טקס הרמת כוסית מקוונת לרגל השנה החדשה במשרד המשפטים עם שר המשפטים, מר אבי ניסנקורן היועץ המשפטי לממשלה, מר אביחי מנדלבליט, מ"מ המנכ"ל, הגב' סיגל יעקבי:
דברי שר המשפטים, אבי ניסנקורן בטקס הרמת כוסית לשנה החדשה:
"ביקשנו להתכנס ולאחל חג שמח לקראת השנה החדשה, למרות הימים המאוד מורכבים שעוברים עלינו וכמובן תחת הנחיות משרד הבריאות.
לצערי אנחנו לא יכולים לשבת כאן כולם ביחד ונאלצים להרים כוסית דיגיטלית לכבוד ראש השנה. ובכל זאת, לא רצינו לוותר על ההזדמנות לברך אתכם, גם אם מרחוק.
נכנסתי למשרד לפני ארבעה חודשים ומצאתי כאן, בכל אחת מיחידות המשרד, אנשים מסורים, חרוצים ומלאי תחושת שליחות. אנשים שבאו לעבוד. אני גאה לעמוד בראש המשרד הזה, ובמידה רבה זה בזכותכם.
אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה ברמה הלאומית. זה כנראה אחד המשברים החמורים שידענו כאן. עשרות אלפים חלו. ההגבלות והסגרים משפיעים על כל אחד מאתנו ברמה האישית. הקורונה הכלכלית פוגעת, וכנראה תמשיך לפגוע, בציבור הישראלי כולו.
משרד המשפטים הוא שותף מוביל בטיפול במשבר נגיף הקורונה. העבודה שלכם כאן מספקת ליווי משפטי צמוד, מסייע ומאזן, לכל המהלכים שמובילה הממשלה.
גם בשגרה, יחידות רבות במשרד נוגעות לחיי היום-יום של אוכלוסיות מופלות, מודרות ונעדרות אמצעים. בתקופת הקורונה, אנו מקדמים ביתר שאת סיוע לאזרחים שהכי נפגעו מהמשבר:
סיוע לאנשים שנקלעו לחובות ולפושטי רגל, הקלות על בעלי עסקים המצויים בסכנת חדלות פירעון, סיוע משפטי לחולים שמבקשים החרגה מן המגבלות; וככלל, כל יחידות המשרד מתאימות עצמן כדי לאפשר את המשך הסיוע והשירות לאזרח, גם בזמן הקורונה, ובעיקר בזמן קורונה.
בנוסף למשבר הבריאותי והכלכלי, אנו מצויים במשבר פוליטי מתמשך שמאיים על יציבות שלטון החוק.
מנהיגי ציבור יוצאים מדי יום במתקפות חסרות רסן כלפי עובדי ציבור, כאשר מטרתם המרכזית היא לערער את יציבות קירות הבניין הזה, את מערכת המשפט ואת יסודות הדמוקרטיה.
כשר משפטים יש לי תפקיד ברור – לוודא שכל אחת ואחד מכם יוכל להמשיך לעבוד בעצמאות ובביטחון מלא למען אזרחי ישראל.
גם בשעת חירום, ודווקא בשעת חירום, תפקידנו לוודא שאף אחד לא ינצל את המצב השברירי כדי לפגוע בהתנהלות התקינה של מערכת הצדק הישראלית, ביסודות הדמוקרטיה ובזכויות האזרח של כל אחת ואחד מאיתנו.
אתמול נאלצנו לקבל החלטות קשות לאור נתוני התחלואה החמורים. אנחנו נכנסים לתקופה של מתווה הגבלות מהודק מאוד. זה לא יהיה קל. על כולנו לקחת אחריות, לדאוג לעצמנו, להורינו ולקרובינו וכמובן להישמע להנחיות משרד הבריאות. אם נקפיד לשמור על הכללים בשבועות הקרובים, נוכל להשיב את המשק לפעילות תקינה ויציבה לאחר החגים. משק חי וודאות כלכלית, הם קריטיים כדי להבטיח שהכלכלה הישראלית לא תתרסק, כדי שאנשים ישובו למעגל העבודה. לשם כך נדרש כמובן גם תקציב מדינה אחראי לשנת 2021.
