות זו נדחתה. זו הוכחה לכך שמניעים בריאותיים או אפידמיולוגיים אינם עומדים בבסיס תיקון זה, אלא איסור גורף על מחאה נגד הממשלה והעומד בראשה, שההליך הפלילי בעניינו תלוי ועומד בבית המשפט.
"התקנות שאושרו מנוגדות חזיתית לחקיקה ולפסיקה, המבכרות את הזכות להפגין כזכות עילאית במשטר החוקתי בישראל, אשר לה זכות קיום במרחב הציבורי – ובשל כך אין התיקון עומד בדרישת פסקת ההגבלה לערכיה של מדינת ישראל כמדינה 'יהודית ודמוקרטית'. התיקון לחוק אינו עומד במבחני המידתיות הקבועים בפסקת ההגבלה, ועל כן הדבר מהווה עילה להתערבות שיפוטית".
נוסף לכך, על פי הדיווחים, ההחלטה על הסגר ההדוק במתכונתו הנוכחית התקבלה בניגוד לכל הגורמים המקצועיים. השר יזהר שי, שנכח בדיוני קבינט הקורונה אף סיפר כי "עניין ההפגנות הוא שעמד במרכז ועיקר החלטתם של כמה מן השרים בממשלה, ללא קשר לחסרונה של תשתית עובדתית אפידמיולוגית שהונחה לפניהם, הייתה להביא לסיום ההפגנות נגד ראש הממשלה החשוד בפליליים חמורים".
לנוכח כל האמור ביקשה התנועה לאיכות השלטון מבג"ץ לבטל את הסעיפים המגבילים קיומן של הפגנות למרחק המתבסס על מקום המגורים, ובמתכונת של קבוצות המונות עד 20 איש*. בנוסף, התנועה מבקשת בעתירה צו המורה לפרסם את הנתונים העדכניים אשר שימשו בסיס לחקיקת התיקון ובנוסף, צו ביניים שיעכב את כניסת התיקון לתוקף.
