הלכות בישולי גויים | הרב הילל מאירס שליט"א מרבני איגוד הרבנים בישראל.


הרב הילל מאירס שליט"א | כשרות איגוד הרבנים בישראל.
מהלכות בישולי גויים | מהו איסור בישולי גויים?
א. תבשיל שנתבשל על ידי גוי, אפילו בכלי של ישראל ובבית של ישראל, אסור משום בישולי גויים (שלחן ערוך יורה דעה סימן קיג סעיף א).
טעם האיסור
ב. יש מי שאומר שטעם האיסור הוא מחשש שהגוי יאכיל אותו דברים אסורים (רש"י עבודה זרה דף לח עמוד א ד"ה מדרבנן).
ויש אומרים שטעם האיסור הוא כדי להתרחק מן הגויים שלא יתערבו בהן ישראל ויבואו לידי חתנות (תוספות שם, והרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק יז הלכה ט. וכן נקט הט"ז שם סק"א).
בישול של מחלל שבת בפרהסיא
ג. לפי הטעם שגזירת בישול גוי היא משום שמא יאכילנו דברים אסורים, נראה שיש לאסור גם בישול של מחלל שבת בפרהסיא, שגם אצלו שייך חשש זה. אולם לפי הטעם שגזירה זו משום חשש חתנות נגעו בה, נראה שאין לחוש לבישול מחלל שבת בפרהסיא, שהרי אין איסור להתחתן עם בנותיו (פתחי תשובה שם סק"א בשם התפארת למשה).
להלכה, היות ודעת רוב הפוסקים שאיסור בישולי גויים הוא משום חתנות, יש להתיר בישול של מחלל שבת בפרהסיא. ומכל מקום מכיון שהרבה אחרונים מחמירים בדבר, טוב לתקן הדבר לכל הדעות, שהמשגיח על הכשרות ידליק את האש (שו"ת יביע אומר חלק ה' חלק יורה דעה סימן י).
איזה סוג בישול אסור
ד. מאכל שהוכשר על ידי גוי לאכילה על ידי מליחה או עישון, מותר באכילה, כי מליח אינו כרותח בגזירה זו, והמעושן אינו כמבושל (שלחן ערוך שם סעיף יג).
ה. והוא הדין שמותר לאכול מאכל שהוכשר על ידי גוי לאכילה בעזרת כבישה, כי כבוש אינו כמבושל בגזירה זו, כי לא אסרו אלא בישול של אש (הרמ"א שם).
ו. לעומת זאת מאכל שהוכשר לאכילה על ידי גוי דרך צלייה טיגון או אפייה, הרי זה בכלל הגזירה, כי יש כאן בישול על ידי אש, ואסור באכילה (יעויין ערוך השלחן שם סעיף כד).
ז. יש איסור בישולי גויים במיקרוגל. אולם לחמם אוכל שכבר מבושל – מותר (שו"ת שבט הלוי חלק ח' סימן קפה וחלק ט' סימן קסב, ושו"ת תשובות והנהגות חלק ה' סימן רמט אות ב. וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר אשרי האיש חלק יורה דעה חלק א' פרק ח סעיף ד. אמנם יש לציין לשו"ת להורות נתן חלק ז' סימן סד שמיקל בזה, ע"ש).
ח. גוי שהכשיר מאכל לאכילה על ידי עירוי מכלי ראשון, מותר באכילה (שו"ת מהרש"ם חלק ג' סימן רצו).
ט. וכל שכן אם הכשיר את המאכל על ידי הנחתו במים רותחים המונחים בכלי שני, שהוא מותר (שו"ת שרגא המאיר חלק ו' סימן קסז).
פעולות המתירות בישול גוי
י. לפי מנהג האשכנזים מספיק שישראל ידליק את האש תחת התבשיל, ואז אפילו אם הגוי עושה את כל שאר הפעולות של הבישול – מותר (הרמ"א שם סעיף ז).
אולם לפי מנהג הספרדים הדלקת האש לא מעלה ומורידה, אלא צריך שהישראל יניח את הסיר על גבי האש (שלחן ערוך שם).
ומכל מקום כתב בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק יורה דעה סימן ז ד"ה ואגב) שגם לספרדים יש מקום להקל להסתפק בהדלקת האש על ידי ישראל מכח ספק ספיקא, א. שיטת הרמ"א שהדלקה בלבד מספיקה. ב. ואם תימצי לומר שהלכה כמרן השלחן ערוך שהדלקה לא מועילה, שמא כשנעשה בביתו של ישראל וברשותו אין איסור בישולי גויים וכמו שכתבו התוספות בעבודה זרה (דף לח עמוד א).
