בזמן שהמטיילים בעולם חוששים ממגפת הקורונה, ביבשת אפריקה מסתתרות סכנות מסוג אחר לאלו הבוחרים לנסוע לשם.
קצין בצה"ל, בן 22, תושב אזור חיפה, אובחן לאחרונה ברמב"ם כמי שנושא טפיל מסוכן בשם סכיסטוסומה (Schistosoma) המצוי בנהרות או אגמים באזור, וגורם לזיהום קשה ולמחלת הבילהרציה (Bilharzia).
האבחון נעשה באמצעות מומחי מרפאת המטיילים ברמב"ם, לאחר שבמשך שמונה חודשים סבל הקצין מהדרדרות במצבו הבריאות, מבלי שנמצאה הסיבה לכך.
כעת, משאובחן, הוא יתחיל טיפול בימים הקרובים: "אנו צופים שהוא יתאושש בהקדם", מרגיע ד"ר עמי נויברגר, רופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות ברמב"ם ומנהל מרפאת המטיילים בביה"ח.
כאמור, הצעיר חזר לפני מספר חודשים מטיול שקיים יחד עם רעייתו באתיופיה שבמזרח אפריקה, במהלכו טבל באחד מהאגמים הרבים הנמצאים במדינה וכך נדבק בטפיל.
עם חזרתו לארץ החל להרגיש ברע, כשהוא סובל מכאבי בטן עזים ומאבד משקל במהירות.
במשך חודשים ארוכים הוא ביצע בדיקות סי.טי ו-MRI, בדיקות דם חוזרות, בדיקות פולשניות כמו בדיקות גסטרו וקולונוסקופיה, אך אף אחת מהן לא העלתה הסבר למצבו הרפואי שהמשיך להידרדר.
בסופו של דבר הגיע הצעיר לייעוץ במכון הגסטרו ברמב"ם, שם הופנה על ידי ד"ר עירית חרמש – רופאה בכירה במכון, אל מרפאת המטיילים.
"על פי תיאור הנתונים, ד"ר חרמש שיערה שאולי השהות שלו באפריקה יכולה לתת הסבר לבעיה ממנו הקצין סובל", מסביר ד"ר נויברגר, "ביצענו מספר בדיקות ובסופן הסתבר כי הוא אכן נדבק בטפיל שחדר לגופו, הטיל ביצים וגרם לזיהומים במערכות גופו.
מרגע שמצבו הרפואי אובחן, אנחנו יכולים להתחיל במתן הטיפול הנכון והוא צפוי להחלים".
טפיל הסכיסטוסומה הוא עלוקה זעירה החיה בתוך חלזונות המצויים במקורות מים מתוקים, כגון נהרות ואגמים, בעיקר אלו המצויים במקומות בהם אין תנאי היגיינה תקינים ומקורות המים משמשים להטלת הצרכים, כמו גם לרחצה ושתייה.
בעבר הייתה עלוקה זו נפוצה גם בנחל הירקון, והיא קיימת בנהר הנילוס במצרים מאז ימי קדם ועד היום.
גם בימינו הטפיל עדיין גורם לאלפי הדבקות בשכנינו מדרום, הטובלים במימי הנילוס, כמו גם למאות מיליונים נוספים באפריקה, בדרום אמריקה ובאסיה.
כאשר הטפיל בא במגע עם עורם של מטיילים הנכנסים אל מקורות המים בהם הוא מצוי, הוא חודר אל גופם וללא טיפול ראוי עלול לגרום לנזק רב, כולל התפתחות מאוחרת של מחלת הסרטן.
"ציבור המטיילים באפריקה חייב להבין את הסכנה שכרוכה בכניסה למקורות מים מזוהמים", אומר ד"ר נויברגר ומזהיר, "במקומות רבים ביבשת משכנעים את התיירים כי אין סכנה בכניסה למים, או כי טיפול לאחר הכניסה למים אכן מונע את ההדבקה, וזה פשוט לא נכון.
חשוב להבין כי מלבד סימני ההדבקה המידיים כגון: פריחה, חום, וקוצר נשימה – יש לזיהום גם סיבוכים לטווח ארוך. ללא טיפול נכון ובזמן, הטפיל עלול לגרום לסרטן של שלפוחית השתן ופגיעה בכלי הדם של הכבד".
לדבריו של ד"ר נויברגר לקצין היה מזל גדול: "אמנם הייתה הדרדרות רפואית במצבו, אך המחלה הזו עלולה להסתבך ולהוביל לסרטן, נזק בלתי הפיך לכבד ועוד", מסכם ד"ר נויברגר, "במקרה שלו, למרות החודשים הארוכים בהם היה ללא טיפול, תפסנו את הבעיה בזמן.
רצוי להימנע מכניסה למקורות מים שאינם נקיים, כך נהגה למשל רעייתו של המטופל שקראה על הסכנות המצויות במים ובחרה להישאר מחוץ לאגם. בכל מקרה – לתיירים שנכנסים למקורות מים מתוקים, ובעיקר לאגם מלאווי ולאגמים במדינות אפריקאיות נוספות כגון באוגנדה ובאתיופיה, מומלץ לבצע בדיקת דם לאחר חזרתם לישראל כדי לוודא שגופם נקי מטפילים".
