זה עתה חתם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בספר הנשיאים של הכנסת.
זוהי הפעם השניה בה חותם נשיא המדינה בספר, בו יברכו מעתה נשיאי ישראל את חברי הכנסת לכבוד השבעתם.
הנשיא כתב: "חברי וחברות הכנסת ה-22,
נבחרתם כדי להוביל, נבחרתם כדי להנהיג. נבחרתם כדי להתווכח – אך נבחרתם גם כדי להסכים. עיני הדור הצעיר נשואות לכולכם. היו נציגיו ומשרתיו, והזכירו לו ולעצמנו, שהדמוקרטיה יקרה לנו ולעולם איננה מובנת מאליה".
טקס החתימה נערך בפתח לשכת יו"ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין.
מיד לאחר מכן אירח יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין במרפסת לשכתו הצופה אל נופי ירושלים את ראשי המדינה לתמונת ארבעת סמלי השלטון המסורתית, יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
הנשיא ריבלין בישיבת הפתיחה של הכנסת ה-22: "תוצאות הבחירות הן כרטיס אדום שהוציאו אזרחי ישראל לנבחריהם. כרטיס אדום לפופוליזם, לשיטה פוליטית שניזונה מחיטוט בקרעים ושרואה בפחדים של כולנו, אלה מאלה, משאב לחצוב בו"
באווירה חגיגית נפתחה בשעה זו ישיבתה הראשונה של הכנסת ה-22, בטקס הצהרת האמונים של מאה ועשרים חברי הכנסת שנבחרו. ביציע האורחים נכחו משפחותיהן הנרגשות של חברי הכנסת החדשים וסגל יחד עם נושאי התפקידים הבכירים במדינה. הישיבה נפתחה כאשר חוליית מחצצרים מתזמורת צה"ל השמיע שלוש תרועות כבוד לנשיא המדינה ראובן רובי ריבלין שפתח את הישיבה בשלוש נקישות פטיש את ונשא דברים.
בפתח דבריו התייחס ריבלין לקריאתו להקמת ממשלה רחבה, לניסיונותיו לגשר בין הצדדים ואמר: " קריאתי לממשלה רחבה זכתה לביקורת מימין ומשמאל. אני קשוב לביקורת הזאת. זו ביקורת לגיטימית, שיש בה הרבה מהצדק. אני יודע, שממשלה רחבה או "ממשלת אחדות", היא לא הפתק ששלשלו כל אזרחי ישראל לקלפי. אני גם יודע, שבמקרה ותקום ממשלה רחבה, חלקכם ימצאו את עצמם באופוזיציה. ואילו אני, מעומק ליבי, ומתוקף תפקידי, מתבקש ומבקש להיות נשיא גם שלכם. לא רק של הרוב, לא רק של האחדות, שמטבעה משאירה חלקים נרחבים מחוץ למעגלי ההשפעה. ועדיין, יש רגעים בודדים בחיי עם, שבהם נדרש הנשיא, מתוקף תפקידו הממלכתי, להתערב, לפעול לכיוונה וכיולה של המערכת, שמתקשה לשוב אל המסילה.
כוחי מוגבל . אין לי אלא את פי. אני יכול רק להציע ואולי לנסות ולגשר, ואני גם לא יודע, אם אני המגשר המתאים ביותר למשימה. אבל אני יודע, שעת צרה היא ליעקב – עת חירום לביטחון ישראל. עת חירום לחברה הישראלית. עת חירום לדמוקרטיה הישראלית – לכל הדברים שיקרים לנו. הקמת ממשלה אינה משאלת לב חברתית בלבד. בימים אלה, יותר מתמיד, היא צורך כלכלי-בטחוני שכמותו לא ידענו כבר שנים רבות."
הנשיא התייחס לתוצאות הבחירות ואמר: "תוצאות הבחירות הן גם תעודת כבוד לחברה הישראלית. הן כרטיס אדום שהוציאו אזרחי ישראל לנבחריהם. כרטיס אדום לפופוליזם, לשיטה פוליטית שניזונה מחיטוט בקרעים ושרואה בפחדים של כולנו, אלה מאלה, משאב לחצוב בו.
בפניכם, נבחרי הציבור, מנהיגי העם, מונחת האפשרות וההזדמנות להקים ממשלה רחבה. כזאת שתאפשר לנו להשהות את המחלוקות בינינו, ולעבוד בזיהוי מרחבי ההסכמה הנמצאים בתוכנו. לפעול למען אזרחי ישראל. למען הכלכלה. למען ביצור בטחונה של מדינת ישראל. ואגב כך, לאפשר לכולנו הזדמנות לנשום קצת, להחלים. בממשלה כזאת לא יוכל אף צד להתבלט על ידי ניגוח ודה-לגיטימציה של הצד השני.
חברותיי וחבריי חברי הכנסת. עיניי כל העם נשואות אליכם, המפלגות הקטנות כגדולות. מערכת בחירות היא תכנית הריאליטי היקרה ביותר בעיר. מיליארד ושבע מאות מיליון ש"ח. עליכם לזכור כי מעונה לעונה, עלול הרייטינג לצנוח, בעוד שהתוצאה תישאר דומה. כפי שאמרתי בעבר, אין בידי פתרונות קסם. אבל העם לא זקוק לפתרונות כאלה. הוא זקוק למנהיגים. הוא זקוק לכם. בכם, היושבים כאן, הוא בחר לתת את אמונו. שמרו על אמון העם הזה. אין יקר ממנו, ובלעדיו- אנה אנו באים."
בסוף דבריו ביקש הנשיא ריבלין לבקשת סליחה: "יקיריי, אזרחי ישראל כולם. בסוף דבריי, אבקש לנהוג כמנהג ישראל, המאמינים שאין יום הכיפורים מכפר על מצוות שבין אדם לחברו עד שירצה את חברו, ויבקש סליחה. סליחה אם נהגתי או התבטאתי שלא כדין, או ששתקתי ולא הבעתי מחאתי מול תופעות פסולות. אני מבקש סליחה, ממי שפגעתי בו. ממי שנפגע מדבריי, מעשי או מחדליי. ממי שנפגע מדברים שאמרתי או מדברים שלא אמרתי. "מרובים צרכי עמך ודעתם קצרה". צרכי עמי מרובים, ודעתי קצרה."