ועל זה הוסיף שם צירוף נוסף, שהואיל והגוי שכיר הוא ובא בשכרו, הרי יש לנו סברת המחנה אפרים (הלכות שלוחין סימן יא) שהפועל אפילו הוא גוי, כיון שעושה בשכר הרי הוא כידו של בעל הבית, וכאילו הישראל בעצמו עושה.
עוד הוסיף שם סניף להקל על פי מה שכתב הרא"ה בבדק הבית (בית שלישי שער שביעי) שהאופה בבית מיוחד ואינו מתכוין לבשל לעצמו ולא לשום אדם מיוחד, אלא למלאכתו, לפי שהוא שכיר לאפות ולבשל לכל הבא לבית, שהוא רשות הרבים לכל העולם, שיש לדון לזכות, דבכהאי גוונא לא חשיב בישולי גויים, דלא שייך בהא אקרובי דעתא. ושכן מבואר בשו"ת מהרי"ט צהלון (סימן קסא).
אש הנדלקת על ידי שעון חשמלי
יא. אש הנדלקת על ידי שעון חשמלי שנערך על ידי ישראל, אינו מועיל כלל (שו"ת שבט הקהתי חלק ד' סימן קצו. וכן העלה הגרפ"א פאלק שליט"א בקובץ עם התורה תשנ"ה).
אמנם יש מי שאומר, שההפעלה הראשונה של האש מתייחסת לישראל, ומועילה. אבל הפעלת על ידי השעון בשנית אינה מועילה (הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת תשובות והנהגות חלק ג' סימן רנ).
באיזה מאכלים יש איסור בישול גויים
יב. איסור בישולי גויים הוא רק אם מתקיימים שני תנאים –
תנאי ראשון – אותו מאכל אינו נאכל כמו שהוא חי.
תנאי שני – אותו מאכל עולה על שלחן מלכים (שלחן ערוך יורה דעה סימן קיג סעיף א).
ולהלן כמה דוגמאות :
יג. ביצה אף על פי שראויה לגומעה חיה אם בשלה גוי אסורה (שלחן ערוך יורה דעה סימן קיג סעיף יד), והטעם משום שאינה ראויה לכך אלא בדוחק גדול, ולכן אינה בכלל דבר הנאכל כמות שהוא חי (הט"ז שם ס"ק יד).
יד. אורז שבושל על ידי גוי אסור משום בישולי גויים (משום שאינו נאכל כמות שהוא חי ועולה על שלחן מלכים. וכן פסק הבן איש חי שנה ב' פרשת חקת אות י).
טו. לעניין תפוחי אדמה – בחכמת אדם (כלל סו סעיף ד) שתפוחי אדמה הם בכלל עולה על שלחן מלכים. אולם הערוך השלחן (יורה דעה סימן קיג סעיף יח) כתב, שידוע שהיא אכילה פשוטה ורק דלת העם אוכלים אותה וכו', ולכן אינו בגדר עולה על שלחן מלכים.
וידוע שבמציאות של זמנינו תפוחי אדמה עולים על שלחן מלכים, אי לכך שייך בהם איסור בישולי גויים. וכך נקט בשו"ת שבט הלוי חלק ו' (סימן קח אות ד). וכן מבואר יוצא בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק יורה דעה סימן ז).
טז. שביבי תפוח אדמה שבישולו הראשון נעשה על ידי גויים במפעל בחוץ לארץ, ולאחר מכן מייבשים אותם מאוד ונעשים שבבים, והשבבים אינם ראויים לאכילה כלל, אלא רק על ידי בישול שני, שהוא על ידי ישראל – מותר (שו"ת יביע אומר שם, כיון שנעשה שבבים ואינו ראוי לאכילה והבישול מחדש נעשה כעת על ידי ישראל, יש להתיר).
יז. סרדינים קטנים שנעשו על ידי גויים, ויש בדגים סנפיר וקשקשת, מותרים באכילה, מטעם שאין עולים על שלחן מלכים, ומטעם שמעשנים אותם קודם בישולם, ואין במעושן דין בישולי גויים. אבל דגים גדולים שאין מעשנים אותם אסורים משום בישולי גויים (שו"ת יביע אומר חלק ה' חלק יורה דעה סימן ט).
יח. מותר לשתות תה שהוכן על ידי גוי. ומשום שעשב התה בטל לגבי המים, ובמים אין איסור בישול גויים היות וניתן לשתייה גם בלי בישול (ערוך השלחן סעיף כב).
והוא הדין והוא הטעם לגבי קפה שהוכן על ידי גוי, שמותר בשתייה, היות והקפה בטל למים, והרי את המים אפשר לשתות ללא בישול (שו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן מב. ועיין שם, שהרוצה להחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה).
