המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון את תגובתה לבקשה למשפט חוזר של רומן זדורוב, שהורשע ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל. בתגובת המדינה נאמר, כי צוות של פרקליטים, שחלקם לא עסקו בתיק בעבר, בחן מחדש את התיק. בכלל זה, הצוות בחן את כל הראיות שהיו קיימות בתיק, את פסקי הדין שניתנו בו, את הראיות החדשות לכאורה שצורפו לבקשה ואת נימוקי הבקשה. לאחר בחינה מחודשת זו, עמדת המדינה היא כי הרשעתו של זדורוב ברצח מוצדקת וכי ממילא לא מתקיימת בעניינו אחת העילות המאפשרות קיומו של משפט חוזר לפי החוק.
המדינה סבורה שחלק נכבד מבקשתו של זדורוב למשפט חוזר אינו אלא ניסיון לערעור נוסף על פסק הדין בעניינו, והוא שב וממחזר את הטענות שעלו במהלך משפטו, ואשר נדחו ע"י בתי המשפט שהרשיעו אותו. מעבר לכך, אין בטענותיו של זדורוב בבקשה כדי לערער את "בסיס הפירמידה" שהוא שלוש הראיות מרכזיות המהוות כל אחת נדבך עצמאי בהרשעתו: התוודות זדורוב בפני המדובב, הודאתו בפני החוקרים והשחזור שערך בזירה. כמו כן, אין בבקשה כדי לפגוע או להחליש את עוצמתן המצטברת של יותר מ-20 הראיות המחזקות שנערמו על בסיס הפירמידה, הפרטים המוכמנים שהיו בידיעתו והראיות הנסיבתיות השונות, אשר דעת הרוב סוקרת בפסק הדין.
עוד נאמר בתגובת המדינה, כי "הבקשה למשפט חוזר על כל חלקיה, שזורה בטענות בעלות אופי קונספירטיבי, חסרות בסיס, לפיהן כל הגורמים המעורבים בתיק עשו יד אחת במהלך 14 השנים האחרונות להפליל אדם חף מפשע – המשטרה; התביעה; המעבדות הפורנזיות. כל התרחשות תמימה בתיק מפורשות כניסיון להרשיע את זדורוב או להסתיר מהציבור את האמת. כך, תרגום לא מדויק מוצג כמטעה במכוון; תנועת יד מקרית, כהכוונה; שיחות תמימות – כקשירת קשר; וחוסר האפשרות לאתר פסק דין ישן במאגרים, כביטוי לכך שגורמים עלומים חברו להם יחדיו כדי להסתיר מהציבור את פסק הדין".
פרקליטות המדינה מכירה בחשיבות העצומה של עקרון פומביות הדיון ובתפקידם של כלי התקשורת השונים במימוש זכות הציבור לדעת וחופש הדעה. כן מודעת הפרקליטות לחשיבות הדמוקרטית הרבה שיש לרשתות החברתיות השונות, ולהיותן "כיכר העיר" החדשה. בה בעת, נכתב בתגובת המדינה, חובה לשוב ולהזכיר כי זירות אלה אינן המקום לברר את אשמתו של נאשם בפלילים, יהיה זה זדורוב או כל אדם אחר. ההכרעה בשאלת חפותו או אשמתו של אדם, יכולה להיעשות אך ורק בפני הערכאות המשפטיות, ובכלים המשפטיים המסורים לבירור האשמה בלבד.
כזכור, בשנת 2010 הורשע רומן זדורוב פה-אחד בבית המשפט המחוזי בנצרת ברצח תאיר ראדה ז"ל, שגופתה נמצאה בתא שירותים בבית הספר בקצרין שבו למדה. עם הגשת הערעור לביהמ"ש העליון, הגיש זדורוב בקשה להוספת ראיות, ובית המשפט העליון החליט להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, לגביית חלק מראיות אלו. לאחר שגבה ראיות אלו, שב והרשיע בית המשפט המחוזי פה-אחד את זדורוב, לאחר שהגיע למסקנה כי אין בראיות אלה כדי לשנות מהכרעת הדין המקורית. ערעורו של זדורוב לביהמ"ש העליון נדחה ברוב דעות. גם בקשתו של זדורוב לקיים דיון נוסף בפסק הדין נדחתה ע"י נשיאת ביהמ"ש העליון דאז. כעת, ארבע שנים לאחר שנדחה ערעורו, הגיש זדורוב בקשה למשפט חוזר, בה העלה טענות שונות והציג שלוש חוות דעת חדשות.
