ועדת החוץ והביטחון הזמנית, בראשות ח"כ רם בן ברק אישרה היום, פה אחד, את צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים), התשפ"א-2021.
הצו מאריך את אי התחולה של חוק הסכמים קיבוציים על עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשנה נוספת, עד 06.07.22, ובכך אוסר עליהם להתאגד במשך תקופה זו. "המוסד", כיום, הינו הגוף הביטחוני היחיד אשר איסור התאגדות עובדיו אינו מוסדר בחקיקה קבועה אלא בצו זמני שדורש אישור אחת לשנה. הוועדה אף פנתה בעבר בנושא לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אך הצעת חוק כזו מטעם הממשלה לא הגיעה לכנסת.
עו"ד תמר מתתיהו מהייעוץ המשפטי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מסר: חוק הסכמים קיבוציים תוקן בשנת 2001 והזכות להתארגנות עובדים נקבעה בו, אך ארגוני ביטחון הוחרגו מכך. הגופים האחרים כבר הסדירו את הדבר בחקיקה, ורק בנושא זה מוארך האיסור כל שנה ע"י שר העבודה, כי זו התקופה המקסימלית שמאפשר החוק. אנו מבקשים להאריך זאת גם השנה, ולא קיבלו שום הערות או התנגדויות לנושא, לרבות מההסתדרות.
נציג הייעוץ המשפטי ממשרד רה"מ: אין לנו הערות לצו. אנחנו פועלים לקדם תיקון שהוא קצת יותר ארוך טווח כדי לא להגיע כל שנה וסיכמנו עם משרד העבודה שנקדם את זה.
יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק העיר: אתה יודע שכל שנה אתם אומרים אותו דבר באותו ניסוח? נציג משרד רה"מ השיב: אנחנו "הלקוח" של הצו ויכולים להעלות את הדבר מול משרד העבודה והרווחה, אבל לא אנחנו יכולים להניח תיקון לנושא.
עו"ד עילם שניר ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הוסיף: דרך המלך להסדרים כאלה היא בחקיקת חוק מסגרת, אבל אנו לא סבורים שיש מניעה לקדם תיקונים אחרים. זה חוק של שר העבודה וזו החלטה שלהם לקדם.
עו"ד הדר בר-שלום מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה: בפועל, כבר 20 שנה שיש בדין איסור התארגנות על עובדי המוסד, אך הוא לא מוסדר בחקיקה של קבע ומובא לוועדה בצו כל שנה. בדיונים שהתקיימו בוועדה בשנים קודמות, התעוררה השאלה מדוע לא נעשה תיקון חקיקה שייתר את הצורך לאשר את הצו אחת לשנה, ויאפשר להאריך את התקופה או אף לחוקק את האיסור בחיקוק של קבע. צוות הייעוץ המשפטי לוועדה ישמח לסייע בגיבוש הצעת החוק פרטית להסדרת הנושא לא כהוראת שעה, גם ללא "חוק מוסד".
ח"כ אלי אבידר: הבעיה המרכזית היא מתן מענה לעובדי המוסד, שפועלים ללא חשבון, יומם ולילה, כדי שיהיו מיוצגים וצרכיהם יקבלו מענה ולא יילקחו כמובן מאליו. אם צריך לעשות חקיקה, הוועדה יכולה להציע ולהוביל את זה. יש בוועדה מספיק אנשים אכפתיים גם מביטחון ישראל וגם מעובדי המוסד, וזה כנראה לא מספיק חשוב למשרדי הממשלה.
ח"כ אבי דיכטר: באמת המוסד הנותר הגוף היחיד ללא חוק משלו, ולא מסתמנת, לצערי, שום הכנה או סימני התחלת חקיקה של חוק כזה, וכדאי שהוועדה תאמר מילה בנושא. לטובת הארגון, לא נכון שגוף בסדר גודל כמו המוסד לא יהיה לו חוק בישראל. אני זוכר את הדברים היטב בשב"כ בתקופות שטרם החוק, והיו חששות, ומסתבר שהחוק עשה רק טוב. הוראת השעה מוארכת פה 20 שנה ברציפות, ואם לא יהיו חוק או משהו דומה, היא תוארך עוד 200 שנה.
ח"כ אוריאל בוסו: אנו מבינים שמבחינת מאקרו התארגנות עובדים זה דבר שיכול לפגוע בפעילות המוסד, אבל בסוף בסוף, מי מטפל בבעיות העובדים? רואים בסקירת הייעוץ המשפטי שוועדה שיש גורמים עצמאיים לתלונות במשטרה ובצבא למשל, אבל במוסד זה גם לא מעוגן בחוק וגם ממונה פנימי של הארגון.
ח"כ יאיר גולן: חוק השב"כ התחילו לדבר עליו ב-89, וזה בסוף עשה לנו הרבה סדר בחיים, אבל נחקק רק ב-2002. חייבים לעבוד על חוק המוסד ולא לתת לזה להגיע ל-15 שנה. ככל שנמהר כן ייטב. בנושא שעליו אנו דנים, כמובן שאין ברירה לאשר את הדברים היום. בדומה, אבקש להפנות את תשומת הלב לכיבוי והצלה ומגן דוד אדום, שהם ארגוני חירום, אבל הם יכולים לשבות מחר בבוקר. אנו כחברה לא יכולים להרשות לעצמנו שהם לא יעבדו עבודה רציפה, ויש לטפל בכך באופן דומה, תוך יצירת איזון עם קביעת מנגנונים שנותנים לעובד ייצוג הולם מול הארגון.
עו"ד בר-שלום: כפי שאמרו חברי הכנסת, ומפורט בסקירה שהכנו לכם, משמעות איסור ההתארגנות בגופים הביטחוניים היא שלעובדים ולמשרתים אין ארגון או ועד, שיכול לסייע להם מול המערכת ואליו הם יכולים לפנות במצבי מצוקה שונים הנוגעים לעבודתם. תלונות של עובדים או משרתים בגופים אלה מתבררות במנגנונים חלופיים, ובעוד שבצה"ל, במשטרה ובשירות בתי הסוהר יש נציבי קבילות עצמאיים וחיצוניים למערכות, בשב"כ ובמוסד התלונות מטופלות ע"י גורמים פנימיים של הגופים בלבד הכפופים לראשיהן, וזה בהחלט דבר שהוועדה יכולה להתייחס אליו ולבחון לשנותו.
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם: אני מפריד את הדיון בחוק המוסד, היות שהוא סוגיה קצת יותר מורכבת. הדבר אינו דומה לחוק השב"כ, היות שהמוסד איננו ארגון הפועל בגבולות ישראל. הייתי בהרבה דיונים אודות החוק לאורך השנים, בכובעים שונים, וגם בתוך המוסד יש ויכוח על יתרונותיו וחסרונותיו של חוק אשר יסדיר את פעילותו. נמצא את הזמן לדון בסוגיה מורכבת זו.
כרגע אני מציע לקבל את הבקשה לאשר את הצו שבפנינו לשנה נוספת, אולם אנו מבקשים כי תוך חצי שנה תונח בפני הוועדה הצעה מסודרת מטעם הממשלה אשר תסדיר את נושא הגורם המטפל בתלונות ותנאי עובדי המוסד.
לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה את הצו להצבעה וחברי הוועדה, כאמור, אישרו אותו פה אחד.
כמו כן אישרה היום הוועדה, פה אחד, את הוספתם של חברי הכנסת צבי האוזר ואיתן גינזבורג כחברים בוועדת המשנה הזמנית למודיעין, שירותים חשאיים ושו"ן (שבויים ונעדרים).
קרדיט: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ.