במיוחד בעת הזו, מוטלת עלינו, במשרד המשפטים, אחריות כפולה ומכופלת. כאשר הממשלה מגבילה באופן דרמטי את חופש התנועה של הציבור, עלינו לוודא שההסדרים המשפטיים יבטיחו שמירה על זכויות היסוד של האזרח.
אנחנו מחוייבים לצמצם למינימום האפשרי את הפגיעה בחירות הפרט. זה נכון לשר המשפטים, זה נכון לכל אחת מיחידות משרד המשפטים.
כמו בסגר הקודם, נדאג גם הפעם שמוסדות הדמוקרטיה ימשיכו לתפקד. בתי המשפט לא ייסגרו והכנסת תמשיך למלא את תפקידה בפיקוח הדוק על כל החלטות הממשלה.
דאגנו גם בסבב הזה שזכות ההפגנה תישמר. אף אחד לא רוצה לחיות במדינה שבה הממשלה אוסרת על מחאה נגדה. דמוקרטיות חזקות נבחנות בשעת משבר, ואנחנו נצלח את המבחן הזה.
בהזדמנות הזו, אני רוצה להודות לכם על עבודתכם ועל הסיוע במספר רב של שינויים שאנו מובילים יחד. גם מבול המתקפות שנועדו להחליש את המערכת לא ימנעו מאתנו להמשיך ולהשתפר, לתקן את הדרוש שינוי ולקבל ביקורת עניינית בצורה עניינית.
פניתי אתמול לנציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, על מנת שיבדוק את הטענות בנוגע לאופן הטיפול באירוע הטראגי שאירע בשנת 2017 באום אל-חיראן. אין לי ספק שבירור מקצועי יחזק את המערכת ואת אמון הציבור בה.
לצד הבדיקה המערכתית, יחד עם שר הכלכלה החלטתי על הקמת צוות בראשות מנכל"י משרדינו, אשר ידאג לגבש פתרונות מיטביים עבור מפוני אום אל-חיראן. אנחנו נמשיך בחיזוק גופי הביקורת על המערכת, נתקן ליקויים ולא נחדל מהמאמץ לשפר ולהנגיש את השירותים לאזרח. במקביל, אני נחוש להוביל יחד אתכם וכמובן בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט, מהלכים שיבטיחו קיצור וייעול של ההליך המשפטי.
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות והרפורמה במח"ש הן רק חלק מאותם שינויים חשובים.
השבוע נצא לדרך ברפורמה משמעותית נוספת: אפיץ היום את טיוטת החוק שיקים ערכאה שיפוטית חדשה בישראל – בתי משפט שלום לעניינים מינהליים.
מדובר במהלך חשוב שגובש וקודם במשך תקופה ארוכה על ידי המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר וצוותה, בשיתוף עם הנהלת בתי המשפט.
הקמת בתי משפט שלום מינהליים תשלים את הליך בניית מערכת השיפוט בעניינים מינהליים, כך שהיא תהיה מורכבת משלוש ערכאות, במתכונת דומה לזו הקיימת בעניינים אזרחיים ופליליים.
המהלך הזה החל כבר בשנת 2000, אז הוקמו מחלקות מינהליות בבתי משפט מחוזיים. בדומה למדינות אירופה ובהן גרמניה וצרפת, גם בישראל תהיה מערכת נפרדת של בתי דין מנהליים, בעלת שלוש ערכאות, וכך למעשה יושלם המודל החדש לביקורת שיפוטית על מעשי השלטון.
המודל החדש יחליף את המודל המנדטורי שהיה נהוג עד שנת 2000, ולפיו רוכזה הביקורת בעניינים מנהליים בעיקר בפני בג"ץ.
המהלך הזה ישפר באופן משמעותי את השירות לאזרח, ייעל את המערכת ויפחית את העומס המוטל היום על בג"ץ ועל בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים.
העברת סמכויות לבתי משפט שלום תגביר את הנגישות של ערכאות מנהליות לציבור ותוזיל את העלויות הנלוות. היא תאפשר העברה של עניינים מנהליים מבג"צ – למחוזי, ותביא לפיתוח מקצועיות ומומחיות של שופטים בתחום המשפט המנהלי.
