‏המשרד להגנת הסביבה: הסיכונים מתקלות במפרץ חיפה – קביל

המשרד להגנת הסביבה מפרסם להערות הציבור את תוצאות שלב א' של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה שביצע עבורו ד"ר אלי שטרן – מומחה בעל שם עולמי בתחום הערכות סיכונים מחומרים מסוכנים; ממצאי הסקר מצביעים על כך שבמצב הנוכחי, ככל שמדובר בתקריות תפעוליות, לא קיים באזור המפרץ סיכון לאוכלוסייה שאינו קביל בהשוואה למקובל במדינות מפותחות

סקרי סיכונים מצרפיים אזוריים נעשו עד היום בעולם רק במקרים בודדים המשרד בחר לבצע סקר זה כשכבת הגנה נוספת לטובת האוכלוסייה באזור מפרץ חיפה, נוכח קיומו של צבר מפעלים משמעותי באזור המשרד פנה אל הציבור, העיריות והמועצות באזור כדי שיעבירו את הערותיהם לעניין הסקר וממצאיו לצד ד"ר אלי שטרן, לקחו חלק בסקר ארבע חברות ייעוץ המתמחות בהערכות סיכונים הסקר בוצע בהתאם למתודולוגיות הערכות סיכונים המקובלות בעולם, תוך קביעת ספי חשיפה מחמירים יותר מן המקובל בעולם, במטרה לתת הגנה טובה יותר לציבור הגם שנמצא כי לא קיים סיכון מצרפי שאינו קביל במפרץ, בכוונת המשרד ללמוד את תוצאות הסקר ולפעול בכמה דרכים, לאחר השלמת תהליך הערות הציבור, להפחתה נוספת של סיכונים ממפעלים, שנמצא כי תרומתם לעומסי סיכון באזורים מסוימים גבוהה יחסית

אזור מפרץ חיפה מאופיין בפעילות תעשייתית הכרוכה בשימוש בחומרים מסוכנים. האזור כולל למעלה מ-60 מפעלי תעשייה המבצעים פעילויות ותהליכים רבים שבהם נעשה שימוש בחומרים מסוכנים. אזור תעשייה זה מצוי בתחומי מטרופולין עמוס ובקרבה לאוכלוסייה.

נוכח ריכוז זה של פעילות תעשייתית, החליט המשרד להגנת הסביבה לקדם סקר סיכונים מצרפי לחומרים מסוכנים, שיעריך את הסיכון המצרפי הנשקף לאוכלוסייה המצויה בקרבת המפעלים, על מנת להפחית סיכוני חומרים מסוכנים במפרץ. הכנת הסקר אף עוגנה בהחלטת ממשלה בנושא ומעדכנת סקר שנעשה לפני 20 שנה על-ידי חברת TNO ההולנדית. שלב א' של הסקר התייחס לתקריות תפעוליות חמורות במפעלים ובמתקנים העוסקים בחומרים מסוכנים ובחן למעלה מ-1,500 מקורות סיכון.

בהתאם להתחייבות המשרד בפני הממשלה, לפרסם את שלב א' של סקר הסיכונים המצרפי, הסקר מוצג היום (ב') להערות הציבור, שאותן ניתן לשלוח לאימייל [email protected] עד 8 באוגוסט 2019. לאחר קבלת ושקילת הערות הציבור והגורמים הרלוונטיים ושקילתן, המשרד יפרסם את תוצאות הסקר הסופיות. השלב הבא של הסקר, שלב ב', יתמקד בתקריות הכרוכות בשינוע חומרים מסוכנים (בכבישי המפרץ ובצנרות העל והתת-קרקעיות), בתקריות חמורות העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה וכן בתקריות העלולות להיגרם כתוצאה מפגיעה עוינת – חבלנית או מלחמתית.

תוצאות שלב א' של סקר הסיכונים:

מתוצאות שלב א' של הסקר שהוגש למשרד על-ידי ד"ר אלי שטרן עולה, כי ככל שמדובר בתקריות תפעוליות במפעלים, אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי קיים הנמצא בסיכון לא קביל בהשוואה לקריטריונים בינלאומיים מחמירים הנהוגים במדינות מערב אירופה, דוגמת הולנד ואנגליה.

תוצאות אלה משקפות, בין היתר, את יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה מהמפעלים וגורמי הסיכון השונים לאורך השנים, ובעיקר – יישום מדיניות מרחקי הפרדה ותנאים שוטפים בהיתרי הרעלים של המפעלים.

עם פרסום התוצאות, המשרד להגנת הסביבה פונה אל הציבור, העיריות והמועצות באזור להעברת הערותיהם והתייחסותם לסקר ותוצאותיו, וכן כדי שיבדקו אם יש בידיהם מידע על רצפטורים ציבוריים נוספים שאינם מוכרים למשרד בעת עריכת הדוח. כאמור, לאחר קבלת הערות הציבור והגורמים הרלוונטיים ושקילתן, המשרד יפרסם את תוצאות הסקר הסופיות.

בשלב א' של הסקר נבחנו מספר רב של תרחישי תקריות חמורות העלולים להתרחש, בהסתברויות נמוכות, במהלך פעילות תפעולית שגרתית לרבות דליפות, שריפות ופיצוצים בחומרים רעילים, דליקים ונפיצים בעת אחסון או פעולות ייצור.

