ד"ר הדר דיסקין אחראית חמ"ל הקורונה בכללית מדווחת על עלייה דרמטית במספר הנדבקים לצד ביקוש גובר לחיסונים וחזרה אל מתחמי הבדיקות ● וגם: איך מצליחים לצמצם את התחלואה הקשה ומה מקבלים חולי הקורונה שנמצאים בסיכון מוגבר למחלה קשה?
בימים האחרונים אנו עדים להתפרצות מדאיגה חוזרת של נגיף הקורונה. על פי נתוני משרד הבריאות, במהלך השבוע החולף כמות הנדבקים היומית עברה את רף 4,000 נדבקים ביום. עוד עולה מנתוני משרד הבריאות, כי נכון להיום יש קרוב ל-50,000 חולים פעילים והמספרים רק מטפסים ועולים.
לדברי ד"ר הדר דיסקין, אחראית חמ"ל הקורונה בכללית, לא רק מספר הנדבקים היומית מעיד על עלייה בתחלואה, ישנם נתונים נוספים המצביעים על גל נוסף שפוקד את ישראל: עלייה משמעותית באשפוזי בית קורונה, עלייה באספקת התרופות המכילות את נוגדני הנגיף עבור החולים בסיכון וכן עליה במספר האנשים הפוקדים את מתחמי הבדיקות. גם העלייה במתן החיסונים מושפעת באופן ישיר מהזינוק בתחלואה. כאשר קיימת עליה במספר הנדבקים, באופן אוטומטי אנשים ממהרים להתחסן.
"בשונה מהגלים הראשונים, בגל הנוכחי אנו מתמקדים בעיקר במניעת תחלואה קשה בקרב האוכלוסייה בסיכון", מסבירה ד"ר הדר דיסקין ומפרטת: "אנו מעודדים את מתן חיסון האבושילד – חיסון המיועד למדוכאי המערכת החיסונית על מנת להגביר את כמות הנוגדנים בגופם. אנו פונים בפניות יזומות לחולים מושתלים או לחולים המטולוגים וממליצים להם ליטול את החיסון על מנת לחזק את המערכת החיסונית שלהם".
בנוסף, בחמ"ל הקורונה של כללית מתמקדים במניעת תחלואה קשה על ידי אספקת תרופות לחולים בעלי מחלות רקע ובעלי סיכון מוגבר לפתח מחלה קשה. התרופות הנפוצות ביותר הן פקסלוביד ומולנופירביר שמיועדות עבור מטופלים שנמצאו חיוביים לקורונה בשלבים המוקדמים של המחלה. התרופות מכילות נוגדנים של הנגיף ובכך מונעות החמרה והידרדרות מסוכנת של הקורונה.
אספקת התרופות נעשית על ידי מערכת ממחושבת שמבצעת חיפוש יזום, אקטיבי של חולים שהינם בעלי סיכון לפתח מחלה קשה. אלגוריתם ממוחשב עובר בכל יום על הבדיקות החיוביות ומאתר את החולים על פי קריטריונים שקבע מכון המחקר של כללית, לפי חומרת מחלה ובכפוף לשיקול דעת של מנהלים. התוצאות נשלחות ישירות לרופא המשפחה, ויחד עם רוקח קליני ורופא מחמ"ל הקורונה מתקבלת ההחלטה איזה טיפול להעניק לכל מטופל.
"מעורבות של רוקח קליני בנטילת התרופה, היא קריטית ביותר כדי למנוע אינטראקציה אסורה בין תרופות", מסבירה ד"ר דיסקין. "לדוגמא, את התרופה פקסלוביד אסור ליטול יחד עם תרופות מסוימות. השימוש בתרופה עלול לגרום לעיתים לעלייה באנזימי הכבד, ולכן כשמדובר במטופל שסובל ממחלת כבד או מהפרעות שונות בתפקודי הכבד, צפוי הרופא להורות לו לעשות בדיקות דם".
לאחר שמתקבלת החלטה, המטופל מקבל שיחת טלפון מרופא המשפחה או מרופא החמ"ל עם הוראה להתחיל ליטול את התרופה. כללית מפעילה מערך של שילוח התרופות עד בית המטופל, מתוך מטרה שהמטופל יתחיל לקבל את הטיפול במהירות האפשרית.
"כל המערך של מתן התרופות קורה מאד מהר, בזכות המערכות הממוחשבות ואודות לניסיון הרב שיש לנו עם ההסברים ובמתן הטיפול", אומרת ד"ר דיסקין. "ככל שהתרופה ניתנת בשלבים מוקדמים יותר, כך הטיפול אפקטיבי יותר ומביא לתוצאות טובות יותר. על כן אנחנו בחמ"ל הקורונה מייעלים כל הזמן את מערך חלוקת התרופות. לאחרונה הוספנו אפשרות של קבלת התרופות בבית מרקחת על ידי קרוב משפחה או שכן, וגם הוספנו פעילות בסופי שבוע וזאת במטרה שהתרופה תגיע למטופל כמה שיותר מהר".
"היו לנו מקרים שמטופל קיבל תשובה חיובית לקורונה בבוקר, וכבר בצהרי אותו היום קיבל את התרופה לביתו". משתפת אחראית חמ"ל הקורונה. "בשבוע האחרון הגענו לימים בהם אנחנו מחלקים מאות תרופות מידי יום".
לדברי ד"ר דיסקין, בזכות הטיפול הממוקד באוכלוסייה בסיכון, נרשמה ירידה דרמטית במספר החולים המאושפזים במצב קשה בבתי החולים. ממחקר שערכה כללית לאחרונה, ישנה הפחתה משמעותית במספר החולים הקשים והמונשמים.
למרות היצע התרופות והטיפולים, מומחי כללית מבקשים מהציבור להקפיד על כללי זהירות. לדברי ד"ר יאן מיסקין, מומחה ברפואת המשפחה וזיהומולוג ראשי בכללית מחוז ירושלים, מחצית מהנדבקים בזנים החדשים הם כאלה שכבר חלו בעבר בזן האומיקרון.
