גאווה ישראלית: לראשונה בעולם, הודפס לב חי במדפסת תלת ממד מרקמות אנושיות שנלקחו מחולה. לפריצת הדרך עולמית, שמהווה למעשה פיצוח של אתגר משמעותי ביותר ברפואה המודרנית, אחראים חוקרים באוניברסיטת תל אביב, וזאת במסגרת מחקר מהפכני שממצאיו מתפרסמים היום בכתב העת Advanced Science. המשמעות של הצעד הראשוני הזה, כך צופים החוקרים, היא בסיס לטכנולוגיה של הדפסת רקמות ואיברים הדרושים בהתאמה אישית מלאה לכל חולה. זאת, עשויה להחליף בעתיד את הצורך בהמתנה להשתלות ובתרופות המונעות דחייה של איברים.
לצורך המחקר השתמשו החוקרים, בהם הדוקטורנט נדב נור וד"ר אסף שפירא במעבדתו של פרופ' טל דביר שבבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא וביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים, ברקמת שומן שנלקחה מחולה, והפרידו בין תאי השומן לבין החומר הקולגני החוץ-תאי שתומך בתאים. בתהליך מתקדם של הנדסה גנטית הם הפכו את תאי השומן לתאי גזע, ומתאי הגזע יצרו תאים של שריר לב ותאים שיוצרים כלי דם. במקביל הם יצרו מהחומר הקולגני מעין 'דיו' להדפסה. כעת הם ערבבו את כל החומרים והזינו את התערובת למדפסת, שהדפיסה לפי הוראות מחשב, על פי הדמיות MRI ו-CT של לב אנושי.
הלב שהודפס בדרך זו מורכב מתאים צעירים מאוד, שכבר מתכווצים ומראים תכונות של תאי לב. כיום עובדים החוקרים על גידול הלב בסביבה מיוחדת (ביו-ריאקטור), עד שהתאים יהפכו לתאי לב בוגרים המתקשרים ביניהם ופועלים ביעילות מרבית. החוקרים, לדבריהם, מקווים שכבר בשנה הקרובה יושתלו לבבות מודפסים מסוג זה בבעלי חיים, על מנת לבחון את תפקודם.
"מאז הומצאה הטכנולוגיה של הדפסה בתלת-ממד מנסים חוקרים בכל העולם להדפיס באמצעותה, בין היתר, רקמות ואיברים להשתלה," מסביר פרופ' דביר. "הטכנולוגיה החדשה נותנת מענה לחלק ניכר מהקשיים שהתעוררו בדרך. השיטה שפיתחנו מאפשרת להדפיס לב בכל גודל רצוי, ומכיוון שהלב המודפס מיוצר מרקמות של החולה עצמו, הגוף לא ידחה אותו".
פרופ' דביר "מקווה שבתוך 10 שנים הטכנולוגיה שפיתחנו תאפשר להדפיס לכל חולה את האיבר או הרקמה שהוא זקוק להם מרקמות שיילקחו מגופו. השיטה מאפשרת למעשה להדפיס כל איבר הנדרש להשתלה, ואנחנו מאמינים שהיא פותחת פתח לטכנולוגיות עתידיות, שייתרו לחלוטין את הצורך בתרומות איברים. כשחולה יזדקק להשתלה, תילקח מגופו רקמה, וממנה יודפס איבר מתאים בגודלו ובתכונותיו, שיושתל בגופו".
