לאחר שח"כ כץ הודיע ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת שאין בכוונתו לבקש חסינות מפני העמדה לדין פלילי ועל פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הוגש היום לבית המשפט השלום בראשון-לציון כתב אישום נגד חבר הכנסת חיים כץ.
כתב האישום, אשר הוגש במסגרת הסדר טיעון, מייחס לחבר הכנסת כץ עבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים לפי סעיף 500(8) לחוק העונשין.
על פי כתב האישום, ח"כ חיים כץ, אשר עמד אותה עת בראש ועדת הרווחה של כנסת ישראל, זימן לוועדה את סוחר שוק ההון מוטי בן-ארי כמומחה לשם קידום הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים, אך לא גילה לחברי הוועדה מידע אודות קשריו האישיים והכלכליים עם בן-ארי ואודות האינטרס הכלכלי של בן-ארי בקידום החוק.
נזכיר, כי לפני כשנתיים החליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגד חבר הכנסת חיים כץ כתב אישום בשל קשריו עם אותו סוחר שוק הון בגין עבירת מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, אך כנסת ישראל קבעה כי עומדת לח"כ כץ חסינות בפני העמדה לדין פלילי.
לאחר מכן, התקיים שיח עם באי כוחו של ח"כ כץ, במסגרתו נשמעו פעם נוספת טענותיהם ביחס לתשתית העובדתית והמשפטית, ואף במסגרת זו הובאו נתונים נוספים, ולאחר שקילת מכלול החומר הרלוונטי לעניין נמצא כי נכון לשנות את עובדות כתב האישום ואת סעיף העבירה שאלה מגבשות, במסגרת הסדר טיעון, לנוסח כתב האישום שהוגש היום.
כמו כן, הוסכם במסגרת הסדר הטיעון כי חבר הכנסת כץ יודה ויורשע בכתב האישום שהוגש, והצדדים יעתרו במשותף לכך שיגזר על ח"כ כץ עונש של קנס כספי ומאסר על-תנאי.
תיק החקירה והגשת כתב האישום טופלו באמצעות עו"ד חנה קורין ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.
נציין, כי תיק חקירה אחר, בו נחקר ח"כ כץ כחשוד שעניינו אי-תשלום מס כדין, נגנז בשל שיקולים ראייתיים.
חבר הכנסת חיים כץ הגיב לכתב האישום: "האישום נגדי הוא לגבי המידע שהיה עלי להביא בנסיבות העניין בפני חברי הוועדה בכנסת. אני לוקח על כך אחריות מלאה. בחמש השנים האחרונות שילמתי מחיר אישי וציבורי יקר, כי התהליך הוא העונש, ומצאתי לנכון להגיע להסדר ולשים את הפרשה מאחורי".
