האם המשטרה תחויב לתעד כל הפעלת מכונית להתזת מים לפיזור הפגנות? כך עולה מדיון בוועדה לביטחון פנים בהצעת החוק המבקשת לחייב את תיעוד השימוש במכת"זית במטרה לבדוק האם השימוש היה כחוק.
תיעוד מהפגנה לפני זמן קצר ברחוב בר אילן בירושלים, צילום: אלי – חדשות כל העולם.
הוועדה לביטחון פנים דנה היום (רביעי) בהצעות החוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ב-2022, של חברי הכנסת אורי מקלב, אוסאמה סעדי אחמד טיבי, גבי לסקי וחברי כנסת נוספים להכנה לקריאה ראשונה.
ח"כ אורי מקלב אמר במהלך הדיון כי: "המכת"זית היא כלי בעל חסרונות, אולי הוא יותר טוב מכדורי גומי ואלות אבל הוא בעל פגיעה רחבה בסביבה ובאזרחים חפים מפשע. ברכוש ובגוף. לא יכול להיות שהכלי מופעל באזור מגורים ובלתי מעורבים יפגעו. זו הצעה שהיא בקונצנזוס בבית הזה, כולם תומכים בה, מימין ומשמאל. החקיקה תהווה גורם הרתעה, כאשר יש צילום זה ירתיע משימוש לא ראוי כאשר גם נפגעים יוכלו לקבל את התיעוד לאירוע".
ח"כ אוסאמה סעדי אמר כי: "אם עושים שימוש לא מידתי כאשר מפעילים נגד מפגינים זכותו של המפגין גם לדרוש את התיעוד הזה ולתבוע. אנחנו מבקשים לפחות לאשר את זה היום לקריאה ראשונה".
ח"כ בני בגין שאל את נציגי המשטרה: "מה התפקיד של ה'בואש' לעומת שימוש במים? האם בשש השנים האחרונות יש בדיקה של חומר דומה שהשפעתו תהיה פחות ארוכת טווח?"
הילה צור, יועצת השר לביטחון פנים, השיבה כי: "כבר היום, המשטרה מבצעת תיעוד של הפרות סדר והפגנות. יש כאן סוגיה האם נכון שהיא תהיה מעוגנת בחקיקה ראשית ולא בהנחיות של המשטרה. יש יתרון שזה יעוגן בתקנות או הנחיות על מנת שיאפשר גמישות. אנחנו תומכים בעיקרון התיעוד בגלל הפיקוח על השימוש באמצעים. לכן, יש לבחון את הנושא הזה, בשאלת אופן ההסדרה ופחות בעיקרון".
בתגובה הבהירה עו"ד איילת לוי נחום, יועמ"ש לוועדת ביטחון הפנים: "העקרונות שצריכים להישמר בחקיקה הם שניים, זמן השמירה של התיעוד החזותי וההליך לקבלת התיעוד החזותי על ידי האזרח. אלה בחקיקה ראשית ולא ברמת נוהל".
נצ"מ רונן הגדוש, רמ"ח שיטור מיוחד במשטרה, סיפר לוועדה: " המכת"ז הוא כלי שמופעל לפיזור מתפרעים ולא לפיזור מפגינים ובהנחיית קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה. מדובר על הפרה של מדרג ג' בהפגנות שיוצאות מכלל שליטה לאלימות והפרת סדר ציבורי. המשטרה יודעת לקבל ביקורות ויש הפחתה של הבואש בסביבה אורבנית ונוקטים את האיזונים בהקשר הזה".
לשאלות ח"כ בגין ענה: "המשטרה מפעילה מגוון של אמצעים עם יכולות מגוונות לא לשם הפעלת כוח אלא למניעת כוח יתר. הבואש מייצר דחייה ובאפקט העוכר שלו, החומר אינו פוגע בבריאות ויעיל יותר לשימוש מול קהל מתפרע".
לגבי סוג החומר ומשך השפעתו הוסיף כי "המשטרה מקדמת מחקר בנושא הזה. בנושא התיעוד וכוונתנו לערוך פיילוט עד סוף השנה מבחינת ארגון התשתית והתקצוב המתייחס לכל התיעוד המבצעי הרחב".
