הרוחות העזות בצפון הארץ מביאות איתן הפתעות, והיום בצהריים תיעד נדב ישראלי, צפר בכיר בחברה להגנת הטבע, עזנייה שחורה, עוף דורס הנמצא בסכנת הכחדה. ישראלי מספר שהגיע אל העזנייה בעקבות דיווח של צפר שאיתר אותה בשדות עמק החולה, וכרגע, מצבה לא ברור: "היא מדאיגה אותנו בעיקר כי התעופה שלה נמוכה וקצרה, וראינו אותה מקיאה קצת. אנחנו עוקבים אחריה וייתכן שאף ננסה לאסוף אותה, על מנת להביא אותה לבדיקה ואבחנה", הוא אומר.
בחברה להגנת הטבע מציינים כי העזנייה היא מין של נשר אוכל פגרים, גדול מאד וכהה, המאכלס מדרונות הרים מיוערים ומקנן על עצים. צבעה של העזניה הבוגרת חום כהה אחיד למדי, למעט כיפה בהירה וראש קירח. הצעירים כהים יותר ולנוצותיהם גוון שחור מבריק. המקור גדול וחזק מאוד. "מדי שנה, פחות מ-10 עזניות חורפות בישראל, והן משוטטות בארץ בכלל וברחבי הגליל, הגולן והחרמון בפרט. עד לתחילת המאה ה-20, תועדה כמקננת בצפון הארץ. הסבירות שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי מוערכת כנמוכה. ייתכן שההישארות שלה פה היא בגלל מזג האוויר הסוער ואולי בגלל מצבה הבריאותי", מוסיף ישראלי.
לפי פורטל הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, תהליך ההכחדה של העזנייה השחורה התרחש ככל הנראה בתחילת המאה ה-20 ומאז לא נצפו ניסיונות קינון של המין בארץ. "הסיכויים שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי מוערכים כנמוכים, בגלל צמצום האוכלוסייה בדרום-מזרח אירופה, ומצב שמירת הטבע בארצות השכנות (סוריה, לבנון ותורכיה) שאינו מאפשר קיום של אוכלוסייה רציפה מאירופה למזרח התיכון. מאידך, המין מקבל עדיפות גבוהה לביצוע ממשק פעיל להשבתו לטבע בשל תפקידו החשוב באיתור ובפתיחה של פגרים באזורים מיוערים ובמקביל, התבגרות החורשים הטבעיים והנטועים בצפון הארץ. העלייה בסטנדרטים היגייניים לפיהם יש מיעוט פגרים בשטחים פתוחים אינה תורמת לחיזוק האוכלוסייה הקיימת ו"חוות רוח" ובהן טורבינות גדולות עם להביהן הסובבים במהירות – גם הם מהווים סיכון גדול לאוכלוסייה המקננת", נכתב.
