כנס Scope3 שיזמה לשכת המסחר ישראל-אמריקה על קיימות בשרשרת האספקה התקיים היום בהרצליה • מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה עודד רוז, התריע: "חברות ישראליות שלא יישמו יכולות מדידה ודיווח של טביעת הרגל הפחמנית שלהן כבר עכשיו, לא יהיו חלק משרשראות האספקה של החברות הגדולות בעולם, דבר שיוביל לפגיעה בהן ואף במשק הישראלי כולו".
נערכים לשינויים בשרשרת האספקה: לשכת המסחר ישראל-אמריקה קיימה היום (שני, 12.6.23) את כנס Scope3 להיערכות לדרישה לצמצום טביעת הרגל הפחמנית ופליטות מזהמות בשרשרת האספקה.
בכנס נדונו הסוגיות הנוגעות לשינויים הרגולטוריים בנושא פליטת מזהמים בשרשרת האספקה, האתגרים שעומדים בפני החברות הישראליות כיום, הפתרונות וההזדמנויות שיאפשרו לחברות להמשיך להיות תחרותיות בשווקים הבינלאומיים בכלל, ובשוק האמריקאי בפרט.
שינויי הרגולציה שייכנסו לתוקף באירופה וארה״ב בשנים הקרובות, ויחייבו חברות לדווח על פליטות המזהמים של הספקים במכלול השלישי שלהם. ספק שלא ימדוד וידווח על פליטת המזהמים שלו לא יוכל לספק מוצרים וחומרים לחברות וגופים מובילים בארה"ב.
לדברי לשכת המסחר ישראל-אמריקה, לשינוי התקנות ישנה השפעה מכרעת על עבודתן של החברות הישראליות המוכרות מוצרים וסחורות לארה"ב ולמקומות אחרים בעולם, ועליהן להיערך לשינוי זה, על מנת לשמר את התחרות מול חברות מקבילות ברחבי העולם ולהימנע מפגיעה משמעותית במכירות שלהן.
מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה עודד רוז: "חברות ישראליות שלא תיישמנה יכולות מדידות ודיווח טביעת הרגל הפחמנית של מוצריהן ושרותיהן כבר היום, תמצאנה את עצמן בקרוב מאד נדחקות מחוץ לשרשראות האספקה של החברות המובילות והלקוחות הגדולים, הנדרשים כבר כעת לדווח את טביעות הרגל הפחמניות שלהן לכל אורך שרשרת האספקה. לשכת מסחר ישראל-אמריקה נענתה לצורך של חברותיה, החברות המובילות והגדולות במשק, ויזמה את כנס ה-Scope3, כדי להביא ולהגביר את המודעות והיישום של שיטות וכלי המדידה והדיווח כבר כעת, וכדי שהתעשייה הישראלית תישאר תחרותית מול שאר התעשיות בעולם."
יפתח סחר, מנכ"ל משותף כתר ישראל ומנהל אסטרטגיית הקיימות בקבוצת כתר: "בכתר, חדשנות וקיימות שזורות יחד. כענקית מוצרי צריכה איננו יכולים להתעלם מחומר הגלם בו אנו מייצרים. לפני 5 שנים החלטנו שכתר תפרסם דו"ח קיימות שנתי ואני שמח לראות בכנס שלשכת המסחר ארגנה היום הרבה חברות שמתעניינות בתחום. עד כה הגענו להישגים רבים ומשמעותיים והתחייבנו שעד שנת 2025 נגיע לשימוש ב 55% חומר גלם ממוחזר מסך כל הייצור של מוצרינו. יחד עם זאת, כבר כיום כל מוצרינו רב פעמיים וניתנים למחזור".
הדס תדמור, מובילת תחום סביבה ושינוי אקלים, EY ישראל: "חברות בישראל מבינות שמגמות ודרישות השוק והרגולציה הסביבתית הגלובלית מחייבות אותן למדוד ולכמת את פליטות גזי החממה שהן פולטות כחלק מהפעילות העסקית שלהן. פליטות מכלול 3 שמתרחשות בשרשרת האספקה הן פעמים רבות בעלות משקל מהותי מסך פליטות הארגון והצורך למפות אותן ולמדוד אותן הולך ועולה. חברות רבות בישראל מקבלות כבר היום דרישות ושאלונים מלקוחותיהן, שבהם הן נדרשות לדווח על פליטות גזי החממה שלהן בכל המכלולים. חברות שישכילו להשקיע משאבים ולבנות תהליכי עבודה מנוהלים למדידה ולהפחתת פליטות במכלול 3 יצליחו להישאר רלוונטיות בשוק תחרותי גלובלי".
ד"ר רות דגן, ראש מחלקת איכות סביבה ושינוי אקלים, הרצוג פוקס נאמן: ״האתגר האמיתי עבור ספקים איננו כימות פליטות גזי החממה שלהם – קיימים לכך כלים דיגיטליים פשוטים כיום. האתגר האמיתי הוא לדעת לזהות את ה״שפה הפחמנית״ שבה מדבר הלקוח שלהם ולהיות מסוגלים להוריד עבור הלקוחות את מחיר הפחמן בתהליך הייצור ובשרשרת הערך. ספקים צריכים לזכור שניתן ליצור יתרון תחרותי משמעותי מול המתחרים שלהם במידה והם יכולים לצד המוצר או חומר הגלם שהם מוכרים, לספק גם ״מוצר פחמני״ במובן של הפחתת המחיר שיחידת פחמן עולה ללקוח שלהם. תימחור פחמן הוא כיום שם המשחק עבור תאגידים גלובליים. אחד הכלים המרכזיים הוא סחר בקרדיטים של פחמן, כאשר גולת הכותרת צפויה בשנת 2025 בדמות מערכת סחר בינלאומית במסגרת אמנת האקלים של האו״ם, שם מדינות ותאגידים יוכלו לסחור בחופשיות והמערכת הזו צפויה להיות מרכז הפעילות העולמית בתחום״.
