עשרה תושבים שהפגינו בכיכר בה"ד 3 בעקבות הפיגוע בחווארה, נעצרו בידי חיילי צה"ל ומצאו את עצמם אזוקים בידיהם במשך שעות ארוכות בבסיס צבאי סמוך אף שחלקם אפילו לא עמדו על הכביש אלא תיעדו מהמדרכה הסמוכה. קצין צה"ל שהורה על מעצרם סינן: "אתם ערב רב, צריך להילחם בכם". אחד העצורים: "השפלה נוראית, כותב את סיפור האירוע בידיים רועדות. משהו רע מאוד עובר על צה"ל"
אכיפה בררנית על סטרואידים: כשלושים תושבים מיישובי גב ההר בשומרון הפגינו אמש בכיכר החטיבה בעקבות פיגוע הירי שהתרחש בשעות הערב בכפר חווארה הסמוך. בצה"ל לא ראו בעין יפה את המחאה ומח"ט שומרון שמעון סיסו מיהר להטיל צו שטח צבאי סגור על הצומת.
אלא שכאן רק החל הסיפור.
לקראת סוף ההפגנה קצין צה"ל שהגיע למקום החליט לעצור באופן אלים את כל משתתפי ההפגנה שנותרו בשטח – עשרה במספר, לאזוק אותם כאחרוני העבריינים ולהובילם לבסיס הסמוך.
במשך שעות ארוכות שהו התושבים במעצר בבסיס הסמוך כשהם אזוקים באזיקונים בידיהם, וחווים מסע השפלה מתמשך מצד הקצין שלא חדל מלקלל ולגדף.
רק בשעת לילה מאוחרת שוחררו התושבים לבתיהם.
אריאל דנינו, תושב יצהר שהשתתף במחאה ונעצר תיאר את האירוע המטלטל: "השעה 02:00 בלילה. אני יושב על הספה בבית ובידיים רועדות מנסה לסכם את מה שעבר עלי בשעות האחרונות", כתב דנינו.
"האמת, לא חשבתי שנגיע לסיטואציה כזאת. רוע, שנאה והשפלה נוראית. משהו רע מאוד עובר על צה"ל וזה יגמר רע. מישהו חייב להתעשת".
"אז איך הכל התחיל. בשעה 21:30 אנחנו מקבלים דיווח על פיגוע ירי בחווארה. מחבלים ריססו אוטובוס בכדורים, בנס לא היו נרצחים. תושבים מהאזור התארגנו להפגנת מחאה בצומת בה"ד 3, סמוך למקום הפיגוע.
ירדתי יחד עם כמה תושבים להפגין בצומת, ולאחר מספר דקות הגיעו שוטרי מג"ב שהכריזו על הצומת כשטח צבאי סגור. אחרי מספר דקות הם התחילו מעצרים, די אלימים יש לומר. אם כי ראיתי אותם גם מפעילים יותר כוח. מספר תושבים נעצרו ונלקחו בג'יפ. תושב אחד הותקף בידי חיילים מגדוד שקד והוכנס לפילבוקס הצבאי הסמוך", תיאר דנינו את השתלשלות האירועים.
"לאחר כמה דקות הסתיימה ההפגנה, ונשארנו כ10 תושבים בסמוך לצומת. אחרי כמה זמן גם המג"ב נסעו תוך שהם מפטירים שעוד כמה דקות ישחררו את התושב מהפילבוקס.
חיכינו. אחרי שעה כמעט, צעדנו לכיוון הפילבוקס לשאול את החיילים מה יהיה עם העצור, והאם מתכוונים לשחרר אותו – כדי שנוכל לנסוע איתו בחזרה לבית".
לדבריו, "החיילים יצאו לקראתנו ושוחחו איתנו בנעימות. במשך כ2 דקות דיברנו איתם וניסנו להבין מתי ישחררו את התושב ונוכל לנסוע הביתה, אך הם סרבו להגיד לנו ורק ביקשו שלא נעמוד בכניסה לפילבוקס.
עמדנו בצד בלי להפריע, אבל אז הגיע בחריקת בלמים רכב צבאי, מתוכו יצא המ.פ. של הגזרה.
