כתב אישום הוגש לבית משפט השלום בת"א נגד ענבל אור, חברות שהיו בשליטתה, ונגד דרור גלעדי ששימש סמנכ"ל הכספים בחלק מהחברות.
כתב האישום כולל 15 אישומים בגין ביצוע עבירות על חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות כלפי לקוחות וכלפי מנהל סניף בנק, וכן עבירות על חוק הגנת הצרכן.
על פי כתב האישום, בין השנים 2016-2008 פעלה אור בשוק הנדל"ן והמגורים בישראל באמצעות קבוצת חברות בשליטתה ובניהולה. אור לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל מע"מ על חלק מהעסקאות שביצעה ב-8 פרויקטים למגורים בהם ארגנה קבוצות רכישה באמצעות חברות בשליטתה. סכום העסקאות הכולל שבגינו לא הוציאה אור חשבוניות ולא דיווחה למנהל המכס והמע"מ הגיע לכ-81 מיליון שקלים. למעשה, היא הייתה צריכה לשלם מע"מ בסך 11.5 מיליון שקלים.
בכתב החשדות הסכומים שאותם העלימה לכאורה אור הסתכמו ב-150 מיליון שקלים, אבל לאחר השימוע נקבע בכתב האישום כי הסכום הכולל הוא 81 מיליון שקלים. בנוסף, אור מואשמת כי לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל המכס והמע"מ על עסקאות שביצעה כעוסקת עצמאית בתחום הנדל"ן, עת נרשמו על שמה זכויות בפרויקטים למגורים ששיווקה, בסכום של כ-9 מיליון שקלים.
אור מואשמת גם בביצוע עבירות מרמה כלפי לקוחות באחד הפרויקטים שבהם ארגנה קבוצת רכישה. באותו מקרה אור פנתה למספר לקוחות בפרויקט צ'לנוב שהעבירו שיקים לפקודת הנאמן בפרויקט לצורך רכישה הקרקע עליו יקום. אור ביקשה מהם לבצע העברות בנקאיות לחשבון חברה בשליטתה במקום חלק מהשיקים שמסרו לנאמן, וזאת תוך הצגת מצגים כוזבים שונים וללא יידוע הנאמן. כתוצאה מכך, קיבלה אור לחשבון חברה בשליטתה סכום של כשני מיליון שקלים. כתוצאה מהתנהלותה של אור, לא היה בחשבון הנאמנות די כסף עבור תשלום לבעלי הקרקע וכלל חברי קבוצת הרכישה נאלצו לשלם תשלומים נוספים מעבר לסכומים אליהם התחייבו מראש.
בנוסף, אור מואשמת בזיוף מסמך, בכך שביקשה ממנהל סניף בנק המזרחי לכבד שיקים שמסרה חברה בשליטתה, למרות חריגה ממסגרת האשראי בחשבון החברה. על מנת לשכנע את מנהל הסניף לכבד את בקשתה היא הציגה בפניו מסמך שנחזה להיות מסמך בנקאי ואותו זייפה באמצעות עובדיה. המסמך לימד לכאורה שבחשבונה הפרטי קיימת יתרה עו"ש של עשרות מיליוני שקלים. בעקבות המרמה מנהל הסניף נעתר לבקשתה אולם הצ'ק שנתנה לכיסוי חריגת האשראי חזר בהמשך.
לאור מיוחס גם על פי חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה בגין רכישות פרטיות של מוצרים לצרכיה הפרטיים כגון ביגוד, תיקים, תכשיטים ועוד, בסכום של כ-900 אלף שקלים. אור רשמה הוצאות אלה באופן כוזב בספרי חברה בשליטתה לצרכי התחמקות מתשלום מס הכנסה ומע"מ. בנוסף, מיוחס לה שחברה בשליטתה מימנה עבורה דירה בסכום 2.7 מיליון שקלים והיא לא דיווחה על הכנסה מדיבידנד.
אור וחברה בשליטתה ביצעו עבירות על חוק הגנת הצרכן, כאשר פרסמו במגוון רחב של פרסומים הזמנה לציבור הצרכנים לרכוש דירה בשבעה פרויקטים שונים תוך שימוש בסיסמאות כגון: "דירה במחיר שישאיר אותך במרכז"; "הצטרפו להצלחה, החל מ- 1,480,000 שקלים ויש לך דירה בתל אביב. משלמים 35% והיתרה באכלוס"; "כל הדירות בשלב א' אזלו! מכירת שלב ב' בעיצומה! לאור הצלחת הפרויקט המבצע ממשיך ל- 48 שעות אחרונות בלבד!"; ועוד. בפרסומים הוסתר הפרט המהותי – בקשה לאגד קבוצות רכישה ולא למכור דירות.
בחלק מאישומי המס בכתב האישום ובאישום הזיוף והמרמה כלפי מנהל סניף בבנק המזרחי מואשם גם סמנכ"ל הכספים בקבוצת החברות של ענבל אור, דרור גלעדי. בנוסף, הוגש גם כתב אישום נפרד גם נגד מי שהיתה עוזרת של ענבל אור, טלי חיו. התיק מטופל בידי עורכי הדין אלון גילדין, טפת מויאל-רוטשילד, פנינית בן עמי ורוי גורדון מפרקליטות מיסוי וכלכלה ועו"ד אריאל דיאמנט מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
