מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב) של ח"כ צבי האוזר. היות ומדובר בתיקון לחוק יסוד, נדרש רוב מיוחד של 61 חברי כנסת, ואכן לאחר הצבעה שמית תמכו בהצעה 62 לעומת 38 שהתנגדו.
סעיף 36א(ב) לחוק יסוד: הכנסת קובע, בין היתר, שבשנה בה התקיימו בחירות אחרי המועד להגשת חוק תקציב, יהיה היום הקובע שלאחריו יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני גמר כהונתה – 3 חודשים מיום תחילת שנת הכספים או תוך 100 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר. מוצע לקבוע כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 יהיה היום הקובע 200 ימים מיום כינון הממשלה ולא 100 ימים כאמור.
נקבע כי המועד הקובע למניין תום 100 הימים יהיה ה-3 בדצמבר 2020, בנוסף נקבע כי יקבע בחוק במסגרת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית, מועד בו יוגש התקציב לכנסת, על מנת לקבוע בחוק סד זמנים, שיאפשר לכנסת תקופה מספקת כדי לדון בחוק, ביחס לתקופה בה ידון החוק בממשלה.
בדברי ההסבר נכתב: "מדינת ישראל מתמודדת עם משבר לאומי כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. המשבר מנוהל על-ידי ממשלת אחדות וחירום לאומית שהוקמה בפרט לצורך התמודדות עם השלכות התפרצות המגפה כאמור. מאפייני המשבר והשלכות ארוכות הטווח שלו יצרו אי-ודאות כלכלית מובהקת. על זאת מתווסף אתגר לאומי, בו ישראל עלולה להתמודד לראשונה בחורף הקרוב עם אירוע המשלב התפרצות נגיף הקורונה יחד עם התפרצות נגיף השפעת.
מצב מיוחד וחסר תקדים זה מצריך מסגרת זמנים שונה לשם גיבוש תקציב מדינה מזו הקבועה בחוק היסוד. פיזור הכנסת בעת זו יפגע פגיעה של ממש באיתנות משקי הבית, ביציבות הכלכלית הישראלית ובאינטרס הציבורי הכולל."
יוזם ההצעה ח"כ האוזר הציג את ההצעה ואמר: "חובה על כולנו לעשות הכול כדי למנוע בחירות בעת הזו וכדי להתמקד כולנו כאיש כאחד במאבק מול האתגר העומד בפנינו. ועל כן אותם מאה הימים הקבועים בחוק הם אינם רלוונטיים למצב הנוכחי היום. הייתי שמח שהיה מוצג בפני הכנסת הזאת תקציב ומאושר בתוך מאה יום, בהינתן שלא הוצג תקציב הצעתי להאריך את משך הזמן כפי שקבוע בחוק ממי היום ל-200 יום, מה שיאפשר לכל חלקי הקואליציה לקבל את אותם ההחלטות הדרושות. אם אנחנו נעשה משאל עם היום בקרב הציבור אני יכול להגיד שיש רוב ברור, מוחץ ומובהק כנגד יציאה לבחירות רביעיות לא קשור מה עמדתם של אזרחי ישראל בקשר לוויכוחים המכונה ימין ושמאל."
ח"כ ניצן הורוביץ: "החוק הזה לא צריך היה לבוא לעולם ואני בספק אם הוא ישלים את תהליכי החקיקה בקריאה שנייה ושלישית. הרי עד הרגע האחרון ממש נהיה תלויים ברצונו של רוה"מ, גם חברי הקואליציה שיתמכו בחוק הזה לא בעצם יודעים אם הוא יושלם. אני גם לא יודע אם ההצעה הזו תביא תקציב פשוט משום שזו האפשרות היחידה של ראש הממשלה ללכת לבחירות בלי להעביר את ראשות הממשלה לבני גנץ. והיות וראש הממשלה הזה רוצה בחירות כדי להתגבר על המשפט שלו ולהשיג את החוק הצרפתי או את פסקת ההתגברות או איזשהו משהו שכזה אז הוא ילך לבחירות. דבר אחד הוא לא רוצה, לא להעביר את ראשות הממשלה לבני גנץ."
ח"כ עופר כסיף: "השאלה אם דחיית התקציב באה באמת להתמודד עם אי ודאות כלכלית ואני טוען שההפך הוא הנכון. רוה"מ מעוניין בכאוס, חלק מהכאוס, אי הוודאות, ואי האמון מכוון ע"י הנאשם בשלושה כתבי אישום, שרוצה אי יציבות וכאוס, כי אי ציבות וכאוס משרתים אותו."
ח"כ מיקי לוי: "מאה הימים משוליים למכונת הנשמה שתספק כמה טיפות של אוויר לממשלה הגוססת הזו. מאה ימים לא יועילו. אם היית מאזין לרדיו בשעות האחרונות נתניהו כבר בבחירות. לכן כל הניסיון הזה של מאה ימים לא יועילו זה רק דוחה את הקץ וזה אלי ימנע גם אישור של תקציב 2021, מה שיגרום למשק נזק עצום. שוב פעם אתם ישנים חוקי זאת כדי לאפשר את המשך קיומה של הממשלה הזו שלא מנהלת ומתעסקת בכול חוץ מאשר בקורונה."
ח"כ איילת שקד: "מדינת ישראל צריכה תקציב, היא לא צריכה לדחות את התקציב. דחיית התקציב ב-3 חודשים למעשה זורקת אלפי אנשים למעגל האבטלה. הרגע שאין תקציב כל המגזר השלישי קורס. עמותות רבות שגם עושות פרויקטים נפלאים וגם מעסיקות הרבה מאוד אנשים קורסות. הממשלה הזו היא פחות ממשלה, היא קצת יותר קרקס. נעשה הסכם נורמליזציה עם איחוד האמירויות הסכם שגנץ ואשכנזי לא היו מודעים אליו, זאת אומרת רוה"מ לא טרח ליידע את שר החוץ שלו ואת שר הביטחון שלו מחשש שהם ידליפו. הם לא סומכים אחד על השני איך הם רוצים שהציבור יסמוך עליהם?"
ההצעה תוחזר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
(תמונות מהדיון, קרדיט צילום: דוברות הכנסת – עדינה ולמן)
