חקירת התרסקות מסוק העטלף מול חופי חיפה:
תקלה פנימית ״ראשונה מסוגה בעולם״ במנוע שמאל הציתה אש שהתפשטה גם למנוע השני. תוך שתי דקות המסוק פגע במים. הטייסים תפעלו את התקלה בקור רוח, בכדי לדאוג להצפתו של המסוק, מה שככל הנראה הציל את חייו של הקצין, אבל איבדו הכרה עם הפגיעה העוצמתית במים, ולא ניתן היה להצילם. מערך העטלף יחזור לפעילות בימים הקרובים.
מדובר צה"ל נמסר: "ביום ד׳, 9 בפברואר 2022, ח' באדר א' התשפ"ב, הוצגו ממצאי דו״ח הביניים השני של צוות המומחים שהוקם בעקבות תאונת מסוק ״עטלף״, למפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, על-ידי ראש הצוות, אלוף-משנה ט׳. הדו"ח הוצג למשפחות השכולות ולטייסת ״מגיני המערב״ (193).
התאונה התרחשה ב-3 בינואר 2022, ב׳ בשבט תשפ״ב, במהלך טיסת אימונים מעל הים, בחזרה לבסיס חיל האוויר על שם עזר ויצמן ז״ל ברמת דוד. בתאונה נהרגו סגן-אלוף ארז שחייני ז״ל ורב-סרן חן פוגל ז״ל. מהתאונה ניצל סרן רון בירמן, קצין הסיור הימי.
סגן-אלוף ארז שחייני ז"ל
רב-סרן חן פוגל ז"ל.
מממצאי הביניים עולה כי הצוות תפעל אירוע חירום מורכב, במשך כשתי דקות עד לפגיעה במים. האירוע התרחש בשל כשל פנימי במנוע שמאל, שגרם בהמשך להידלקות אש ולחדירת עשן לתא הצוות. התפשטות האש גרמה לפגיעות גם במנוע ימין. כתוצאה מהיפגעות שני המנועים, המסוק הנמיך במהירות ופגע במים בעוצמה. עוצמת הפגיעה במים הותירה את הטייסים מחוסרי הכרה או תפקוד, ולא זוהו פעולות המעידות על ניסיון היחלצותם. ניתן לקבוע כי הטייסים טבעו.
מבדיקת מנוע המסוק על-ידי היצרן עולה כי הכשל הטכני במנוע שמאל נבע מקורוזיה חמה ברכיב פנימי, שהובילה ליצירת סדק התעייפות בלהב טורבינה במנוע, שהתפתח בטיסה וגרם לבסוף לאש שהתפתחה באופן חריג. יצוין כי המנוע נבדק לאחרונה על-ידי היצרן בשנת 2017, בהתאם לנהלים הקובעים כי נדרש לעשות זאת מדי 1650 שעות מנוע. מאז הביקורת האחרונה שעבר מנוע זה ועד לתאונה, חלפו פחות מ-1400 שעות. בנוסף, לפני כשנה עבר המסוק ביקורת מקיפה בארץ ונמצא תקין. נדגיש שעל פי היצרן, כשל זה הינו הראשון מסוגו בעולם. הסיבה להיווצרות הקורוזיה החמה ברכיב הפנימי במנוע עודנה בבחינה. בדיקה ותיקון הרכיבים הפנימיים במנוע, נעשים רק על-ידי היצרן.
חומרי ארכיון של מסוק ה'עטלף' ובו קטע של רב-סרן חן פוגל ז״ל.
צוות הבדיקה מצא כי הלוחמים תפעלו את האירוע בקור רוח, בעבודת צוות רציפה, באבחנה מהירה ותוך ניסיונות תגובה לשינויים.
תפעול הצוות כלל את האבחון של התקלה, הפעלת מערכות כיבוי האש, ניתוק חלק מהמערכות החשמליות, על מנת למנוע את המשך חדירת העשן לתא הצוות והפעלת מערכות ציפה. עוד נמצא כי הטייסים לא כיבו את המנוע לפני הפעלת מיכלי כיבוי האש ובכך קטנה יעילות מערכות הכיבוי.
הצוות המשיך להטיס את המסוק עד לרגע הפגיעה במים, ובכך תרם להצלתו של סרן רון בירמן. המסוק התהפך שניות בודדות לאחר מכן. הצוות הפעיל את מערכות הציפה, אך מערכות אלו אינן מיועדות להתמודדות עם פגיעה בעוצמה שכזו ועל כן המצוף הימני התפוצץ. מכלול הזנב נשבר, הדלת של קצין הסיור הימי נפתחה והמסוק החל לשקוע.
בתוך שמונה דקות מרגע איבוד הקשר עם המסוק, החלו פעולות חילוץ והצלה והוזנקו כוחות מחיל האוויר, חיל הים ומשטרת ישראל. בתנאי תאונה זו, לא ניתן היה להציל את הטייסים. סרן בירמן חולץ בחיים.
מפקד חיל האוויר, קיבל את ממצאי הביניים ואת המלצות הצוות להמשך תהליך הבדיקה ובכלל זה חזרה מדורגת של מסוקי העטלף לטיסה והמשך תהליך הבדיקה בנושאים טכניים, אחזקת המסוק, ספרות, הכשרה, הדרכה, שליטה ועוד."
מפקד חיל האוויר סיכם ואמר: "מאז התאונה מתבצע מאמץ חוצה יבשות, ללא מגבלת משאבים, עם מגוון יועצים, חברות אזרחיות, טייסי ניסוי והיצרן בצרפת כדי להבין לעומק את נסיבות התאונה. לא מצאנו כשל בתהליך האחזקתי השוטף. מסוק 'עטלף' הוא מסוק שטס שנים רבות, ומנועיו נפוצים בעולם ולא מוכרות בו תאונות בהיקף חריג. כל תאונה הינה ברת מניעה, ואנו מבינים כי סיבת התאונה הייתה תקלה טכנית. נמשיך לחקור ולהשתפר ולעשות ככל שניתן למנוע הישנות אירועים מסוג זה. סא״ל ארז שחייני ז״ל, סגן מפקד בסיס רמת דוד, ורס״ן חן פוגל ז״ל, סגן מפקד טייסת 'מגיני המערב', שניהם טייסים ומפקדים בכירים בחיל, מקצועיים ומנוסים, אשר ביצעו אימונים ופעילויות מבצעיות רבות וצברו אלפי שעות טיסה, מילאו תפקידי פיקוד ולחימה ותרמו רבות לביטחון מדינת ישראל. הטייסים ביצעו תרגולות חירום ומילוט אשר הכשירו אותם להתמודדות עם אירועי קיצון. הצוות התמודד עם תקלה ורצף אירועים באוויר בזמן קצר, בקור רוח ובעבודת צוות, ופעולותיהם הביאו לפגיעת המסוק במים בצורה שאפשרה את הצלת סרן רון בירמן".