בחלק הראשון של בקשתו טוען זדורוב כי ההודאות שמסר הן הודאות שווא וכי אין ממש בחיזוקים שנמצאו להן בפסקי הדין. הוא מתייחס בהרחבה לשלוש טביעות הנעל הלא מזוהות שנמצאו בתא בו נרצחה המנוחה. המדינה טוענת, כי חלק זה אינו אלא ערעור נוסף על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, המנסה, לאחר שניתן פסק הדין בערעור, לשנות מהקביעות העובדתיות ומממצאי המהימנות, ולתקוף את מסקנותיו של ביהמ"ש העליון. זדורוב שב ומציג את חומר הראיות המוכר, ומעלה פעם נוספת את אותן טענות שעמדו בבסיס הגנתו במהלך המשפט ונדחו, ובא-כוחו אף מעלה בבקשה לעיתים טענות עובדתיות שזדורוב עצמו לא טען. אין מדובר בטענות ההולמות משפט חוזר.
בחלק זה הציג זדורוב גם ראיות חדשות – שלוש חוות דעת, שלעמדת המדינה לא היתה כל סיבה שלא להגישן במהלך המשפט, וכי לא לשם כך נועד הליך המשפט החוזר. גם לגופו של עניין, המדינה סבורה שאין בהן את המשקל הסגולי הנדרש על מנת לתמוך בטענותיו של זדורוב או להשפיע באופן ממשי על מארג הראיות עליו מבוססת ההרשעה:
– חוות הדעת של המומחה לכתמי דם לוקה בפגמים כה רבים ובולטים אף לעיני הדיוט בתחום, כך שאין לה כל משקל, ומכל מקום אין בה לסתור את עמדת מומחה התביעה שהיה בזמנו בזירה עצמה; היא סותרת את עמדת באי-כוחו של זדורוב במהלך המשפט; וחוות דעת נגדית חדשה שקיבלה המדינה בעניין זה ממז"פ מלמדת כי מסקנת המומחה של זדורוב היא שגויה.
– חוות הדעת של המומחה למחשבים, שביקשה לדחות את ממצאי בתי המשפט שהתייחסו להיסטוריית הגלישה של זדורוב, היא שגויה בחלקה, ובכל מקרה נוגעת לשולי שוליו של פסק הדין ועניין זה לא עמד בבסיס הרשעתו. המדינה דחתה את רובן המוחלט של טענות המומחה, בין היתר על בסיס חוות דעת שקיבלה ממומחה למחשבים במשטרת ישראל.
– "חוות הדעת" שאינה חוות דעת, של איש השב"כ לשעבר יצחק אילן, המתיימר להחליף את התפקיד המסור בידי בית המשפט ולהעריך בעצמו את הראיות ולהסיק מסקנות מחומרי החקירה, אינה קבילה כלל בהליך משפטי. גם לעצם העניין, היא מהווה למעשה חזרה על טיעונים שנטענו כבר בבתי המשפט, ועל חומר הראיות הקיים בתיק, ואין בה חדש. כמו כן, היא מתעלמת לגמרי מהקביעות וההכרעות שנעשו כבר ע"י בתי המשפט באותן טענות עצמן שמעלה אילן.