תוך כמה שניות הוא כבר נתן הוראה לחיילים שלו- "כל מי שכאן, תשימו להם אזיקונים על הידיים ותורידו אותם לריצפה.
התבוננתי בעיני החיילים, המבט שעל פניהם היה מופתע. עד לפני כמה שניות הם עמדו ודיברו איתנו בנינוחות. אפילו הספקתי לגלות שאחד החיילים שכן של בני משפחה קרובים שלי, ופתאום הוא מקבל פקודה לאזוק אותי.
העיניים שלו אמרו – אחי, אין לי ברירה. זה המ.פ".
"ואכן, תוך שניות נאזקנו כולנו והורדנו אל הרצפה. אף אחד מאיתנו אפילו לא חשב להתנגד, היינו כל כך מופתעים מהסיטואציה.
החיילים הזוטרים שהיו אחראיים עלינו התנהגו בצורה יפה ועדינה. הם העבירו לי את הידיים האזוקות קדימה, דיברו איתנו ואמרו לנו שהם בעצמם לא מבינים מה נפל על המ.פ. שלהם. אחד מהם אפילו הודה בפנינו שהיה רוצה להפגין יחד איתנו כי המצב הביטחוני באמת כבר לא נורמלי.
דנינו הוסיף וסיפר כי "אחרי כמה דקות הגיע המ"פ שהתנהג באכזריות יוצאת דופן.
הוא השתולל וצעק. לטענתו אנחנו כולנו מעוכבים ל3 שעות, בגלל ש"הטרדנו" את החיילים שלו. הוא אמר שבגלל שיש בסמכותו לעכב אותנו ל3 שעות אז זה מה שהוא עושה. כששאלתי אותו אם זאת נקמה, הוא ענה – תגדיר את זה איך שאתה רוצה".
"כמה תושבים שהגיעו אחרי שהם שמעו שנעצרנו ניסו גם הם לדבר עם המ.פ. ולהבין מה בדיוק הייתה הבעיה שלו איתנו. הם נתקלו בקיר אטום ובתגובות חסרות פשר. עד שלבסוף הוא אמר במילים האלה – "בעיניי אתם ערב רב. צריך להילחם בכם. לא פחות ולא יותר".
"אחרי כמה שעות של עיכוב לא חוקי בעליל שוחררנו. בזכות תושבים רבים שבאו והפעילו לחץ על המ.פ. הורידו לנו את האזיקונים והלכנו בחזרה לכיוון הרכבים שלנו.
חשבנו שהאירוע ההזוי הזה נגמר, אבל התבדנו. באותו רגע הגיע למקום סמ"פ הגזרה, מבחינתו כנראה שעתיים וחצי של עיכוב, אזוקים ויושבים על כביש אספלט זה לא היה מספיק.
הוא התקדם לכיווננו והתחיל בהקנטות. בהתחלה אלה היו דיבורים נמוכים ומהר מאוד הוא עבר לפסים אישיים. "איכס, איך אתה נראה." הוא אמר. "מי שילשל אותך? בטח אמא שלך והילדים שלך סובלים. איכס. אתה נראה דוחה". עד עכשיו אני מנסה להבין למה היה לו כל כך חשוב לדבר אלי במילים כאלה. בדיעבד אני מבין שזאת כנראה התחנפות למ"פ שעד אז זכה בעיקר לפרצופים מופתעים ומבויישים מצד החיילים שבשטח".
"את השנאה והתיעוב שראיתי בעיניים של שני הקצינים, קשה מאוד לשכוח. ועוד יותר קשה, כשאני מבין שאלו הם האנשים שאחראים על הביטחון שלי ושל אשתי כשאנחנו נוסעים בכביש.
"לסיפור הזה אין סוף שמח. זה סיפור עצוב. אבל אני יודע ובטוח שעם ישראל יותר חזק מהקשיים האלה. אני בטוח בוודאות שרוב היהודים אוהבים את הארץ ואת המתיישבים. לצערי יש כמה שהתבלבלו, כמה שחונכו לשנאה. אולי זה בעקבות דברים אישיים שהם עברו. עברנו דברים קשים. נעבור גם אותם", סיכם דנינו.