ד"ר אלי שטרן, שהוא מומחה בעל שם עולמי להערכות סיכונים מורכבות, ביצע את הסקר על פי מתודולוגיה מקובלת במדינות ה-OECD (מערב אירופה, ארה"ב, אוסטרליה) לביצוע סקרי סיכונים הסתברותיים, וערך אינטגרציה של הסקרים המפעליים בהתבסס על מיטב הידע והניסיון המקצועיים שנצברו בעולם בתחומי הערכות סיכונים למתקני חומרים מסוכנים בכלל, ובתחומי הערכות סיכונים מצרפיות בפרט.

כאמור, הסקר נעשה בהתייחס ל"ערכי קצה" מחמירים יותר מהמקובל בעולם, כך, בעוד שבעולם מקובל לבחון את הסיכון לאוכלוסייה לפי מדדי תמותה ודאית (כלומר: מקרי מוות כתוצאה מתקריות), הסקר בחר להתמקד בערכים מחמירים יותר של חשיפה המצויים מתחת לערכי המדדים הללו (הסתברויות נמוכות יותר לתמותה ולנזקים בריאותיים), במטרה לתת הגנה טובה יותר לציבור.

הרחבה – מתודולוגיה ודרך פעולה:

סיכון הוא מושג הסתברותי, המשקף את סיכוייו של אדם המצוי בנקודה כלשהי במרחב, להיפגע כתוצאה מאירוע חומרים מסוכנים. מובן, שאדם המתגורר דרך קבע או אף מצוי זמנית באזור, עלול להיות חשוף לסיכון מצרפי (מצטבר) שמקורו ביותר ממתקן חומרים מסוכנים אחד או ממפעל בודד. תוצאות הסקר כוללות הצגה הסתברותית של הסיכונים המצטברים לאדם בכל נקודה באזור, ממכלול מתקני החומרים המסוכנים שתקריות בהם עלולות להשפיע עליו.

רצפטור ציבורי הוא שימוש או ייעוד המשמש לשהיית אוכלוסייה, כולל מגורים, מסחר קמעונאי, משרדים משרתי קהל, מקומות בילוי ועוד – אזורים שבהם קיימת שהייה אינטנסיבית של אוכלוסייה בשטחים ציבוריים פתוחים. מתקני התעשייה אינם נכללים בהגדרה זו.

הערכת הסיכון המצטבר, הייתה כרוכה בביצוע תהליך מורכב שביצועו אינו שכיח בעולם.
הסקר כלל מספר שלבים:
• קביעת המתודולוגיה: בהתבסס על המקובל בעולם בנושא זה (למעט החמרה שננקטה עבור ערך הקצה להגנה על האוכלוסייה);
• איסוף נתונים אודות פעילות המפעלים: לצורך קבלת מרב הנתונים אודות התהליכים והחומרים המסוכנים וניתוחם. הליך זה כלל פעילות מול מעל 60 מפעלים לרבות ביצוע סקרים פרטניים למאות מתקנים המכילים למעלה מ-1,500 מוקדי סיכון;
• הערכות הסיכונים: בהתאם למתודולוגיה ועל בסיס הנתונים;
• ביצוע אינטגרציה – לקביעת הסיכונים המצרפיים בכל נקודה במרחב;
• מתן המלצות

לאורך שלוש השנים האחרונות עסק המשרד בביצוע כל השלבים האמורים, לרבות היוועצות בפורום שבו חברים נציגי רשויות מקומיות, מגזר שלישי, תעשייה וגורמי ממשלה. פורום ההתייעצות התכנס שלוש פעמים בתחילת שלבי הסקר. במפגשים אלו הוצגו המתודולוגיה, שיטות איסוף הנתונים ואופן הביצוע המתוכנן של האינטגרציה.

במהלך התקופה שעברה מאז קיום המפגשים, בשנתיים האחרונות, המשרד השקיע זמן ומשאבים משמעותיים מאוד באיסוף הנתונים ואימותם, לרבות ביקורים חוזרים של ארבע החברות המייעצות למשרד בכלל המפעלים, על-מנת לוודא כי הנתונים בבסיס הסקר מאומתים ומשקפים נאמנה את המצב.

בנוסף, נערכו מספר רב של מפגשים של המשרד ושל ד"ר אלי שטרן עם הנוגעים בדבר לצורך הפיכת האינטגרציה של הסקרים הפרטניים לכדי מפת סיכונים כוללת. שלב אימות וטיוב הנתונים ארך זמן רב מהתחזית המקורית של המשרד, שאף עדכן את הממשלה על העיכוב בלוחות הזמנים.

לאחר שלב קבלת הערות הציבור, מתכוון המשרד לפעול לכך שככל שיאותרו אזורים בהם הסיכון יהיה בלתי קביל, יידרשו המפעלים הגורמים לכך לבצע צעדי הפחתה מהירים. בנוסף, באזורים שבהם ימצאו עומסי סיכון גבוהים יחסית, גם אם לא בלתי קבילים, יידרשו המפעלים הגורמים לכך להתחיל תהליך של ניהול והפחתת סיכונים לפי המתודולוגיה האירופית. בניתוח ראשוני של תוצאות סקר הסיכונים המצרפי אותרו ארבעה מפעלים המסתמנים כגורמים עומסי סיכון גבוהים יחסית (הגם שכאמור, עומסי סיכון אלו אין משמעותם סיכונים בלתי קבילים לרצפטורים ציבוריים קיימים). המפעלים הם: דשנים, דור, גדיב (מקבוצת בז"ן), וגדות מזרח.