השלמת מבנה שלוש הערכאות, סדרי הדין, והריכוז העניינים המנהליים אצל שופטים מומחים יביא לייעול משמועתי במערכת המשפט. זה יסייע לפרקליטים לשופטים ובעיקר לציבור הרחב.
לאחר תקופת החגים נשוב בכוחות מחודשים לעבודה מאומצת, כשבקנה עוד שורה ארוכה של מהלכים חדשניים שנוביל ביחד כדי לשפר ולייעל את כל גופי המשרד.
אני רוצה להודות לכם על העבודה המסורה ומאחל לכם, ולכל אזרחי ישראל, שהשנה הבאה תהיה קלה יותר ובעיקר בריאה הרבה יותר.
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלותֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכותֶיהָ
שנה טובה."
דברי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בטקס הרמת כוסית לשנה החדשה:
"מדי שנה, אנחנו נוהגים להתכנס כאן, באולם הזה, חברי הנהלת משרד המשפטים והעובדים, כדי לציין את השנה החדשה שבפתח, ותמיד האירוע מתקיים באווירה משפחתית.
השנה, למרבה הצער, האירוע מתקיים במתכונת שהפכה לשגרה בתקופת הקורונה – תוך שימוש בשידור אינטרנט, כשרבים מכם נמצאים רחוק מכאן.
אבל בלב אנחנו כולנו ביחד – מנהלות ומנהלים, עובדות ועובדים, אנשי יחידות המנהלה ואנשי היחידות המקצועיות,
אנחנו גם מרגישים את אווירת החג המתקרב ובא; ויותר מתמיד מתפללים לכך שבאמת תכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה.
כשאני מסתכל על השנה החולפת, אני מתמלא בגאווה על עבודת הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, במגוון תחומי העשייה.
העבודה הזו שלכם נעשתה בתנאים לא קלים של סגר, חלוקה לקפסולות, בידוד של עובדים רבים, ולעיתים אף מחלה של עובדים.
אבל דווקא בשעה המורכבת הזו, התגלה משרד המשפטים במלוא עוצמתו, והדבר הזה בא לידי ביטוי בכמה וכמה מישורים.
במישור הניהולי, משרד המשפטים – תחת הניהול המצוין והבוטח של ממלאת מקום המנכ"לית, עו"ד סיגל יעקובי – התאים את עצמו למגבלות הקורונה.
יחידת המחשוב העמידה לכל העובדים אפשרות גישה נוחה מרחוק, ושיחות זום וסקייפ הפכו לשגרה בעבודה. שירותים רבים ניתנים היום ברשת, ללא צורך בהגעה פיסית של מקבלי השירות.
במישור המקצועי, נעשית עבודה יוצאת מהכלל בייעוץ המשפטי לנושא הקורונה, של כל היחידות בייעוץ וחקיקה, במגוון עצום של סוגיות משפטיות.
פרקליטות המדינה חוותה השנה טלטלה לא פשוטה, ובמשך חודשים ארוכים מנוהלת בפועל ע"י המשנים לפרקליט המדינה.
ארבעת המשנים, יחד עם יתר חברי הנהלת הפרקליטות, עושים עבודת קודש של ממש בהובלת היחידה העצומה והחשובה הזו, למען ייצוג מיטבי של מדינת ישראל בערכאות, בכל תחומי המשפט
אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזו כדי להודות לכל אחת ואחד מכם – אנשי ייעוץ וחקיקה ופרקליטות המדינה, על עבודתכם המסורה למען האינטרס הציבורי ולמען מדינת ישראל.
בצד הגאווה הגדולה על ההישגים שהשגנו, השנה החולפת גם הדגישה פעם נוספת את העקרונות היסודיים שלאורם אנחנו פועלים, ואת המטרות שלשמן אנחנו נאבקים.
בראש ובראשונה, הגנה על הדמוקרטיה במדינת ישראל.
דמוקרטיה במובן המהותי, המבוססת על ערכים של שלטון החוק, הפרדת רשויות, הגנה על זכויות האדם ושמירה על מנהל תקין.
דמוקרטיה של איזונים ובלמים.
דמוקרטיה של כיבוד הכרעות של ערכאות שיפוטיות.
השנה האחרונה בהחלט העמידה אתגרים משמעותיים בהקשר הזה.
