בפוסט בפייסבוק, פרסמה לפני זמן קצר השרה תמר זנדברג כי החליטה לקחת הפסקה מהחיים הפוליטיים; "לא אתמודד לכנסת הבאה".
"בימים ובשבועות האחרונים התבוננתי על המערכת הפוליטית קצת ממרחק. מרחק שלקחתי לעצמי.
אחרי תשע שנים בכנסת ובממשלה, וכמעט 19 בעולם הציבורי והפוליטי, המבט שלי מפוקח. לא בלי דאגה, אני מלאת אמונה ואופטימיות על העתיד של מרצ, השמאל וגוש השינוי, ועל האפשרות הריאלית לשפר את מצבו במערכת הבחירות החמישית; אבל חלחלה בי ההכרה שהנסיון החמישי יהיה בלעדיי.
נתתי למסע הזה את המקסימום שלי. כחברת כנסת, כיושבת ראש המפלגה, כשרה, באופוזיציה ובקואליציה, שירתתי תמיד את הדרך ואת הציבור. חוקקתי, הובלתי סדר יום בשורה של נושאים, אני מאמינה ששיניתי והשפעתי. עכשיו זה יהיה הוגן לפנות את המקום לאחרות ואחרים שימשיכו אותו.
אני רוצה להודות לחברות והחברים הרבים שכתבו, התקשרו, הפצירו בימים האחרונים. תודה על האמונה והחברות, תודה על השיחות העמוקות, וסליחה שאין לי תשובות טובות יותר נכון לעכשיו. נמשיך ביחד, פשוט ממיקום אחר.
כמו רבים, גם אני מרגישה שהפוליטיקה קצת השתגעה. דווקא השנה האחרונה, שנה יוצאת דופן שבה זכיתי לעבוד במשרה מלאה עבור הסביבה הישראלית ולשרת במאה אחוז את האינטרס הציבורי, חידדה עבורי את הפער שבין העשיה הנשגבת הזאת ובין הפוליטיקה שכרוכה בה, שנדמית יותר ויותר צינית, משוסעת וחסרת מוצא. באיזשהו שלב, הגלגל המפורסם שכל פוליטיקאי שואף להישאר עליו, מרגיש כמו סיבוב במקום במירוץ לשום מקום. זה הזמן שלי לרדת ממנו.
חשוב לי להדגיש שאתגייס לטובת הבחירות ושאסייע למרצ, לשמאל ולגוש השינוי בכל כוחותיי.
אסיים את הקדנציה הקצרה מדי כשרה להגנת הסביבה ובחודשים שנותרו אשלים את המשימות במשרד החשוב הזה, החשוב מכל משרדי הממשלה. אני גאה על המהפכה שהובלתי השנה: על שניערתי את המשרד להגנת הסביבה מאבק וממקומו השולי סביב שולחן הממשלה לטובת אנרגיה מחודשת; על שהפחתי גאוות יחידה במשרתי הציבור המסורים ובמגיני הסביבה; על שהובלתי את המאבק במשבר האקלים ובהיערכות הישראלית אליו לראש סדר העדיפויות הלאומי; על התכנית פורצת הדרך לחברה הערבית, שאני משוכנעת שתוביל לעידן חדש של צדק ושוויון במצב הסביבה; על שינוי הדיסקט והמעבר מהתגוננות ליוזמה בהגנה על משאבי הטבע, על השטחים הפתוחים, על הים, הנחלים, האויר; על התכנית המהפכנית לחינוך הסביבתי שתעצב את עולמו של הדור הצעיר, ותחנך אותו לדרוש מאיתנו לתקן את מה שהרסנו.
חשוב לי לבנות מקום מרכזי בפוליטיקה החדשה והעתידית למאבק במשבר האקלים, לסביבה בריאה ומקיימת, בגובה שווה למאבקים שלנו לצדק, שוויון, דמוקרטיה, שותפות יהודית-ערבית ושלום. זו משימת חיים שאין לי כוונה להיבטל ממנה.
בימים האחרונים מלווה אותי המשפט המפורסם של דיקנס: ״אלה היו הטובים שבזמנים, אלה היו הרעים שבזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות; היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים; היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של ייאוש; הכול היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי״.
תודה על הזכות לשרת אתכם ואתכן. להתראות בקרוב."
עוד הוסיפה: "אני לא יכולה לסיים הודעה כזאת בלי תודה עמוקה ונרגשת לשותפים ולתומכות הרבים רבים שהלכו איתי לאורך השנים. נבחרת ציבור בלי ציבור היא כלום בעצם. ואני זכיתי.
תודה גדולה לחברות וחברי הצוות שעבדו איתי כל התקופה, ושחתומים לא פחות ממני על כל מה שעשינו: תום כהן, קשת קורם, טלי טסלר, אלעד וולף, דור בן דור, לירון בדולח, ניר אלה, אופיר כץ, טל גולדמן, אופיר בר-זהר, לב ים גונן, ניב שובל, ליטל שוורץ, דרור מורג, נועה יאיון, אורי נחמני, רני פיינגולד, יעל שחרור, גיתית ויסבלום, נעמה מושינסקי, אביב מאיר, נועה רייזנר, אודי פלג, אסיל אבו טיר, אביטל שקולניק, טליה בר יוסף, טל אהרן.
תודה למשפחה שלי שתמיד איתי, לבנות שלי – אביגיל שהיתה בת שש וחצי כשנבחרתי לכנסת בפעם הראשונה, ורחל שנולדה בין בחירות 2 ל-3 בסבב של 2020. תודה לאהבת החיים שלי אורי זכי, שזה הכל בזכותו."
