חוק החשמל – על מה המחלוקת בכלל?

כולם יודעים שיש מתחים בקואליציה סביב חוק החשמל, רוב האנשים לא מבינים על מה ולמה.

יו"ר סיעת הציונות הדתית ח"כ אורית סטרוק תעשה לכם קצת סדר באירוע בטור מעמיק על חוק החשמל: "חוק החשמל" הוא שם מכובס לחוק שמהותו הלבנה של עשרות (או מאות, תלוי איזו גרסה תתקבל) אלפי מבנים בלתי חוקיים למגזר הערבי, וחיבורם לחשמל וליתר התשתיות גם ללא טופס 4 (זה כן מושג שכל אחד מאתנו מכיר, וגם מכיר שלא מקבלים ממנו פטור, למעט מקרים חריגים מאד, אא"כ אתה ערבי).

החוק הזה עבר בקריאה טרומית בכנסת, אך ורק לאחר ובגלל שיו"ר ועדת הפנים ווליד טאהא מרע"מ כופף את שרת הפנים חברתי איילת שקד, באמצעות נעילת דיוני ועדת הפנים ומניעת הצבעה על חלקי חוק ההסדרים שהופקדו בידיו (שימו בצד את העובדה שחברי יואב קיש ואני התרענו על כך שוב ושוב בפני ניר אורבך שמינה אותו לתפקיד, נעזוב כדי לא לסטות מעיקר הנושא).
בקיצור: ווליד טאהא לחץ בשלב הלחץ על הצבעות התקציב, וקיבל את מבוקשו: חוק שהוא בושה וכלימה, פוגע אנושות הן בשלטון החוק והן בסיכוי לקדם אי פעם את יהוד הנגב והגליל, חוק שמהרגע שיחוקק מדינת ישראל תחולק לשניים:
ליהודים יהיה חוק התכנון והבניה
לערבים – חוק הבניה והתכנון.

עד כאן דיברתי "בשבחו" של החוק שעבר כבר בהצבעה טרומית, בהסכמה עם איילת שקד.
מכאן – למחלוקת בין איילת לבין רע"מ.
אצל רע"מ כמו אצל רע"מ, כל הסכם הוא הפלטפורמה ללחץ הבא. ולכן, ווליד טאהא מנסה לקדם עכשיו בועדת הפנים שבראשותו הצעת חוק שהיא בן-דוד-חורג וסופר-בעייתי של ההצעה עליה הסכים עם איילת שקד.

ונגד הצעת החוק החורגת הזו, איילת שקד נלחמת, נכון לעכשיו, והקואליציה (בהנהגת זאב אלקין) תומכים בה, ולכן אתמול לא היו הצבעות עליה בועדת הפנים.

ועכשיו כולם מתוחים סביב השאלה: מה יקרה בסוף?

עכשיו אנסה לקצר לכם על מה הויכוח, וכדי להקל עליכם לזכור, סידרתי לכם את זה בחרוזים:
1. כמות
2. בעלות
3. משילות
4. התנתקות
5. ציות
עכשיו אסביר:
1) כמות:
לפי הצעת שקד – יוסדרו "רק" 70,000 מבנים. משום ש:
• קו התאריך של חוק קמיניץ (תחילת 2018) יגביל את מספר המבנים
• ההסדרה תוגבל לשטח שבבעלות המתגוררים בו
בקיצור: 70 אלף מבנים "בלבד"
ואילו לפי הצעת טאהא – יוסדרו מאות אלפי מבנים
2) בעלות:
לפי הצעת שקד – לא יולבנו מבנים שאינם יושבים על קרקע בבעלות מלאה של הדיירים.
לפי הצעת טאהא – הכלל הזה יפרץ, ו"כל מי שיש לו ענין בקרקע" יוכל להלבין בסבבה.
3) משילות:
לפי הצעת שקד – ההלבנה תתאפשר רק למבנים שקיבלו את המלצת מערכות התכנון הישראליות.
לפי הצעת טאהא – מערכות התכנון הישראליות יוכנסו לסד-זמנים ואם לא יעמדו בו – לא ינתן משקל לעמדתן והמלצתן.
4) התנתקות:
לפי דרישת שקד – בסוף התהליך, מבנה שלא תוגש או לא תאושר לגביו בקשה להיתר בניה – ינותק מחשמל ותשתיות.
לפי דרישת טאהא – לא ינותק. החיבור הוא אל-חזור.
5) ציות:
לפי דרישת שקד – החוק לא יכלול הלבנת מבנים שיש לגביהם צו הריסה משפטי בתוקף (אין אף חוק במדינת ישראל שמכיל ביטול או זלזול בצווי בימ"ש, ודי להזכיר ישובים שלמים ביו"ש שנהרסו רק בגלל זה).
לפי דרישת טאהא – החוק יהפוך לחוק הישראלי הראשון שרומס צווי בית משפט, ויאפשר הלבנה של מבנים גם עם צו הריסה משפטי.
אם כן: כמות, בעלות, משילות, התנתקות, זהות – אלה נושאי המחלוקת, ולכל אחד מהם משקל לא מבוטל.

זהו. עכשיו אתם יודעים על מה המחלוקת, על מה המהומה. ועכשיו תוכלו לבחון בעצמכם (ואולי גם להשפיע על כך אם תרצו) מי יתקפל, ובמה.
בכל מקרה אל תשכחו, שגם אם איילת שקד תנצח בכל 5 הנקודות (ואגב, יש אומרים שכל 5 הנקודות הן רק עדר עיזים של רע"מ) – עדין נישאר עם חוק גרוע, מביש, ומזיק מאד.

אבל לכל הפחות ניתן יהיה לומר שמישהו לימד את רע"מ, שסיכומים הם לא פלטפורמה ללחצים נוספים, ושצריך לעמוד בהם.