היום (שלישי) הנשיא הנבחר מר יצחק (בוז'י) הרצוג הגיע הערב עם רעייתו לרחבת הכותל המערבי לתפילה ולהטמנת פתק בין אבני הכותל המערבי ערב השבעתו לתפקיד נשיא המדינה.
את הנשיא הנבחר קיבלו רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ ורעייתו ומנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי מרדכי (סולי) אליאב.
דברי הנשיא הנבחר, יצחק הרצוג: כאן במקום הקדוש הזה, שבעוד פחות משבועיים, נציין את תשעה באב, חורבן הבית,
מקום שמלמד אותנו את הלקח הנשגב של עצמאות ישראל, ריבונותה, דמותה, יגונה וכאבה, ואסונה. כאן, מהמקום הזה, אין מתאים יותר מאשר לקרוא לאחדות בעמנו, אהבת ישראל אמיתית.
אני מתכוון להקדיש לכך את כל מאודי. אני מודע למתחים וכאבים, ולצער רב שמשקף הלכי רוח בעמינו. אני מקווה בכל דרך ובכל אמצעי, שאוכל להפעיל מתוקף סמכותי ומעמדי כנשיא ה-11 של מדינת ישראל, לעשות הכל כדי לתרום תרומה משמעותית לאחדותנו, תרומה משמעותית להרגעת הרוחות והעצמת החזון הנשגב של אהבת ישראל. זה אפשרי בהחלט.
׳אדוני עוז לעמו ייתן, אדוני יברך את עמו בשלום.׳תודה רבה.
צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי.
הפסוק הזה מהתפילה יצטט הרצוג בנאומו.
הפתק של רעייתו של הנשיא, הגברת מיכל הרצוג בכותל הערב.
יצחק הרצוג – סיפור חייו:
יצחק הרצוג מחזיק רקורד ביצועי-ציבורי עשיר: כיהן חבר כנסת בכנסות ה-16-20 (2003-2018); שר בממשלות ישראל ה-30-32, בתפקידים: שר הרווחה והשירותים החברתיים, השיכון, התיירות והתפוצות; חבר הקבינט המדיני-בטחוני והאחראי על התיאום ההומניטרי מול עזה; ראש האופוזיציה; וכיום מכהן כיו"ר הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל. מאז נכנס לתפקידו כיו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, עלו לארץ כ-80 אלף עולות ועולים חדשים, כולל בשנת הקורונה.
הרצוג זוכה להערכה רבה מקיר לקיר על תפקודו המקצועי בכל התפקידים הביצועיים שמילא, ובמיוחד על כהונתו כשר הרווחה והשירותים החברתיים, שם עשה מהפיכה של ממש נחשב לאחד משרי הרווחה הטובים שהיו בישראל.
הממלכתיות היא הטבע הראשון של הרצוג: הוא איש העולם הגדול, יודע את דרכו בין מנהיגי העולם, מפרסם מאמרים רבים ברחבי תבל ומופיע רבות בתקשורת הבין-לאומית, מקובל מאוד בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות, בכל החוגים הרבניים והזרמים היהודיים, כמו גם בקרב שאר מנהיגי העדות והדתות בישראל.
הרצוג הוא איש של אנשים: מדבר בגובה העיניים, מתחבר מהר ואוהב אדם. הרצוג נחשב לפרגמטיסט, אדם ענייני, שקול ואחראי, וורקוהוליק חרוץ ששולט בחומר, בעל יכולת אנליטית גבוהה שמקפיד בפרטים הקטנים.
הרצוג מקובל מאוד בזירה הדיפלומטית הבין-לאומית: הרצוג בנה מעמד בין-לאומי בקרב מנהיגי העולם ובזירה הדיפלומטית והבין-לאומית, שראתה בו גורם מפתח בקידום מהלך מדיני אזורי מכריע שישנה את האקלים המדיני של מדינת ישראל. במגעים אז נזרעו הזרעים שהבשילו בשנה החולפת ל'הסכמי אברהם'.
הרצוג מאמין גדול בחיבורים וביצירת קואליציות של הסכמה. באופן טבעי, התמיכה בו חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים. הוא מצליח לייצר חיבורים וגשרים לכל מגוון הקבוצות בחברה הישראלית, למצוא את המשותף והמאחד. כבונה קואליציות מיומן, כישורים אלה יעמדו לרשותו גם במשימה המאתגרת של חיבור הקרע בין חלקי הציבור הישראלי.
היכולות הפוליטיות המיוחדות של הרצוג עמדו לזכותו לא אחת: בפריימריז הראשונים בהם התמודד בשנת 2003 וזכה במקום הראשון, כאשר נבחר לראשות העבודה ב-2013, כשהצליח לעשות את המהלך המכונן של בחירות 2015 ולחבר את מפלגת העבודה את ציפי לבני ו'התנועה' ולבנות יחד את 'המחנה הציוני', כמו גם בחירתו לראשות הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
רקע אישי ומשפחתי:
יצחק הרצוג נולד ב-22 בספטמבר 1960, א' בתשרי התשכ"א. הוא למד בתיכון הממלכתי-דתי צייטלין בתל-אביב, והמשיך בתיכון היהודי ישיבת "רמז" בניו יורק, לשם יצא בקיץ 1975 לשליחות עם משפחתו. שם גם היתה התמודדות הפוליטית הראשונה שלו, כאשר הרצוג ניצח נצחון סוחף ונבחר לראשות מועצת התלמידים בבית הספר.
