הנוהל לפיו עד כה לא נעשה שימוש במצלמות גוף של שוטרים באירועי הפרות סדר ישונה, ומצלמות הגוף יופעלו מעתה גם באירועים אלה. כך הודיעה עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים לוועדת הפנים בדיון על מצלמות הגוף של השוטרים, שהתקיים היום בראשות מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ משה ארבל, לבקשת הח"כים שלמה קרעי, יוסף ג'בארין, ישראל אייכלר וינון אזולאי.
ח"כ שלמה קרעי: "הפרויקט יצא לדרך לפני שנה וחצי. יש לנו עדיין יכולת להשפיע ולתקן. המטרה להגביר את אמון הציבור. השאלה מי מפקח, מי אוכף את הנוהל. מי בודק שלא קטעו צילום או התחילו מאוחר? מה ההשפעה על עבודת השוטר? מדוע המצלמות לא מופעלות בהפרות סדר? למה שוטרי מג"ב וחלק מהיס"מ לא מצוידים במצלמה?"
ח"כ מיקי לוי: "תן להם עוד 30 מיליון שקל וכולם יצוידו".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ משה ארבל הציג למשטרה, למשרד לביטחון פנים ולמח"ש שאלות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: האם יש נתונים על תיקים בהם חומר שנאסף במצלמות הגוף סייע בהפללה? מרכז המחקר והמידע נענה שאין נתונים. המשרד לביטחון פנים הציע לפנות למח"ש והמשטרה השיבה שהשאלה מורכבת. "האם זה בגלל הזמן הקצר, שנה וחצי, מאז הפרויקט יצא לדרך? האם אתם מכינים מסד נתונים?" שאל ח"כ ארבל.
עו"ד פיסמן, משרד המשפטים: "אפשר לבדוק". ח"כ עאידה תומא סלימאן: "לא אם אפשר לאסוף אלא אם אספו".
עו"ד פיסמן: "זו אינדיקציה מיחשובית. נוכל להביא לוועדה את התייחסות מח"ש. לגבי פרסום לציבור – אי אפשר להביא את כל החומר לפרסום. זו פגיעה בפרטיות של צד שלישי, אנשים שנקלעו לפריים. אזרח שהיה מעורב זכאי לקבל את החומר, אלא אם מדובר בחומר חקירה".
ח"כ שלמה קרעי: "כשהמשטרה רוצה, היא מוציאה תיעוד לצרכי יחסי ציבור".
ח"כ משה ארבל: "באירוע במלחה המשטרה פרסמה את הסרטון. היו מעורבים שם קטינים. צריך לשבת 7 נקיים לפני שמפרסמים סרטון. מצד שני זה חיזק את אמון הציבור כי החשדות הופרכו".
תנ"צ שמעון נחמני, רח"ט מבצעים במשטרה: "המטרה החשובה היא להגביר את אמון הציבור במשטרה ולרסן את המעורבים, האזרח והשוטר. זה עדיין כלי חדש. היינו רוצים להציג נתונים שיש הלימה ויש אפקטיביות של מניעה והפחתת אלימות. אני מקווה שנצליח לסיים את פריסת המצלמות ב-2020. המשטרה רכשה מנה ראשונה מבין 4500 מצלמות שאמורים לרכוש. נערכים לרכש נוסף. כדי להשלים ציוד כל השוטרים נצטרך תקציב".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ משה ארבל: "מחיר מצלמה 2200 ₪. השאלה למה ציידו קודם את המשטרה הכחולה. למה לא ציידו לפחות חלק משוטרי מג"ב ויס"מ?"
תנ"צ נחמני: "התעדוף היה לצייד קודם את הכוח המגיב ראשון. יש 2 מיליון מפגשי אזרח שוטר בשנה. יס"מ ומג"ב נפגשים עם אזרחים פחות משוטרי סיור וחוקרים".
ח"כ משה ארבל: "אבל האוכלוסייה הערבית, יוצאי אתיופיה וחרדים פוגשים יותר מג"ב ויס"מ בהפגנות מאשר משטרה כחולה. אוכלוסייה אליטיסטית אולי פוגשת יותר משטרה כחולה".
עו"ד גיל שפירא, הסנגוריה הציבורית: "הרעיון היה קשה בתחילת הדרך, ועכשיו אנחנו במקום טוב. הפרויקט התחיל והמשטרה פועלת בשקיפות. הם קיבלו הערות לטיוטת הנוהל. יש צורך ללוות את הפרויקט במחקר מקצועי חיצוני שייתן תובנות על היעילות בהפחתת החיכוך בין שוטר לאזרח. לקבל תמונת מצב שנדע איפה כדאי להשקיע בהמשך התיעוד. הנוהל הקיים מאפשר שיקול דעת רחב מדי לשוטר מתי להקליט".
עו"ד אן סוצ'יו, האגודה לזכויות האזרח: "אנו מברכים על מצלמות הגוף. יש להן פוטנציאל להפחתת חיכוך. בפועל התמונה שונה. ביקשנו נתונים איך מתבצע המעקב. הוא לא מתבצע כמעט. האם המצלמות גרמו להפחתה בשימוש בכוח? אין נתונים".
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ משה ארבל סיכם: "מצלמות הגוף הן כלי חשוב לחיזוק אמון הציבור. הוועדה רשמה לפניה התחייבות משרד המשפטים לשנות את הנוהל, ולחייב הפעלת מצלמות גם באירועי הפרות סדר. הוועדה מבקשת לו"ז לתיקון זה. הוועדה מבקשת ממח"ש להעביר לה תוך חודש נתונים על יעילות הפרויקט. על המשטרה ליידע אזרחים מעורבים במגע עם שוטרים שבאפשרותם לבקש ןלקבל סרטון מהאירוע בו היו מעורבים".
(צילום: דוברות הכנסת)