כמובן שכל זה מדובר באופן שאין חשש תערובת איסור בתה וקפה עצמם. ואם שותה תה וקפה עם חלב צריך לוודא שיש עליו הכשר כדי לצאת מחשש איסור חלב גויים (ראה שלחן ערוך יורה דעה סימן קטו סעיף א).
והנוסעים במטוס של חברה לא יהודית, שיש לחוש שהשתמשו בכוסות של הקפה בחלב של גויים, נכון שישתו הקפה בכלי זכוכית, שאינם בולעים ואינם פולטים. ואם אי אפשר יש להקל בשעת הדחק אף בכוסות של פורצליין וכיוצא בזה (יחוה דעת שם).
יט. חלב שמצוי אצלנו שעובר תהליך פסטור, אם הרתיחו גוי, לא נאסר (קובץ מבית לוי חלק ח' סעיף יא).
כ. קוסקוס יש בו משום בישולי גויים היות ועולה על שלחן מלכים. ומכל מקום קוסקוס שהגיע מהמפעל כשהוא מבושל כל צרכו, מותר לגוי לערות עליו מים רותחים כדי להכינו לאכילה (שו"ת דברי דוד חלק ג' חלק יורה דעה סימן יז אות ח, וחלק ד' חלק יורה דעה סימן יח אות יד).
כא. שניצל תירס או נקניקיה שנמכרים כשהם קפואים, כיון שבמפעל מבושלים כל צורכם על ידי ישראל, גוי שמטגן אותם כעת במחבת, או מחממם אותם במיקרוגל – מותרים (הכשרות למעשה עמוד לא, ומשום שנאכלים כמות שהם חיים לאחר ההפשרה. ועוד שאינו עולה על שלחן מלכים).
כב. חטיף פופקורן הנעשה מגרגירי תירס יבש, אין בן משום בישולי גויים (שם עמוד לה).
כג. "מנה חמה" שהכין אותה גוי על ידי עירוי מים רותחים, מותר (ספר בישול ישראל עמוד חצר, ומשום שאפשר לאכול אותה כמות שהוא חי, על ידי הוספת מים קרים או פושרים ולהמתין כמה דקות, ע"ש. ובלאו הכי יש להתיר משום שאינו עולה על שלחן מלכים. וכן על פי מה שכתב בשו"ת מהרש"ם חלק ג' סימן רצו שאין איסור בישול גויים בעירוי מכלי ראשון).
כד. כדורי פלאפל אין בהם איסור בישולי גויים, היות ואינם עולים על שלחן מלכים (ספר הכשרות פרק יט הערה עח).
כה. קלחי תירס המתבשלים בתוך מים רותחים, יש בהם משום בישולי גויים (אהל יעקב עמוד צ. והגם שקלח שלם של תירס אינו עולה על שלחן מלכים, מכל מקום גרגירים של תירס כן עולים על שלחן מלכים. ולכן גם כשבישלם גוי כשהם מחוברים לקלח – אסורים. וכן העלה בשו"ת פלגי מים חלק א' סימן מ).
כו. פטריות אין בהם איסור בישולי גויים (אמנם הש"ך סק"ב כתב שיש בהם איסור בישולי גויים כי עולים על שלחן מלכים. מכל מקום במציאות זמנינו הם נאכלים כמות שהם חיים, וממילא מותרים).
כז. גרעיני חמניות ודלעת וכיוצא בזה אין בהם איסור גוי (שלחן ערוך המקוצר חלק ד' סימן קלז סעיף יא).
דין הסיר שבישל בו הגוי אם צריך הגעלה
כח. כתב השלחן ערוך (סעיף טז) כלים שבישל בהם העובד כוכבים לפנינו דברים שיש בהם משום בישולי עובדי כוכבים צריכים הכשר. ויש אומרים שאינם צריכים. ואף לדברי המצריכים הכשר, אם הוא כלי חרס, מגעילו שלוש פעמים ודיו, מפני שאין לאיסור זה עיקר בדאורייתא.
והנה ידוע הכלל שבכל מקום שהשלחן ערוך מביא סתם ויש אומרים, הלכה כדעת הסתם, וכמו שכתב החלקת מחוקק (סימן א ס"ק יא) בשם הרמ"ע מפאנו (סימן צז). וכ"כ בנידון דידן הכף החיים (אות פט), ולכן להלכה, יש להכשיר כל כלי שגוי בישל בו מאכלים שיש בהם איסור בישולי גויים.
ניתן לקבל מידע גם בקבוצת הוואטסאפ בקישור
שו"ת בכשרות