מחבל שדקר שני יהודים ופצע אותם קל במהלך מבצע שומר החומות חתם על הסדר טיעון מקל של 11 חודשי מאסר ולא ישלם פיצויים, זאת לאחר ש"הפצועים לא נראו מבוהלים".
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עמיחי מרקס, ביום 24.4.21, בעת חודש הרמדאן, המחבל עודיי אבו תאיה, סטודנט ערבי לחינוך מיוחד, תושב ירושלים בן 23, נהג ברכבו ברחוב דרך שכם בירושלים כשהוא מחזיק בחפץ חד. באותה העת צעדו ברחוב דרך שכם שני בני אדם הלבושים בלבוש יהודי-חרדי וכיפות על ראשיהם. במהלך נסיעתו, הבחין בהם הנאשם כשהם צועדים בסמוך לרכבו.
הנאשם עצר את רכבו, הלך במהירות לעברם כשהוא חמוש בחפץ החד וחסם את נתיב הליכתם בעת שביקשו לחצות את הכביש. הנאשם פנה אל השניים ושאל אותם מספר שאלות, עוד בטרם הם הספיקו להשיב הוא צעק לעברם "הכותל שלנו" ו-"אללה הוא אכבר" והיכה אותם בפניהם באמצעות החפץ החד שהיה בידו ופצע אותם קל.
על פי כתב האישום, אחד מהם שלף אקדח אותו נשא ברישיון וכיוון אותו לעבר הנאשם, ביחד עם חברו הם פעלו בכוח על מנת לעכב את הנאשם ולמסור אותו לרשויות המשטרה. לצורך כך, אחד מהם השכיב את הנאשם על הקרקע עד אשר אחד אחר קרא לתגבורת של כוחות הביטחון. כעבור דקות ספורות החלה במקום התקבצות של צעירים ערבים מסביבם, ואלה קראו לעברם קריאות ופעלו בכוח על מנת למלט את הנאשם מידיהם. הצעירים הובילו את הנאשם לרכבו תוך שהם מונעים מהמתלוננים להמשיך מלעכבו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננים חתכים בפניהם, דם ניגר מהם והם נדרשו לטיפול רפואי בבית החולים.
למרות שהפצועים מהפיגוע מעידים שעד היום הם חווים חרדה, פלאשים, פחד מחושך וכדומ, ההשופטת תמר בר-אשר נמקה את ההסדר המקל כי הנפגעים לא היו מבוהלים כשניטרלו את המחבל. לדבריה: "המתלוננים התנהלו במקום בביטחון רב. הדבר בא לידי ביטוי באופן שבו הכו את הנאשם, בעטו בו ודרכו עליו למרות שאנשים רבים צפו בהם, בכך שהמתלונן א׳ לא נראה חושש ללכת לנסות להזעיק עזרה ולהסתובב בחופשיות במקום. אף לאחר שהנאשם נמלט, הלך א' בין הנוכחים במקום בצעדים בטוחים וללא כל חשש. כך גם בעניין התנהלותו של י׳ אשר ניכר כי נהג בביטחון בעת שריתק את הנאשם אל הקרקע באמצעות רגלו ובעודו מכוון לעברו אקדח.
בנסיבות אלו, לא ראיתי לנכון לחייב את הנאשם לפצות את המתלוננים."
מאחד הפצועים נמסר בתגובה: "מה היא רצתה? שנעמוד ולא נעשה כלום? שנלך כצאן לטבח? אני רוצה להגיד למחבל שעד גיל 120 לא אשכח את המבט ותאוות הרצח שהייתה לו. מאז התקיפה אין לי יום ולא לילה. כמו שרעייתי אומרת יש אותי לפני הפיגוע ויש אותי אחרי הפיגוע".