כמו שאתם יודעים, מזה זמן, ובמיוחד בעת האחרונה, גורמים בעלי עניין מנהלים קמפיין שלם, קמפיין שנמשך יומם ולילה, שמטרתו להטיל דופי בעבודת הייעוץ המשפטי לממשלה, בעבודת פרקליטות המדינה ובעבודתי שלי.
הקמפיין הזה מתקיים ברשת, גם בחלק מהתקשורת, ובזירה הציבורית והפוליטית.
אלו שמחוללים את אותו קמפיין אולי מקווים שהשמצות למיניהן נגדי או נגד בעלי תפקידים אחרים, וכל מיני עלבונות ושקרים, ישפיעו על החלטה כזו או אחרת שלנו.
אם זה מה שהם חושבים, טעות גדולה בידם.
אמרתי בעבר שהחלונות כאן בצלאח א-דין אטומים לרעשים מבחוץ.
אמרתי את זה כשהרעשים באו מכיוון אחד, ועכשיו אני אומר את זה כשהם באים מכיוון אחר.
רעשים לחוד, והכרעות משפטיות לחוד.
ואני רוצה לומר לכם, עובדי משרד המשפטים היקרים – הרימו את הראש, היו גאים במלאכתכם לשמור על הדמוקרטיה במדינת ישראל, במסירות ומעל לכל – ביושר ובהגינות.
ברור לי שהעבודה שאתם עושים היא עבודה מקצועית, המבוססת אך ורק על הראיות והדין.
בהקשר של תיקי ראש הממשלה, אני עומד מאחורי העמדה המשפטית שלי שאף אומצה בבג"צ, שראש הממשלה יכול לכהן בתפקידו תחת כתב אישום.
זה המצב המשפטי, בכפוף להסדרת ניגודי העניינים של ראש הממשלה הנובעים מהמשפט הפלילי המתנהל.
בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה של כולנו.
כך אנו עובדים, כך עובדת הממשלה.
אנו מלווים את עבודת הממשלה ואת ראש הממשלה בכל תחומי הפעילות.
כך למשל, בתקופה האחרונה, ליווינו במעטפת משפטית את הסכמי השלום החדשים, שכולנו שמחים עליהם עם איחוד האמירויות ועם בחריין.
וזאת הזדמנות לברך בשם כולנו את ראש הממשלה ואת כל העוסקים במלאכה החשובה הזו של הבאת שלום בין מדינת ישראל מדינות ערב השונות.
בתוך כך, ראש הממשלה הוא גם אזרח של המדינה, כמו כולם.
אנו נמשיך לעמוד על כך שמשפטו של האזרח בנימין נתניהו יתנהל כמו כל משפט אחר בפלילים.
המשפט הזה יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני שלושת שופטי ההרכב.
שם רק הראיות ידברו, שם תישמע כל טענה של מי מהצדדים, ובית המשפט יאמר את דברו ויכריע בטענות.
למרות מושכלת היסוד הזו, הנובעת מהעיקרון של שוויון הכול בפני החוק, יש ניסיון נמשך, עקבי, יום יומי, להעתיק את משפטו של ראש הממשלה לפורומים אחרים.
היו בקשות לקיים את השימוע בתקשורת, ולאחר מכן לשדר את כל המשפט בתקשורת, כאילו מדובר בסקר דעת קהל, או בתכנית ריאליטי, ולא במשפט פלילי.
כמובן שזו דרישה שלא יכולה לעמוד.
במדינה דמוקרטית הכרעה בפלילים יכולה להיות רק ע"י בית משפט מוסמך, לפי הראיות והדין המהותי, לא בכיכר העיר, אפילו לא זו המודרנית ברשתות החברתיות.
אנחנו לא ננהל את המשפט בטלוויזיה.
אנחנו ננהל אותו בין כותלי בית המשפט, בהליך הוגן ותקין.
עכשיו עולה דרישה חדשה לקיים את המשפט בפני ועדת חקירה פרלמנטרית, שחבריה ייבחרו ע"י הדרג הפוליטי.
ועדת חקירה כזו תנסה להפוך את התביעה הכללית לנאשמת, או כפי שגורמים מסוימים חוזרים על אותה מנטרה: "לחקור את החוקרים".
מדובר בהיפוך יוצרות, ובניסיון לרסק את העיקרון הבסיסי בדמוקרטיה לפיו כולם שווים בפני החוק.