הרצוג שירת ביחידת המודיעין 8200 והמשיך כקצין עד דרגת רב-סרן, לרבות שירות ארוך בסיני ובאיו"ש. ביחידה הכיר את מיכל אפק, בת ללוחם פלמ"ח וקצין בכיר בצה"ל ולאם ממשפחת חקלאים ממייסדי עפולה. חתונתם הצנועה נערכה בבית המשפחה. מיכל הרצוג היא עו"ד ומגשרת העוסקת בפעילות חברתית רבת שנים. ליצחק ולמיכל שלושה בנים.
הרצוג הוא עורך-דין במקצועו, בוגר תואר L.L.B משפטים, אוניברסיטת תל-אביב, למד לימודים אקדמיים נוספים באוניברסיטאות קורנל וניו-יורק בארה"ב.
הוציא לאור שני ספרים שעסקו בנושאי חברה וכלכלה:
איך יוצאים מזה – פתרונות כלכליים חברתיים למשק במשבר (טפר, 2004).
תכנית עבודה – מתכון לרווחה כלכלית (טפר, 2010).
שרשרת הדורות של משפחת הרצוג – שמקורותיהם באירלנד ובמצרים ומגיעים עד גירוש ספרד ופולין. בית גידולו היוו עבורו לא רק השראה, אלא הכשרה מעשית לתפקיד משרת ציבור. הבחירה בחיים הציבוריים היתה כמעט טבעית, כאשר עוד כילד בן 4 שהשתולל בגן זכה להערה נוקבת מהגננת שהעירה לו שכך לא מתנהג הנכד של רב ראשי.
סבו הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, היה הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל ומי שחיבר את התפילה לשלום המדינה. ב-1939 עם פרסום הספר הלבן הבריטי, הרב הרצוג קרע אותו במחאה בנאום שנשא בירושלים. בתקופת השואה יצא למסעות להצלת יהודים, ואף הצליח כרב הראשי לארץ ישראל להיפגש עם נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט ודרש ממנו להציל את היהודים ולהפציץ את מחנות ההשמדה הנאצים. פעל להשבתם לחיק היהדות של ילדים יהודים, שנמסרו למנזרים או למשפחות נוצריות במטרה להציל את חייהם במהלך מלחמת העולם השניה. 500 מהם, 'ילדי שארית הפליטה' הובאו על ידו לארץ ישראל ברכבת שנודעה כ'רכבת הרצוג'.
סבתו שרה הרצוג ז"ל, מי שלימים היתה ממייסדות תנועת 'אמונה', טיפלה ביתומים והטביעה בו את האהבה לאנשים ואת חשיבות העזרה לחלשים בחברה כשהקימה את בית החולים הפסיכיאטרי-גריאטרי הרצוג בירושלים.
אביו חיים הרצוג ז"ל היה קצין בצבא הבריטי – שהשתתף בפלישה לנורמנדי ובשחרור מחנה ברגן-בלזן, תלמיד ישיבה שהפך ללוחם בהגנה, הגיע עד אלוף בצה"ל, הפרשן והמרגיע הלאומי במלחמת ששת הימים, עורך דין שהקים פרקטיקה משגשגת, שגריר ישראל באו"ם – שנאומו כנגד החלטת האו"ם שהשוותה בין הציונות לגזענות הדהים את עצרת האומות המאוחדות ונבחר לאחד מ-50 הנאומים החשובים בהיסטוריה – וכמובן נשיאה השישי של מדינת ישראל. כנשיא, הרצוג הוביל שינוי ביחס לאזרחיה הערבים של ישראל באומרו: "אני נשיא של כל העם".
אימו אורה הרצוג תבדל"א, שנולדה באיסמעיליה שבמצרים, למדה במחזור הראשון של בית הספר לדיפלומטים של הסוכנות היהודית, אז גם נפצעה קשה בפיגוע התופת הראשון שאירע בישראל בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים ומי שהציל את חייה היה חיים הרצוג, שהוציא אותה מבין ההריסות. אורה הרצוג היא הוגת חידון התנ"ך ומייסדת המועצה לישראל יפה, שהיתה מפעל חייה.
דודו היה אבא אבן ז"ל, מי שכונה "הדיפלומט מספר 1" של ישראל. שר החוץ המיתולוגי ושגרירה של מדינת ישראל הצעירה לאו"ם ולארה"ב. דודו השני, הדר' יעקב הרצוג ז"ל היה דיפלומט מזהיר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.