בחלק השני של הבקשה טען זדורוב כי האשמה האמיתית ברצח היא אישה בשם א"ק, שהתוודתה לכאורה בפני בן זוגה דאז א"ח כי ביצעה את הרצח ושנים רבות לאחר מכן התוודתה גם בפני גורמים נוספים. כן נטען כי קיימים להתוודויות אלה חיזוקים שונים – ובכלל זה חוות דעת לפיה שערה שנמצאה על בגדי המנוחה נושאת את אותו דנ"א מיטוכונדריאלי כמו זה של א"ח.
המדינה סבורה כי לא עילה למשפט חוזר נמצאת בחלק זה, כי אם ביטוי לעלילת שווא פרי מוחו של א"ח, ואשר קורבנה הוא אישה החולה במחלת נפש ואשר ביקשה להינתק מבן זוגה הפוגעני. ממצאי החקירה המורכבת והרגישה שהתנהלה בשעתו לבירור תלונתו של א"ח פורטו על פני עשרות עמודים בתגובת המדינה, ומביאים למסקנה ברורה בנוגע לחפותה של א"ק. חומר הראיות העיקרי כבר הוצג ב-2012 במסגרת בקשת זדורוב להגשת ראיות נוספות בערעור, וביהמ"ש העליון קבע שאין לקבלו. המדינה סבורה כי הראיות "החדשות" לכאורה שהצטברו מאז נטולות ערך ראייתי ואינן מוסיפות דבר. כך "ההתוודויות" הנטענות של א"ק בפני ע"ג וא"ב, כלל לא היו התוודויות. בנוסף, מבדיקת תיקה הרפואי-פסיכיאטרי של א"ק עולה כי לאורך השנים א"ק מעולם לא הודתה בביצוע הרצח בפני מטפליה וטענה כי מדובר בעלילת שווא של א"ח.
החלק האחרון של תגובת המדינה מתייחס באריכות ל"התאמה" שנמצאה בין הדנ"א המיטוכונדריאלי של א"ח לבין דנ"א מיטוכונדריאלי של אחת השערות שנמצאו על בגדי המנוחה. לצורך הבנת המשמעות הפורנזית-ראייתית של ממצא זה, קיבלה המדינה את חוות דעתו של אחד המומחים המובילים בעולם בתחום, ד"ר ברוס בודולה, ממנה עולה מפורשות כי טענת ההגנה שההתאמה שנמצאה מלמדת על כך ששערה זו שייכת לא"ח, אינה מבוססת על סטנדרטים מדעיים מקובלים. ד"ר בודולה מסביר בחוות הדעת כי לא ניתן לקבוע, אף לא בקירוב, כי א"ח הוא בעל השערה האמור וכי לא ניתן לקבוע כל ממצא סטטיסטי ברור בנוגע לשכיחות פרופיל מיטוכונדריאלי זה בישראל, ומעבר לכך אף לא ניתן להניח שהשערה הגיעה דווקא מהרוצח או מגורם קשור אליו.
המדינה מציינת בתגובתה, כי מורכבותו של התיק הביאה לכך שהוא זכה לבחינה שיפוטית מעמיקה ונרחבת באופן יוצא דופן. "עניינו של זדורוב זכה לבחינה שיפוטית מעמיקה וחסרת תקדים כמעט, במסגרתה נבדקו באופן כזה או אחר כמעט כל הטענות העולות בבקשה זו למשפט חוזר. אף אם התיק מורכב הוא, הרי שמוסד המשפט החוזר לא נועד לאפשר שחרורם של מי שנמצאו אשמים לאחר הליך שיפוטי ראוי, בשל הליך ערעורי נוסף שביקשו לקיים וכאשר לא מתקיימות העילות שנקבעו בחוק. המשפט החוזר נועד לטפל רק במקרה הנורא של אדם חף מפשע שהורשע לשווא. עלינו להיזהר ממצב בו אדם לא ייתן את מלוא הדין על מעשיו, למרות שהערכאות שבפניהן התנהל משפטו באופן הוגן וממצה, השתכנעו כי ביצע עבירה מזעזעת של רצח ילדה, וכאשר לא הוצגו בפני בית המשפט ראיות שיש בהן כדי לשכנע כי נפלה טעות בהכרעה זו".
