בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע היום (ראשון) את דוד חיים ברצח גרושתו בתל מונד לפני שנתיים.
על פי כתב האישום, דוד חיים פנה לעובד שעבד עבורו בגינון וביקש ממנו לחפור בור בחצר האחורית של ביתה של המנוחה, בסמוך לעצי פרי, בטענת כזב כי הוא זקוק לבור לצורך טיפול בנזילת מים.
ביום ה-20 ביוני בשעות אחר הצהריים, הצטייד הנאשם בחוט ניילון והכניסו לכיס מכנסיו. בהמשך ביקש הנאשם לשוחח עם המנוחה מחוץ לביתה וביקש ממנה מספר בקשות הקשורות למגוריהם ולבני המשפחה, אך המנוחה סירבה לכל בקשותיו.
בעודם משוחחים הוביל הנאשם את אופירה אל חצר הבית בסמוך לבור. אז התנפל עליה מאחור, כרך בחוזקה את חוט הניילון סביב צווארה וחנק אותה באמצעותו במשך כ-10 דקות, על אף תחנוניה, עד שאפסו כוחותיה והיא נפלה ארצה.
בחקירתו סיפר כי "הפתעתי אותה, באתי אותה מאחורה ואז התנפלתי עליה חנקתי אותה עם חבל לא בידיים, חבל דק ניילון שחור כזה, בדקתי לה דופק ראיתי שאין והכנסתי אותה לבור בעדינות.
הבור היה מוכן ליום לפני כי חשבתי על זה לפני". "היא הייתה מתה כשהכנסת אותה לבור?", שאל החוקר, "כן, בוודאות כי חנקתי אותה רבע שעה ולא היה לה דופק. בדקתי לה גם בצוואר וגם הבטן שלה לא זזה", הוא ענה.
הנאשם שחרר את המנוחה, אחז בפרק כף ידה על מנת לוודא כי היא אינה בחיים וכן וידא כי אינה נושמת עוד. בהמשך, נטל את חפירה והעמיק את הבור עד שהתאים למידותיה של המנוחה. הנאשם הטמין את המנוחה בבור וכיסה אותה בחול, עד שלא ניתן היה להבחין בדבר.
לאחר ביצוע המעשה פעל הנאשם במטרה להסתיר את מעשה הרצח ולמנוע את גילויו. כך, הנאשם ריסק את מכשיר הטלפון הנייד של המנוחה, לקח את תיקה של המנוחה מביתה וגזר את כרטיסי האשראי שהיו בארנקה. את כל אלו, יחד עם חוט הניילון באמצעותו ביצע את הרצח, השליך לפח אשפה המרוחק מביתו.
לאחר שהחלו החיפושים בעקבות המנוחה מסר הנאשם עדות כוזבת בתחנת המשטרה לפיה אינו יודע דבר אודות היעלמותה ואף הציג מצג שווא כמי שמסייע בחיפושים אחר המנוחה, על אף שכל העת ידע שאינה בין החיים.
בחקירתו טען חיים כי לא תכנן את הרצח מראש: "אני לא יודע למה החלטתי באותו יום לעשות את זה, האמת רציתי רק להכאיב לה. אבל לא ברמה כזאת שאני אאבד אותה. לא ידעתי לאן זה ילך. בן אדם לפעמים לא שולט בעצמו". בשלב מסוים חזר בו חיים מהודאתו, אבל למשטרה הייתה עדות נוספת, של המטפלת של אימו, שזיפרה כי ראתה אותו חונק את גרושתו.
