לקראת ראש השנה תשפ"ב, חג התפוח בדבש, מוסרים בחברה לפיתוח הגליל, כי יבול התפוחים הארצי בשנה הקרובה צפוי להגיע ליבול טוב של כ -110,000 טון. בשבוע הקרוב בו מתרכזות רוב הקניות לראש השנה, מזנק ביקוש התפוחים ב-68% לעומת הממוצע לאורך ימות השנה.
במהלך חגי תשרי נצרכים כ-14 אלף טון תפוחים, כאשר הצריכה הממוצעת לנפש עמדה אשתקד על 15.5 ק"ג בשנה. נוסף לייצור המקומי, מתקיים ייבוא תפוחים בהתאם להסכמי סחר בינלאומיים ויבוא פרטי של סוחרים, שצפוי לעמוד השנה על כ35 עד -40 אלף טון.
חוקרי מו"פ צפון-מיגל הציגו שיטות גידול שונות מהעולם, הנבחנות כבר בחלקות מודל אצל חקלאי הגליל והגולן, במטרה להגיע לעץ שהוא אב-טיפוס, אשר ישפר את היבול הארצי.
עונת קטיף התפוחים הנוכחית מצטיינת ביבול טוב, ואיכות פרי מובחר, צבעוני ואיכותי, במראה ובטעם, כתוצאה ממחקר ופיתוח במו"פ צפון בתחום התפוח בהרי הגליל והגולן, המתבצעים בשיתוף פעולה בין גורמי המחקר וההדרכה, החקלאיים ובתי האריזה בצפון. ענף התפוח בישראל, מספק לצרכנים תפוחים לאורך כל השנה, מוצר איכותי בכל המדדים: גודל פרי, צבע, מירקם, עסיסיות וחיי מדף ארוכים. התפוח הישראלי מייצב עצמו כמוצר איכותי העדיף לקהל הישראלי על התפוח המיובא.
על פי נתוני מועצת הצמחים, שטחי התפוח בישראל משתרעים על פני כ- 32,000 דונם, כאשר 95% מהמטעים נטועים בהרי הגליל והגולן, בגבהים של לפחות 600 מטר מעל פני הים. מנות הקור בגבהי ההרים, מטיבים עם איכות הפרי ומראהו.
עמוס לוין, מרכז תחום החקלאות בחברה לפיתוח הגליל ויו"ר שולחן התפוח במועצת הצמחים אומר: "ענף התפוח מהווה נדבך משמעותי בכלכלת הגליל והגולן ומרבית מטעי התפוח צמודים לגדר הגבול הצפוני. אנו שמים דגש על מימון וביצוע מחקרים יישומיים, העוסקים בעיקר בשיפור זנים, כנות ועיצוב עצי התפוח לקטיף עתידי, במינימום כוח אדם, הגנת הצומח וטיפול בפרי לאחר קטיף. אנו מגייסים למו"פ בענף התפוח כ-2.0 מיליון שקלים מתקציב 'שולחן התפוח', המדען הראשי במשרד החקלאות, הרשות לחדשנות וקק"ל. אנו מסייעים לנוטעים בגולן ובגליל להגיש בקשות למנהלת ההשקעות במשרד החקלאות, על מנת לזכות במענקי נטיעה למטעים צפופים במתכונת מודרנית של "קיר פירותי". זוהי זכות גדולה להוביל מחקרים וחידושים מקצועיים בענף התפוח עם חוקרי מו"פ צפון, מכון וולקני ומדריכי שה"מ במשרד החקלאות מתוך מטרה לשפר את רווחיות מגדלי התפוחים ולהוזיל את מחיר התפוחים לצרכן/ית בישראל".
חוקרי מו"פ צפון-מיגל בחנו שיטות שונות מרחבי העולם, במטרה להגיע לעץ שהוא אב-טיפוס, שיניב תוצאה טובה ביותר מבחינת היחס בין מידת ההשקעה לאיכות וכמות היבול, בשיתוף עם מומחים בינלאומיים, שפיתחו פרוטוקולים לעיצוב עץ התפוח כ"קיר פירותי". העצים יינטעו צפופים – 300 עד 350 עצים לדונם , בעיצוב של ציר מרכזי ,ענפים צדדיים יקוצצו, כך שיווצר כעין קיר שיניב לשני כיווני העץ והקטפת המשוכללת תוכל לקטוף ללא סיוע יד אדם את התפוחים בעתיד.
בין המומחים שביקרו בישראל: פרופ' אלברטו דוריגני מאיטליה, פרופ' טרנס רובינסון ומר מריו מירנדה סוזה מניו-יורק. הפרוטוקולים החדשים לשתילה ועיצוב מטעי התפוח נבחנים במטעי הגליל והגולן בהובלת ד"ר עומר קראין וחוקרי מו"פ צפון-מיגל: איילת שר-שלום, ישראל דורון, סולימאן פארחת ובהנחיית ענת זיסוביץ-חריט מדריכת שה"מ במשרד החקלאות, אייל יונאי מבראשית, שמעון אנטמן ממועצת הצמחים ופרופ' דב פרוסקי ממכון וולקני.
חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל: "כיום תנובת עצי התפוח, כ-5-6 טון לדונם בשנה, נמוכה ומושפעת גם משינויי מזג האוויר. הפרי לא תמיד עומד בדרישות המסחר ומחזיר את עלות ההשקעה של החקלאי. מכיוון שרוב הפרנסה בענף החקלאות בגליל ובגולן הינה ממטעי התפוח, עוסקים חוקרי מו"פ צפון בשיפור היבול ואיכות התוצרת. מטרת בחינת העיצובים החדשים היא להעלות את היבול ל-7-8 טון לדונם בשנה, לעומת כיום. מטעים אלו יאפשרו בעתיד הלא רחוק שימוש במיכון מתקדם, לרבות רובוטים לגיזום וקטיף".
צילום – תקשורות יעל שביט.
