ראיון מיוחד עם הרב חיים גוטהולד, בוגר שירות אזרחי, שהחל בשירות האזרחי כעוזרו של רב מחוז בשירות בתי הסוהר וכיום הוא מורה במדרשה בבית מעצר, על תהליכי התשובה והחזרה למוטב של האסירים.
את חיים גוטהולד (26) אנחנו פוגשים לשיחה בעיצומם של ימי התשובה, בין כסא לעשור. אנחנו מבקשים לשמוע ממי שמכיר את עולם התשובה, העונש על החטא, הכפרה והחזרה למוטב, על העולמות הללו. גולד שירת בעבר ברבנות שב"ס מחוז מרכז וכיום הינו מורה מדרשה בבית המעצר ניצן.
מה היו השלבים השונים עד שהגעת לתפקידך? "במשך תקופתי בשירות האזרחי שמשתי כעוזרו של רב מחוז מרכז בבתי הכלא. היה זה תפקיד מאתגר ומשמעותי מאוד בחיי, כאשר התובנות שלמדתי במהלך השירות ממשיכים ללוות אותי מידי יום ביומו, בצורה מרגשת ומיוחדת שלא ניתן להסבירה במילים" הוא משיב.
ספר קצת על הרגע שהביא אותך לתפקיד הזה, אנחנו מבקשים: "תמיד התחברתי לעזור ולסייע לאחרים, בפרט כאשר מדובר במשהו רוחני מעבר לשיגרה. לאחר ששמעתי מארגון 'חברים – השירות האזרחי' על האפשרויות ולאחר שהציעו לי את התפקיד ישר ידעתי שזה מה שאני מעוניין לעשות.
האמת, התפקיד בו שמשתי בעבר, כמו גם התפקיד שאני ממלא כיום, הם תפקידים שכמעט לא שומעים עליהם בחוץ, קל וחומר שלא נחשפים אליהם, וזו הסיבה שבחרתי דווקא ללכת על זה, בסופו של יום מדובר בתפקיד שמצריך הקרבה פיזית ונפשית, אך בד בבד הוא תפקיד שמספק לך אנרגיות חיוביות, שמחה וסיפוק עצמי גבוה במיוחד".
מה תפקידך כיום? "בשנתיים האחרונות אני עושה עבודת שליחות, מלאכת קודש לכל דבר ועניין. במסגרת תפקידי אני משמש כרב מדרשה בבית מעצר ברמלה שם אני זוכה מידי יום להיחשף לנשמות ששוהות בבית הכלא ומשוועות לעזרה רוחנית, לנפש ולנשמה".
נשמע תפקיד מרתק, מה זה בעצם מצריך ממך? "זו עבודה שמצריכה הרבה מהאדם. מידי יום אני מגיע לבית המעצר, שם אני עורך להם סדרי לימוד ותפילה עד לשעות הצהריים. אני פותח בתפילת שחרית יחד עם האסירים ומשם ממשיך לשיעורי תורה, הלכה ומוסר, לצד שיחות אישיות עם אסירים שמבקשים לשתף אותי באשר יושב על ליבם.
עומדים אנו בערב יום כיפור, יש לך איזה רגע מעניין שחרוט בך? "יש אלפי רגעים כאלה, אך אם הזכרת יום כיפור, אז אני נזכר בסיפור מרגש במיוחד שאני נזכר בו תמיד בימים אלה. סיפור שממחיש היטב את תהליך החרטה והחזרה בתשובה שעושים הרבה אסירים שמוצאים את עצמם ביום בהיר אחד מאחורי סורג ובריח.
"זה היה עוד בוקר סתמי כאשר לאחר השיעור ניגש אלי אסיר חדש שביקש לשוחח עמי. אם התרגלתי שהאסירים מבקשים לשמוע את חוות דעתי אזי האסיר הפתיע אותי. במקום לבקש עזרה או צחק לעברי ואמר: "העבריינים כאן משחקים אותה יפה", והמשיך בנימה מתריסה: "כל החיים עושים פשעים, ואז מגיעים לכאן ומניחים תפילין, חתיכת הצגה הם עושים".
"אני שתקתי, רק חייכתי לעברו ואמרתי לו "שיש מקום לכולם, ושערי תשובה מעולם לא ננעלו – בפני כולם כולל בפניך". אותו אסיר הגיע שוב למחרת וסיפר לי כי הוא חילוני גמור שמעולם לא שמר שבת, לא הניח תפילין ולא אכל כשר, כאשר הוא שוב חוזר על דבריו ואומר שכולם כאן עושים הצגה והוא בחיים לא ישתף פעולה עם ה"משחק" הזה.
"אני המשכתי בעבודתי, כאשר לאחר יומיים בלבד אני מבחין באורח חדש בתפילת שחרית, כן, לא טעית, זה היה אותו חילוני שהבטיח שהוא לא ישתף פעולה עם המשחק. תהליך החזרה בתשובה שלו היה מהיר מאוד. בתוך שבוע בלבד הוא כבר היה מהמתפללים הקבועים ומאלה שלא מפספסים אף שיעור תורה.
"הסיפור הזה כמו סיפורים רבים אחרים והם משקפים את מה שהמונים עוברים. עולם התשובה הוא עולם ענק ומרגש כאשר לפעמים מה שנותר לנו לעשות הוא רק לנסות לפתוח את הלב של השני, את השאר יעשה הקב"ה בכבודו ובעצמו".
מילה לסיום? "תהיו עירניים לסביבה שלכם, לחברים שלכם ולסתם מי שאתם פוגשים ברחוב או בחנות, אנשים רבים זקוקים למילה טובה, לעידוד, לחיזוק, הם רק מחכים לזה. תעשו טובה לעצמכם ותחייכו לשני, תחזקו את השני, לעולם לא תדעו איזה שינויים גרמתם לאנשים לעשות. גמר חתימה טובה".
וואו מדהים ומרגש
כל הכבוד