נאשמים רבים בפלילים היו שמחים להיפרע ממי שהאשים אותם, להקים לעצמם ועדת חקירה שהם ימנו את חבריה ושתחקור את התובעים שלהם.
אבל באיזו מדינה היינו חיים אם זה היה המצב?
האם זו הייתה דמוקרטיה?
בימים האחרונים, רבו הפרסומים אודות כשלים כביכול של פרקליטות המדינה בהקשרים שונים ומשונים.
חלק מהפרסומים מתייחסים לטענות שקרובות כביכול יותר לתיקי ראש הממשלה; חלקם לא נוגעים לתיקים בשום דרך שהיא, ובכל זאת – נעשה ניסיון להציג אותם כאילו הם קשורים לכך.
השיא הוא כמובן העלילה שפרקליטות המדינה קבעה כביכול שאבו אל קיעאן זכרונו לברכה, שנהרג מירי שוטרים באירוע הריסת בתים באום אל חיראן, הוא מפגע, ושהדבר נעשה בגלל הטיפול בתיקי ראש הממשלה.
זה שקר וכזב.
את השקרים הבוטים האלה צריך לחשוף ולהוקיע.
ככל שישנן טענות ענייניות, צריך לברר אותן בפורומים המוסמכים המתאימים.
טענות על התנהלות פרקליטות המדינה, ואף טענות על ההתנהלות שלי כיועץ המשפטי לממשלה, בהחלט יכולות להתברר.
אתמול הודיע שר המשפטים כי הוא פנה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, בבקשה שיברר את הטענות שעלו אודות הטיפול של פרקליטות המדינה בעניינו של אבו אל קיעאן.
אנו כמובן מכבדים את פניית השר. אנו נשתף פעולה באופן מלא עם הבדיקה, כמקובל וכנהוג.
הניסיון לעקוף את המוסדות המוסמכים – חותר תחת עיקרון השוויון בפני החוק המהווה עיקרון בסיסי בדמוקרטיה.
כך גם הטענה שנשמעה השבוע מפי השר לביטחון הפנים, ואני מצטט: "הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור, בוודאי ראש הממשלה, היא פיגוע בדמוקרטיה".
עצם העלאת הטענה הזו, שלפיה יש מי שנמצאים מעל החוק וצריכים להיות מוגנים מפני מרותו של המשפט הפלילי, היא היא הפיגוע בדמוקרטיה.
בוודאי כשהיא באה מפיו של השר האמון על עבודת המשטרה, שתפקידה לאכוף את החוק באופן שוויוני.
ועוד טען השר לביטחון הפנים כי מערכות אכיפת החוק ואני שוב מצטט: "זה מערכות מושחתות. עמדו בראשן אנשים מושחתים".
אדוני השר,
מדינה מושחתת היא מדינה שבה מעשי שחיתות שלטונית אינם מטופלים.
מדינה מושחתת היא מדינה שבה פסיקתו של בית המשפט אינה מכובדת.
מדינה מושחתת היא מדינה שבה הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור מוגדרת כ"פיגוע בדמוקרטיה".
ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?
אבל מדינת ישראל אינה מדינה מושחתת ואנו נעמוד על כך שהיא לא תהפוך לכזו.
אתגר נוסף שהשנה האחרונה העמידה בפנינו בהיבט של הגנה על הדמוקרטיה היה בתחום המאבק הלאומי נגד התפשטות נגיף הקורונה.
כבר בראשית הדרך, מתוך פרשנות תכליתית שנועדה להעמיד לרשות הממשלה כלים אפקטיביים למאבק בנגיף, אישרתי באופן תקדימי מבחינה משפטית את השימוש בתקנות שעת חירום לצורך הענקת סמכויות מרחיקות לכת לגופי הממשלה הרלוונטיים.
ואולם, למרבה הצער, כאשר היה צורך להמיר את תקנות שעת החירום בחקיקה של הכנסת, ולמעשה להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על הסמכויות שהוענקו בממשלה, נתקלנו בקשיים להסביר שבמדינה דמוקרטית, תקנות שעת חירום הן בגדר חריג שבחריגים, ושנדרש פיקוח פרלמנטרי דווקא בעת כזו.
