במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים אריה שיף, כי ירה למוות במי שניסה לגנוב את רכבו, ובהתאם הורשע בביצוע עבירה של המתה בקלות דעת לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
הסדר הטיעון כלל גם הסכמה לפיה הירי בוצע תוך קרבה לסייג של הגנת בית מגורים, כאשר המחלוקות בין הצדדים מצטמצמות, בעיקרן, למשקל שיש לתת לקרבה זו לסייג ולנסיבות החריגות של האירוע אליו נקלע הנאשם שלא ביוזמתו.
בית המשפט גזר עליו מאסר בפועל למשך 9 חודשים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות. מאסר על תנאי למשך 9 חודשים, והתנאי שהנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע תוך שלוש שנים מהיום.
שיף ישלם פיצוי למשפחת ההרוג בשיעור של 10,000 ₪.
מתנועת 'אם תרצו' אשר ליוותה את משפחת שיף במאבק הציבורי נמסר בתגובה: "לאחר חודשים ארוכים של מאבק ציבורי שמחים שהלחץ הציבורי הצליח. לכתחילה לא היה צורך בכלל להרשיע את אריה, לפחות השופטת מבינה היטב שכעת יש להעביר מסר מאוד ברור שמאפשר לאזרח להגן על עצמו מול עבריינים. את הביטחון לנגב ייקח עוד זמן רב להחזיר, אבל לפחות את החיים שלו אריה שיף מקבל היום בחזרה".
עו"ד יוסף אקרמן מנהל המחלקה המשפטית בארגון "עד כאן" הגיב: "יש לברך את בית המשפט על ההחלטה שלא להכניס לכלא את מי שביקש להגן על עצמו ועל רכושו. העובדה כי אזרחים נתקלים בסיטואציות בהן הם אינם מרגישים מוגנים היא תעודת עניות למשטרת ישראל. אדם בן 70 לא צריך להתמודד עם פורעים רעולי פנים באמצע הלילה. המקרה המצער של אריה שיף מהווה תמרור אזהרה ועדות לאי המשילות הכללית בכלל רחבי ישראל ובפרט באזור הדרום. יחד עם זאת, תשלום קנס על ידי שיף למשפחתו של מי שבא לפגוע בו וברכושו הינה לעג לרש".
