פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לפני זמן קצר ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז על קולת עונשו של רונן ביטי בגין הרשעתו בשורה של עבירות מין ב- 7 מתלוננות שהיו בנות 13-14 בעת ביצוע המעשים.
כזכור, בימ"ש השלום בכפר סבא (כב' השופט קרשן) הרשיע את רונן ביטי בעבירות של מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 14 (ריבוי עבירות), מעשה מגונה בפני קטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות), הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15. בימ"ש השלום גזר על המשיב את העונשים הבאים: 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן למשך שנתיים במסגרת תכנית לטיפול מונע לעברייני מין ופיצוי לנפגעות העבירה בסך כולל של 100,000 ש"ח.
בהודעת הערעור, שנכתבה על ידי עו"ד בן אסולין, נכתב כי "…המערערת תטען כי עונשו של המשיב סוטה לקולה באופן מהותי וחריג מהענישה הנוהגת בנסיבות האישומים בהם הורשע, אינו מבטא במידה מספקת את הצורך בהרתעת היחיד והרבים… נוכח האמור, תטען המערערת כי קיימת הצדקה של ממש להתערבות ערכאת הערעור על דרך החמרה משמעותית בעונש המאסר בפועל", "…לטענת המערערת, שגה בית המשפט… בכך שקבע מתחמי ענישה שאינם הולמים את חומרת העבירות ואף אינן עולים בקנה אחד עם הפסיקה הנוהגת. זאת, בשים לב, בין היתר, לערכים המוגנים שבסיס העבירות ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירות, פערי הכוחות החריגים בין המשיב למתלוננות, ריבוי המתלוננות, גילן הצעיר וכן השלכות המעשים על המתלוננות…. שגה בית המשפט… עת קבע כי יש למקם את עונשו של המשיב בתחתית מתחמי הענישה, וכן תטען כי שגה עת קבע כי העונש הראוי למשיב בנסיבות העניין הוא 15 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח. זאת, חרף מתחמי הענישה אותם קבע בית המשפט קמא בעצמו ואשר בחלקם מחייבים מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופות ממושכות… לטענת המערערת, שגה בית המשפט הנכבד קמא עת קבע כי בעניינו של המשיב יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. זאת, בשים לב להתרשמות גורמי הטיפול ושירות המבחן לפיה המשיב מצוי במקום ראשוני בלבד מבחינה טיפולית ומתקשה במתן אמפטיה למתלוננות, ובהתחשב באינטרס הציבורי במיצוי הדין עם מבצעי עבירות מין ככלל וכנגד קטינים בפרט".
עוד נכתב בהודעת הערעור כי "..לטענת המערערת, בחינת נסיבות ביצוע העבירות בתיק זה תלמד בהכרח כי גם בהשוואה לעבירות מין דומות כלפי קטינים הרי שבענייננו מעשיו של המשיב חמורים, מכוערים ונלוזים במיוחד… בהקשר זה, תפנה המערערת לנסיבות ביצוע העבירות ובראשן קיומם של פערי כוחות "חריגים" בין המשיב למתלוננות; העובדה כי המעשים בוצעו לאורך תקופה של כחצי שנה וכלפי -7 מתלוננות שונות בגילאים 13-14 שנים בלבד; חומרת המעשים בדגש על מהות התכנים המיניים וההצעות המיניות הבוטות שהציע המשיב למתלוננות; העובדה כי המשיב פעל בתחכום ותוך שימוש באמצעים להסוואת המעשים המדוברים ואף פעל להטיל מורא על המתלוננות לאחר שגילו לזוגתו על המעשים. כמו כן, תפנה המערערת להשלכות הקשות של מעשיו של המשיב על המתלוננות"….לטענת המערערת, שגה בית המשפט… עת לא נתן משקל הולם להשלכות המעשים שביצע המשיב על נפשן של המתלוננות. זאת, כעולה בין היתר מהאמור בתסקירי קורבנות העבירה.." (עמודים 12-14).
עוד נכתב כי "לטענת המערערת, שגה בית המשפט… עת קבע כי האינטרס הציבורי ייצא נשכר אם יחרוג ממתחמי הענישה ההולמים מטעמי שיקום (עמ' 22 לגזר הדין). בהקשר זה, תטען המערערת, כי האינטרס הציבורי עניינו אף מיצוי הדין עם אלו הבוחרים לבצע עבירות מין בקטינים… עוד תטען המערערת, כי מיצוי הדין עם עברייני מין אף דרוש נוכח החשיבות היתרה בעידוד מתלוננים בעבירות כאמור לשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק ולחשוף את מי שביקשו לפגוע בהם ובנפשם… בהקשר זה, תטען המערערת את המובן מאליו. לא בקלות פונים נפגעי עבירה להתלונן במשטרה בגין עבירות מין אשר בוצעו בהם. דברים אלו נכונים לנפגעי עבירה ככלל ומקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בנפגעי עבירה קטינים…בענייננו וכפי שאף עולה מתסקירי נפגעות העבירה, בחירתן של המתלוננות להגיש תלונה כנגד המשיב הייתה קשה מנשוא ולוותה בחרדות, לילות ללא שינה, חקירות ארוכות, תחושות בושה וחשש להיחשף בפרשיה שזכתה לסיקור תקשורתי ימים ארוכים…יוצא אם כן, כי נפגעות העבירה "שילמו" מחיר יקר כתוצאה ממעשיו של המשיב וכי גם כיום עודן מתמודדות עם הקשיים הנלווים לפרסום הפרשיה. לטענת המערערת, העובדה שבית המשפט… הלך כברת דרך לטובת המשיב והטיל עליו ענישה מקלה באופן חריג בנסיבות העניין עלולה ליצור "אפקט מצנן" להגשת תלונות ולהעביר מסר שגוי לנפגעות העבירה וכן לנפגעי עבירה פוטנציאלים באשר הם.
