48 עיתונאים הותקפו בשנה החולפת בעת מילוי תפקידם, מתוכם 20 הותקפו בידי כוחות הביטחון.
הנהלת ארגון העיתונאים בראשות נורית קנטי הגישה היום (ד') את דוח "עיתונאים תחת מתקפה 2021" לשר לביטחון הפנים עמר בר-לב.
נוכח ריבוי מקרי האלימות וההסתה נגד עיתונאים במהלך 2020, פיתח הארגון כלי ייעודי לניטור ומעקב אחר אירועים שבהם הותקפו עיתונאים במהלך עבודתם.
באמצעות אימות ומעקב אחר הנתונים, ניתן לראשונה לזהות מגמות בהיקף התופעה, שהפכה לנפוצה בתקופות של אי שקט פוליטי ואזרחי.
ארגון העיתונאים והעיתונאיות יצר קשר עם כל עיתונאי שהותקף וליווה מקצועית – את מי שהיה מעוניין בכך, בהליך התלונה למשטרה (במידה והוגשה). כמו כן, נוצר קשר הדוק עם רשויות אכיפת החוק כדי להעניק את מלוא הסיוע לעיתונאים שהותקפו.
שנת 2021 הייתה רוויה באירועים של מתקפות נגד עיתונאים: מתקפות פיסיות, לצד השתלחויות פרועות במרחבים דיגיטליים וברשתות החברתיות.
חלק מהעיתונאים וכלי התקשורת היו למטרה להתקפות שהחלו בחשבונות (פייסבוק/טוויטר) של נבחרי ציבור, והסתיימו – עם או בלי קשר – בתקיפות פיסיות, או באיומים קונקרטיים, עד כדי הצורך להתנייד תחת אבטחה.
בשנה החולפת 48 עיתונאים הותקפו בעת מילוי תפקידם. מתוכם 20 הותקפו על ידי כוחות הביטחון, 28 הותקפו על ידי אזרחים ו-21 מהאירועים התחוללו בתחומי העיר ירושלים.
השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב: "אני שמח להיות השר הראשון שבפניו מוצג הדו"ח על ידי ארגון העיתונאים והעיתונאיות. בשנים האחרונות ועל רקע פרשיות שחיתות שלטונית שנחשפו לעין הציבורית, התחדד תפקידם החשוב העיתונאים כמגיני הדמוקרטיה ברמה שלעיתים אינה פחותה מזו של רשויות אכיפת החוק. עבודתה של משטרת ישראל, כמו גם של העיתונאים בישראל, היא מורכבת ביותר ושוטר שנאלץ להתמודד אל מול אירוע הפרת סדר ציבורי נרחב מתקשה לעיתים להבחין בסערת האירוע בין מפר סדר ועיתונאי שאינו מובדל ממפרי הסדר על ידי זיהוי כלשהו, לכן הצעתי שבמקומות בהם עלול להיות חיכוך, ומבלי שזה עלול לפגוע בעבודה העיתונאית, ישאו העיתונאים סימן חיצוני שיזהה אותם בתפקידם. במשטרת ישראל נעשים כיום מאמצים רבים על מנת להיטיב את הטיפול בעיתונאים המבצעים את שליחותם, ונמשיך לעבוד על כך בניסיון קבוע להשתפרות".
יו"ר ארגון העיתונאים והעיתונאיות נורית קנטי: "אלימות נגד עיתונאים הפכה בשנה האחרונה למכת מדינה. למרבה הצער, חלק נכבד מהתקריות אירעו בידי כוחות הביטחון בכלל, ושוטרים בפרט. אנו רואים חשיבות בהצגת הנתונים בפני שר הבט"פ ומפכ"ל המשטרה ומברכים על הפתיחות להקשיב לביקורת. ראוי שינקטו כל האמצעים הנדרשים כדי להנחיל לשוטרים את חשיבות השליחות העיתונאית בשטח כדי למגר את מקרי האלימות נגד עיתונאים.
"חובתו של פרקליט המדינה לחדד את הנהלים הנוגעים להגשת כתבי אישום כנגד תוקפי עיתונאים, והמחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים חייבת לגבש נוהל טיפול מיוחד בתלונות המוגשות כנגד שוטרים החשודים בתקיפת עיתונאים".
מגמות מהשנה החולפת:
• 1. טיפול לקוי במתקפות – חלק ניכר מתלונות שהוגשו למחלקה לחקירות שוטרים קיבלו מענה מינימלי או נסגרו מטעמים של חוסר עניין לציבור. בשני מקרים בלבד הוגשו כתבי אישום נגד התוקפים. הטיפול בתלונות לא יצר את אפקט ההרתעה שעשוי היה לצמצם בעתיד תקיפות דומות.
• 2. אלימות כוחות הביטחון – 41% ממקרי האלימות נגד עיתונאים אירעו בידי כוחות הביטחון שלא הבחינו בינם לבין מפירי חוק. עיקר אירועי האלימות התרחשו באירועים נפיצים בירושלים המזרחית (הר הבית ושיח' ג'ראח-שמעון הצדיק) כאשר צלמים וכתבים הותקפו ואף נעצרו למרות שהציגו תעודות עיתונאי; בהפגנות בעלות אופי סוער ברחבי המדינה על רקע אי שקט פוליטי וחברתי; בשטחי הגדה המערבית, בעת חיכוך בין מתנחלים לפלסטינים, היו מקרי תקיפה של חיילים נגד עיתונאים, במטרה להרחיקם מהזירה, מתוך הנחה שגויה שיש להגביל את עבודת העיתונאים בעת חיכוך על רקע ביטחוני.
• 3. התפרצות מאי-שומר החומות – על רק חוסר היציבות הפוליטי וריבוי מערכות הבחירות, התלהט השיח ברשתות החברתיות וברחובות. חלק ניכר מאירועי האלימות החלו באמירות של פוליטיקאים ונבחרי ציבור ברשתות החברתיות. עיתונאים סבלו מתקפו משום שעסקו בסיקור, דיווח ופרשנות של אירועים שהתרחשו. בחודש מאי 2021 נרשמו 20 מקרי אלימות כנגד עיתונאים.
