מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתייחס בדו"ח שפורסם היום לנושא פינוי הפסולת ברשויות המקומיות • המבקר ממליץ לעיריית בית שמש לקדם פתרונות מידיים להטמנת פסולת
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום את דו"ח הביקורת על השלטון המקומי. בין הנושאים שבחן המבקר היה פינוי פסולת ברשויות המקומיות והטמנתה.
בחודשים יוני-דצמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את נושא פינוי הפסולת בתחום שיפוטן של חמש רשויות מקומיות – ובהן בית שמש.
תהליך הטיפול בפסולת פועל כך: עובדי הרשות המקומית או עובדי חברה קבלנית חיצונית מפנים את הפסולת במשאיות ייעודיות מכלי האצירה לתחנת מעבר. בתחנת המעבר נעשות פעולות למיון הפסולת ולהקטנת נפחה, ומשם היא מועברת להטמנה או למיחזור.
המבקר מציין כי משקל הפסולת הממוצע לנפש בישראל בשנת 2019 עומד על 680 ק"ג. משקל זה רב ממשקל הפסולת הממוצע לנפש במדינות ה- OECD העומד על 538 ק"ג לנפש. השיעור הממוצע של הטמנת פסולת בישראל (83%) גבוה מאוד ביחס לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD (42%), בארה"ב (53%) וב-OECD אירופה (35%). הרשויות המקומיות מתמודדות עם הגידול בכמויות הפסולת ונדרשות לשאת בעלויות הגבוהות הכרוכות בפינויה.
הביקורת העלתה כי אף שבחלק מהרשויות שנבדקו הגישו כמה קבלני פינוי הצעות במכרזים לפינוי פסולת, במשך שנים הייתה התקשרות בינן ובין אותו קבלן פינוי. בבית שמש ההתקשרות עם שני קבלנים בשני מכרזים שונים נמשכה 14 ו-10 שנים.
עוד עלה כי במכרזים שביצעה עיריית בית שמש לא התקיימה בפועל תחרות בין קבלני הפינוי, בין משום שניגש למכרז קבלן אחד בלבד, ובין משום שניגש קבלן נוסף והצעתו נפסלה כי לא עמדה בדרישות המכרז. עוד עלה כי בעקבות ביצועו של כל מכרז התייקר מחיר השירות ברשויות שנבדקו בשיעורים של 12% – 30%. בין הסיבות לעליית המחירים: היעדר תחרות מספקת בין קבלני הפינוי ובעלות של קבלנים על מטמנות ותחנות מעבר.
המבקר מציין כי שום רשות מחמש הרשויות שנבדקו (עיריות בית שמש, הוד השרון, יבנה ורהט והמועצה המקומית זמר) לא קיימה סקר שביעות רצון בקרב התושבים שלה בתחום פינוי פסולת.
בנושא דמי הכניסה לאתרי הטמנת הפסולת ושינוע הפסולת מציין המבקר כי הפערים בין דמי הכניסה לאתרי ההטמנה השונים עשויים להגיע לכ-300%. כמו כן דמי הכניסה שגובות המטמנות מלקוחות שונים – ובהם הרשויות המקומיות – אינם אחידים והפערים בין דמי הכניסה שנגבים מהלקוחות עשויים להגיע לכ-100%.
בשנת 2020 הוטמנה 68% מהפסולת המיוצרת בישראל בדרום הארץ. בבחינת מסלולי שינוע הפסולת עלה כי בקרב הרשויות שנבדקו יש הבדלים משמעותיים במרחקי הנסיעה ובתוואי מסלול הנסיעה של הפסולת.
עיריית בית שמש נאלצה לשנע את הפסולת למרחק של 54 ק"מ נוספים למטמנת אפעה (במקום למרחק של 77 ק"מ למטמנת גני הדס) ומסלול השינוע שלה הסתכם ב-131 ק"מ. אומנם לעירייה הייתה אפשרות לפנות את הפסולת למטמנת דודאים הסמוכה לגני הדס אך עלות הכניסה לדודאים היא 171.27 ש"ח לטונת אשפה והיא גבוהה ב-98.27 ש"ח (שהם כ-135%) מהעלות לגני הדס, שהיא 73 ש"ח לטונת אשפה. לשינוע של פסולת מכל קצוות הארץ והטמנתה בדרום הארץ יש מחיר כלכלי גבוה וגם מחיר סביבתי המתבטא בעומס בדרכים ובפליטות מזהמים.
מבקר המדינה ממליץ לעיריית בית שמש לקדם בסיוע המשרד להגנת הסביבה פתרונות מידיים להטמנת הפסולת. עליה להגיע להסכמות עם המטמנות על כמויות הפסולת שתוכל להטמין בהמשך ועל דמי הכניסה לכל אחת מהן.
בה בעת על העירייה ועל כלל הרשויות המקומיות לקיים פעילויות לחינוך והסברה בקרב תושביהן בנושא החשיבות של צמצום כמויות הפסולת להטמנה בטווח הארוך.