ח"כ גבי לסקי: "אני חולקת על עניין המתפרעים, הרבה פעמים עושים שימוש בהפגנה ועושים שימוש בזה גם כשאין סכנה. אנחנו לא מפסיקים את השימוש של המכת"זית בחוק, אנחנו מבקשים שיהיה תיעוד של השימוש בכלי הזה ואיך האזרח הנפגע יקבל את החומר המתועד. אנחנו רוצים שזה יהיה בחקיקה על מנת לקבוע וודאות שזה יתבצע בצורה מהירה ובטוחה. אתם לא יכולים להתלות בנהלים פנימיים מפני שהמשטרה עושה שימוש במצלמות הגוף לטובת השוטרים והרבה פעמים החומרים הללו לא עוברים לאזרחים ואלה מופקרים. יש דוגמאות אין ספור".
תמר הכהן תירוש, יועמ"ש למשטרה הסבירה: "המשטרה רואה חשיבות בתיעוד, כפי שיש שימוש במצלמות גוף ביוזמת המשטרה וללא חקיקה ראשית. יש צוותי תיעוד של הדוברות, מכלי טיס ורחפנים ואנחנו לומדים ומבצעים תחקירים ולומדים מזה. עושים בכך שימוש לצורך הסברה והמשך אכיפה כדי לשים יד על מתפרעים. יש קושי כאשר אין עיגון בחוק להתקהלות אסורה ופיזורה ואין הסדרה ועיגון לאמצעים כמו פרשים, שימוש באלה ולכן יש קושי בעיגון אמצעי ספציפי".
עו"ד עדי כרמלי, לשכת עורכי הדין: "ההצעה הזו מבורכת. אנחנו לא רואים בזה שום דבר רע. המשטרה תגזור מהחקיקה הראשית את הפעולה והאופן שבו היא עובדת. לא צריך לפחד מהתיעוד הזה. צריך לקבוע את זה בחקיקה ראשית ולא לחכות לעבודת המטה".
רונן יצחק, מח"ש במשרד המשפטים: "דברי ההסבר להצעת החוק מדברת על חריגה מנהלים. ככל שיש אירוע שמתועד, זה טוב ותורם לכל הצדדים כאשר יש מחלוקות".
צור, יועצת השר לביטחון פנים: "הנושא הזה דורש עבודה של הטמעה במשטרה לגבי מנגנון הצילום ושימור המידע. המשטרה נמצאת ממילא בתהליך העבודה בנושא ותהיה התייחסות לכך".
יו"ר הוועדה, בן ארי שאלה את נציג המשטרה למה משמשת המצלמה הקיימת היום על המכת"ז? נצ"מ הגדוש השיב כי: "היא נועדה להכוונה של הכלי ולצוות המפעיל אותו. התיעוד המבוקש צריך להיבדק באופן טכני כולל תשתית השמירה, כיצד הם משויכים ומקוטלגים לתיקים ועוד. תהיה הסדרה מלאה של הדבר הזה ואנחנו פועלים בנושא הזה".
יו"ר הוועדה הודיעה כי "אם לא יהיה מתווה הולם וסידור מתאים ושמירה ראויה של הראייה. הצעת החוק לא תיכנס לתוקף כאשר אין תשתית. זה ממש דומה לכל נושא ערכות האונס שקידמתי לקח כמעט 8 חודשים למצוא מרלו"ג לנושא הזה במקום שאלה יהיו זרוקות בבתי חולים".
(צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת).
צור, יועצת השר מציינת כי יש את נושא העברת המידע שלא נפתר עדיין. עו"ד לוי נחום, יועמ"ש לוועדה: שלושת הצעות החוק קובעות את הזמנים ומתן החומרים לאזרח הנפגע. יש בקשה לקבל את התיעוד דרך חופש מידע . מבחינתנו זה לא המסלול הראוי . כן צריכה להיות אמירה עקרונית שהמסלול אמור להיות פשוט ומעוגן בחקיקה".
יו"ר הוועדה, בן ארי סיכמה: "אנחנו לא נצביע היום. לא השתכנעתי שהצעת החוק הזו מוכנה. אני מבקשת שנגיע למתווה מתאים יותר ושהמשרד לביטחון פנים יעשה זאת מול חברי הכנסת המציעים. אפילו את הצעת חוק שלי שעלתה לפני שבועיים דחיתי בגלל שלא היתה מוכנה. גם אם לא תהיה הסכמה ניפגש בעוד שבועיים ואז נבחן שוב".