בית המשפט העליון קיבל מבחינה עקרונית את ההכרח להשתמש בתקנות שעת חירום בראשית הדרך, אך הוסיף וקבע שחיוני לעבור לשימוש בחקיקה ראשית, תוך קיום ביקורת פרלמנטרית אפקטיבית בהקדם האפשרי.
בנוסף לכך, נדרשנו פעם אחר פעם לעמוד על כך שגם אל מול צעדי החירום הננקטים, עקרונות היסוד הדמוקרטיים יישמרו – זכות הגישה לערכאות ופעילותם הרציפה ככל הניתן של בתי המשפט; המשך העבודה האפקטיבית של הכנסת בפיקוח פרלמנטרי על הממשלה; וכמובן – חופש הביטוי בהקשרים שונים, החל מחופש התנועה של עיתונאים, וכלה בזכות היסוד להפגין אשר עוגנה בחוק, שמעגן את האיזון המחייב בין הצורך להתמודד עם איום נגיף הקורונה לבין חירויות הפרט.
העמידה על עקרונות אלו כפי שתיארתי מבוססת על היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית, גם כשהיא נאבקת באיומים קשים, כמו התפשטות נגיף הקורונה.
האתגרים האמורים אינם היחידים שניצבו לפתחנו בשנה החולפת בהקשר של הגנה על הדמוקרטיה.
אפשר גם להזכיר את היחס לבית המשפט העליון ולפסיקותיו; סוגיית המינויים לתפקידים של שומרי סף והצורך בשמירה קפדנית על עצמאותם; ואתגרים אחרים שעל חלקם גם עמדתי בדבריי באירוע פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין.
עם כל האתגרים הללו אנחנו מתמודדים בנחישות ובלא מורא, מתוך הבנה עמוקה של תפקיד משרד המשפטים ועובדיו, כמי שנושאים את דגל השמירה על העקרונות הדמוקרטיים, ובראשם על שלטון החוק במדינת ישראל.
כך נמשיך לפעול גם בשנת הבאה עלינו לטובה, ומי ייתן כי שנה זו תהא שנת פריחה אמיתית – תשפ"א.
שנה טובה לכולכם ולבני ביתכם, ומי ייתן כי יבואו עלינו ועל כל עם ישראל ימים שלווים ובריאים.
דברי מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים, סיגל יעקובי, בטקס הרמת כוסית לשנה החדשה:
"ברוח התקופה, אנחנו נאלצים לקיים את הרמת הכוסית המסורתית של ראש השנה בשידור דיגיטלי. אין באמת תחליף למפגש האנושי, החם, הבלתי אמצעי אך יש בכך גם הזדמנות. הזדמנות לדבר בו זמנית אל כמעט 6,000 העובדים והעובדות במשרד ואף לציבור הרחב יותר.
שנת העבודה תש"פ, הייתה אחת השנים המאתגרות שידע משרד המשפטים. לקשיים הנובעים מהתנהלות ללא תקציב נוספה ההתמודדות עם משבר הקורונה, וברקע התקפות בלתי פוסקות על מערכת המשפט בכלל ועל משרד המשפטים בפרט.
מבחינה תקשורתית, משרד המשפטים מזוהה אולי יותר מכל עם הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה, אבל מבחינת האזרח הנזקק לשירותיו, המשרד הוא משרד מקדם זכויות מהמעלה הראשונה, המספק שירותים רבים ומגוונים בתחום רישום המקרקעין, רישום תאגידים, הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ירושה, רישום פטנטים והוא גם משרד חברתי מהמעלה הראשונה המספק שירותים בתחום ההגנה על זכויות נאשמים, מתן סיוע משפטי בהליכים אזרחיים, בתחום החנינות, מאבק בגזענות, שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, אפוטרופסות וחלופותיה ואלה רק מקצת מתחומי הפעילות של המשרד.
מגבלות התקציב ומשבר הקורונה הביאו לעיכובים מסוימים בביצוע תכנית העבודה של המשרד, בדגש על פרויקטים בתחום המחשוב אבל אף אחד מהם לא הביא לפגיעה בשירותים החשובים שמספק המשרד לציבור.
