מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – פסקת התגברות) של חברי הכנסת אילת שקד, אופיר סופר ומתן כהנא. ההצעה נדחתה לאחר ש-71 הצביעו נגדה ורק 5 תמכו.
מוצע לקבוע כי רק בית המשפט העליון בשבתו בהרכב של אחד עשר שופטים לפחות, יהיה מוסמך לקבוע כי חוק אינו תקף. החלטה כאמור תינתן רק אם תמכו בה לפחות שני שלישים מהשופטים היושבים במותב. כמו כן, מוצע לקבוע כי סמכות הביקורת השיפוטית על הליכי החקיקה של חוקים רגילים תוגבל רק למקרים שבהם הליך החקיקה סטה מהוראות דין, כגון במקרים בהם החוקים לא נתקבלו ברוב הדרוש או שלא נתקיימו הקריאות הדרושות במליאת הכנסת.
לפי המוצע, על החלטה של בית המשפט לפסול חוק, תוכל הכנסת להתגבר באמצעות הליך חקיקה מחודש שיקבע כי החוק יהיה תקף על אף פסיקת בית המשפט ובלבד שהחוק יתקבל ברוב של שישים ואחד חברי כנסת. חוק מסוג זה יעמוד בתוקפו חמש שנים לכל היותר, וניתן לשוב ולחוקקו לתקופות דומות. נושא נוסף אשר מוצע להסדירו בתיקון הוא הגבלת זכות העמידה של עותרים לבית המשפט העליון רק למי שנפגע או שקשור לנידון בעתירה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות חל כרסום במעמדם של הכנסת ושל בית המשפט העליון. חוקים שחוקקו על ידי הכנסת נפסלו פעם אחר פעם על ידי בתי המשפט, וזאת מבלי שהסמכות לפסילת חוקים מוסדרת בחוק-יסוד, מבלי שנקבעה פרוצדורה או הרכב לדיון בעניין פסילת חוקים ומבלי שעוגנה בחוק-יסוד עליונותו של המחוקק, כמייצג את ריבונות העם, לקבוע חוקים וחוקי-יסוד שאינם נתונים לביקורת שיפוטית.
קבלת הצעת חוק היסוד תוביל לחיזוק מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מירידה חדה באמון הציבורי בשל התערבותו בנושאי הליבה המצויים במחלוקת ציבורית בישראל וכן בשל הכרעותיו העומדות במתח עם חוקי הכנסת ורצון העם."
ח"כ איילת שקד (ימינה) הקריאה ציטוטים של חברי הקואליציה, בהם ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, יו"ר הקואליציה וחברי כנסת ממפלגות נוספות, שהביעו בעבר תמיכה בחוק. "כל חברי הכנסת האלה בחרו כנראה לברוח מהמליאה או להצביע נגד. נביא גם פסקת התגברות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אולי בזה הקואליציה המסוכסכת הזו תתמוך", אמרה ח"כ שקד.
שר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן), השיב להצעה ואמר: "אני לא מבין איך אנחנו בסיטואציה שההתקפות על בית המשפט, הפרקליטות, מערכת שלטון החוק מצד ימינה באות מכל כיוון. ימינה באה גם להגביל את זכות העמידה, בהצעת החוק הזו את באה ואומרת לאזרח שלא יוכל לפנות לבג"ץ. איילת שקד וסמוטריץ רוצים שרק לממשלה תהייה זכות עמידה, זה הפוך מדמוקרטיה. טוב שיש את חברכם שלמה קרעי שהוא מקצין ולידו אתם מתונים. אתם לוקחים את השולים ומנסים להפוך את זה למרכז. תפקיד בית המשפט זה להגן על המיעוט, האזרחי, אי שוויון, אפליה. כוח בלתי מוגבל לממשלה זה מה שאתם רוצים.ב-5 מתוך 65 הדמוקרטיות המסודרות בעולם יש פסקות התגברות, וגם במדינות האלה. אתם רוצים לייצר מדינה שתפגע בזכויות האזרחים וזכויות הפרט. זה אבסורד".
בתגובה לציטוטים של ח"כ שקד ציין השר ניסנקורן את אמירתו של נפתלי בנט, לפיה בתקופת הקורונה מה שלא פרנסה לא מעניין. "בתקופת הקורונה ימינה מתעסקת רק בדבר אחד, החלשת מערכת המשפט", אמר. "צריך להחליט, או שרוצים מדינה דמוקרטים עם שוויון וזכות לפגין ולעתור, או שרוצים מדינה שבה הממשלה מחליטה את הכל. נאבקתי שבחוק הקורונה יהיה כוח לכנסת, אפשרות להפגין, עצמאות לבתי משפט. צריך להתעסק היום בקורונה, באבטלה ובכלכלה ולא צריך להתעסק היום באיך פוגעים בזכויות האזרח".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה): "אדוני ראש הממשלה אבי ניסנקורן, אדוני יור הכנסת אבי ניסנקורן, אדוני שר האוצר אבי ניסנקורן, אדוני שר המשפטים אבי ניסנקורן – זו הממשלה שלכם. הזנב מכשכש בכלב. ניסנקורן מייצג מיעוט קטן בממשלה ומנהל אותה. ראש הממשלה הכאילו נתניהו – ברח. שר ההשכלה הכאילו אלקין –ברח. ממשלה של בורחים, ממשלה שבורחת מאחריות וממחויבות למצביעים שלה, הגיע הזמן שהציבור יברח ממנה. מוריד את הכובע בפני שר המשפטים שהצליח למנף כוח פוליטי קטן ולהפוך למי שמנהל את הממשלה הזו פעם אחר פעם, אבל על איזה הגנה אתה מדבר כשאנחנו 15 שנה לגירוש מגוש קטיף. איפה היה אז בג"ץ? על איזה מיעוט בג"ץ מגן? מערכת המשפט מגנה על מיעוטים רק אם הם ערבים ומיעוטים.
(קרדיט צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)