שר החוץ יאיר לפיד אמר לפני זמן קצר בתדרוך כתבים: "זהו היום החמישי של המלחמה באוקראינה. האו"ם יצביע היום או מחר על הצעת החלטה המגנה את הפלישה הרוסית לאוקראינה. ישראל תצטרף ותצביע בעד ההחלטה, יחד עם רוב מכריע של מדינות העולם.
ישראל בוחנת בקפידה את משמעות הסנקציות על רוסיה. הקמנו צוות בין משרדי שיבחן את ההשפעות וההשלכות של הסנקציות על הכלכלה הישראלית ועל המדיניות שלנו.
במקביל ישראל תהיה חלק ממאמץ הסיוע הכלל-עולמי לתושבי אוקראינה. יש לנו חובה מוסרית, חובה היסטורית ומחוייבות ערכית להיות חלק מהמאמץ.
היום ומחר ייצאו לאוקראינה שלושה מטוסים מישראל עם מטען גדול של סיוע חירום. אלפי מעילים, שמיכות, שקי שינה, ציוד רפואי, אוהלים ציוד לטיהור מים.
ישראל היתה ותהיה בצד הנכון של ההיסטוריה, אלה ערכינו, בעלת הברית המרכזית שלנו היתה ותהיה ארצות הברית, אבל גם שותפינו האמריקאים מבינים שיש שתי נקודות שמחייבות אותנו לזהירות ושיקול דעת.
הראשונה, במובנים רבים לישראל יש גבול בטחון עם רוסיה. רוסיה היא הכוח הצבאי המשמעותי ביותר בסוריה, ומנגנון שיתוף הפעולה שלנו איתם מסייע במאבק הנחוש שלנו נגד התבססות האיראנים בגבולנו הצפוני.
הנקודה השניה, היא שמאוקראינה יצאו כבר כ-4,000 ישראלים, בסיוע אנשי משרד החוץ, אבל יש שם עדיין אלפי ישראלים, וכ-180 אלף זכאי חוק השבות.
אוקראינה היא איזור קרבות קשה, אבל אנחנו מחוייבים לעקרון קדוש – נעשה הכל כדי לא להשאיר אף ישראלי מאחור, אף יהודי מאחור. בשביל זה קיימת מדינת היהודים. זו המחוייבות שלנו.
זה לא פשוט. יש פקקי ענק במעברי הגבול, יש קריסות של מערכות התקשורת, יש לא מעט אינפורמציה לא מדוייקת. הישראלים והיהודים הם חלק מגל פליטים של מאות אלפי אנשים, והוא גדל כל יום.
משרד החוץ מנהל בחמשת הימים האחרונים את אחד המבצעים המסובכים בתולדות המדינה. היתה לי שיחה עם אחד מאנשי המשרד במעבר מדיקה, בגבול פולין-אוקראינה, הוא לא ישן 48 שעות רצופות והוא לא היחיד.
זה מאמץ ארגוני אדיר, זה מאמץ דיפלומטי ומדיני, וזה אירוע מתגלגל שרחוק מאוד מסיום, אבל העקרון המסדר ברור: אנחנו דואגים לישראלים, אנחנו דואגים ליהודים, ליבנו עם אזרחי אוקראינה. תודה רבה."