משרד המשפטים הגיע למשבר הקורונה ברמת מוכנות גבוהה שאפשרה לו להמשיך לספק את רוב רובם המכריע של שירותיו מרחוק. את החסר השלמנו באמצעות תיקוני חקיקה מהירים אבל בעיקר בזכות האכפתיות יוצאת הדופן, המסירות והיצירתיות של העובדים.
בתחילת משבר הקורונה עמדתי נפעמת מול ההתגייסות הטוטאלית של המנהלים והעובדים בארגון. לצערי, בתחילת הגל הראשון נאלצנו לשלוח חלק העובדים הביתה תחת ההגדרה הלא מוצלחת של "עובדים לא חיוניים". יש לנו משימות פחות דחופות. אין לנו משימות לא חיוניות ואין לנו, אין לנו עובדים "לא חיוניים".
פורמט העבודה החדש, של קפסולות ועבודה מרחוק, מציב בפנינו אתגרים חדשים. לאתגרים הטכנולוגיים השתדלנו לתת מענים הן באמצעות הרחבת יכולת החיבור מרחוק למערכות המשרד והן באמצעות הקצאת ציוד קצה. בשל מגבלות התקציב לא יכולנו לספק את מלוא הצרכים. על הקשיים שעוד נותרו התגברתם באמצעות נחישות לבצע את המוטל עליכם, ואכפתיות יוצאת דופן.
לפני מספר ימים נתקלתי, במקרה, במכתב שהוצאתי לנציבות שירות המדינה ולממונה על השכר בחודש פברואר האחרון ובו ניסיתי להסביר עד כמה נכון לאפשר עבודה חלקית מהבית ואילו תועלות יכולות לצמוח מכך. כמה רחוק, מופרך ודמיוני נראה כעת המכתב הזה. החודשים האחרונים שטפו את הספקנות, מוססו במקצת את החשדנות ובעיקר שבו והוכיחו כי המשאב החשוב והיקר ביותר של המשרד הוא עובדיו.
התרגשתי לראות התגייסות של עובדים ושל יחידות לסייע לחבריהם שנקלעו למשבר אישי בעקבות משבר הקורונה. הנהלת המשרד, חטיבת ההון האנושי ואגף הרווחה משתדלים אף הם, כמובן, להיות קשובים לצרכים ולמצוקות אך לא תמיד הדברים מגיעים לידיעתנו. אל תישארו עם הקושי והכאב לבד. שתפו. פנו. פנו לאמרכלים. פנו למנהלים. פנו לוועדים. לא תמיד יהיו למשרד את כל הפתרונות אך הוא יעשה את כל שביכולתו על מנת לסייע.
המצווה המרכזית, בראש השנה היא המצוות "לשמוע קול שופר". לשמוע. לא להשמיע. להיות קשובים יותר לקולו של האחר. להאזין.
אני נושאת תפילה כי השנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנה של האזנה והקשבה לאחר. שנה של פיוס בין כל חלקי העם והחברה בישראל.
אסיים בברכת שנה טובה לכם ולבני משפחותיכם. שנה של אושר, בריאות ושמחת הלב. שנה של צמיחה כלכלית, של שוויון הזדמנויות ובעיקר בעיקר, שנה של חזרה מהירה לשגרה. תודה רבה וחג שמח לכולם."
השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה עונה ליועמ"ש:
"שמעתי שהיועץ התלונן על דברים שאמרתי. לו היה מתעניין במה שבאמת אמרתי, כלומר, הדברים המלאים ולא רק הכותרות, הוא היה יודע שאמרתי (ראו דקה 03:22) כי הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור — ודאי ראש ממשלה — היא פיגוע בדמוקרטיה ומסכלת את רצון הבוחר, ומשכך אם הפרקליטות עושה זאת היא חייבת להיות ללא רבב, "יותר צדיקים מהאפיפיור".
אבל מה שנחשף פעם אחר פעם הוא, שתחת כהונתו של ראש התביעה הכללית אביחי מנדלבליט ושל שי ניצן פרקליט המדינה, ההתנהלות היתה בדרך של שקרים, הדלפות לא-חוקיות, סחיטות באיומים לעדים, זלזול בהליכים מתוך יהירות ושכרון כח, תוך אמונה שהציבור מטומטם, איננו רואה ולא שומע. אבל הוא הסתפק בכותרות".
