טקס האזכרה לחללי צוק איתן, במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, הנשיא הנבחר יצחק הרצוג, ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הביטחון בני גנץ ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל.
אביב השכול של אביתר תורג'מן התפרץ לעבר בנט, לפני נאומו: "למה היינו צריכים להכניס את הלוחמים לעזה?"
ראש הממשלה נפתלי בנט: "אויבינו ממשיכים גם היום לשלול את קיומינו. ברצועת עזה יצטרכו להתרגל לתפיסה ישראלית אחרת של יוזמה, תקיפות וחדשנות. אויבינו יכירו את הכללים: לא נסבול אלימות, לא נסבול טפטופים. הסבלנות שלנו אזלה. 7 שנים שבהם החמאס מחזיק בחיילי צה"ל הם שבע שנים יותר מדי. נעשה כל שביכולתנו על מנת להשיבם הביתה. אני יודע ששמעתם לאורך השנים הרבה הבטחות ואכזבות – אבל כעת זו המשמרת שלנו".
https://www.facebook.com/HEBPMO/videos/155177770002686/
צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ.
שר הביטחון, בני גנץ: "כל אופציות התקיפה על השולחן, וכל המאמצים המופעלים- ימשיכו להיות מופעלים גם בעתיד. אנו עומדים בפני אתגרים רחוקים וקרובים – בחירתו של ראיסי לנשיא איראן, היא עוד עדות להקצנה הצפויה ולתוקפנות האיראנית המתמשכת. ישראל תמשיך לפתח את היכולות הנדרשות להגן על עצמה, מול כל איום ואת זאת נעשה ביחד עם ידידנו האמריקאים וכל שותפינו ברחבי העולם."
על רצועת עזה אמר: "מבצע ״צוק איתן״ הביא לשנים של שקט ופריחה של העוטף, לאור ההישג הצבאי וכל זאת במחיר כואב מנשוא.
כעת, לאחר מבצע שומר החומות – עלינו למנף את ההישג הצבאי למהלך מדיני ולהקפיד שמה שהיה – הוא לא מה שיהיה. אנו פועלים להביא לשקט ארוך טווח, לחיזוק הגורמים המתונים ובראשם הרשות הפלסטינית, להשבת הבנים הביתה, וכן, גם ליצירת מציאות טובה יותר לשכנינו בעזה."
הנאום המלא:
״התרגלנו לכאב, ולפעמים קוראים לו תחושת חיים״, כתב יהודה עמיחי.
הכאב הזה שמלווה אתכם מדי יום, מלווה אותי כמפקד ואותנו כולנו כמפקדים וכאזרחי ישראל
שאוהבים ומחבקים אתכם.
כל מי שאיבד את היקר לו מכל יודע שהאובדן נוכח בחייו מדי יום, מדי שעה, מדי רגע.
אתם, בני המשפחות השכולות, חיים את התמונות האחרונות, את הזיכרון הפיזי בדמות כומתה
ונעליים ודיסקית מאובקת, את החדר שקפא בזמן, את המיטה הלא מסודרת שנותרה כשהייתה,
את הפתקים והודעות הוואטסאפ והדפים שמצאתם במעלה השנים.
שישים ושמונה החללים שנפלו במערכה להגנה על מדינת ישראל, היו היפים והטובים שבבני הארץ הזו. כל אחד עולם ומלואו, שנגדע באיבו. כך גם 5 אזרחים והנתין הזר שהיה בקרבנו.
בלבי אני נוצר את כולם, ולא שוכח גם את מי שנותרו בעזה: הדר גולדין ואורון שאול זכרם
לברכה, ויחד איתם האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סיד.
משפחות השבויים והנעדרים, חיות עם הכאב, עם התקווה, עם חוסר הידיעה המסוים, שעה-שעה, יום- יום.
ולצד זאת ממשיכות להיות חזקות, לחיות בצל הזיכרון והתקווה, ולהיאבק בצדק על שובם של כל
הבנים הביתה.
כמנהיגים חלה גם עלינו החובה לא לשכוח ולא להפסיק לפעול.
למצות כל האמצעים המודיעיניים והמבצעיים העומדים לרשותנו, ולא להסס ולהפעיל את כל
היכולות ואם יהיה צורך גם להילחם על שובם.
מ״צוק איתן״, חזרו למשפחותיהם גם למעלה מ-500 פצועים בגוף ובנפש, ובהם גם איציק סעידיאן, ששרד בגופו את הקרב בשג'עייה, אך נפגע בשנית, בקרב שאחרי הקרב. אנחנו כמערכת כשלנו בטיפול בו – שאנחנו כמערכת עושים ומתקנים.
ממשלת ישראל, צה"ל ואני באופן אישי כשר הביטחון, מחויבים לעשות כל מאמץ לסייע להחלמה ולשיקום כל מי שנפצעו בקרב – שיזכו להגשים את חלומותיהם, ולחיות באופן מכובד.
משפחות יקרות, צה"ל בנה את כוחו בשניםהאחרונות, גיבש יכולות שלא היו לו קודם, גיבש עוצמה התקפית והגנתית חסרת תקדים והביא
להישגים מבצעיים אדירים: בדיוק, במודיעין ובשילוב בין הזרועות.
האחרונות, גיבש יכולות שלא היו לו קודם, גיבש עוצמה התקפית והגנתית חסרת תקדים והביא
להישגים מבצעיים אדירים: בדיוק, במודיעין ובשילוב בין הזרועות.
בעוד שבצוק איתן, ניטרלנו את מנהרות התקיפה, בשומר החומות, התחלנו בהשמדת פרויקט המינהור.
גם בעתיד, נפתח ונפעיל את מלואה
יכולות אל מול האיומים שנשקפים לנו –
מהאוויר, מהים, מהיבשה, ובסייבר.
כל אופציות התקיפה על השולחן, וכל המאמצים המופעלים- ימשיכו להיות מופעלים גם בעתיד.
אנו עומדים בפני אתגרים רחוקים וקרובים – בחירתו של ראיסי לנשיא איראן, היא עוד עדות להקצנה הצפויה ולתוקפנות האיראנית המתמשכת.
ישראל תמשיך לפתח את היכולותהנדרשות להגן על עצמה, מול כל איום ואת זאת נעשה ביחד עם ידידנו האמריקאים וכל שותפינו ברחבי העולם.
בעזה, בניצוחו של ראש הממשלה דאז, בפיקודי, ובשותפות כולם, מבצע ״צוק איתן״ הביא לשנים של שקט ופריחה של העוטף, לאור ההישג הצבאי וכל זאת במחיר כואב מנשוא.
כעת, לאחר מבצע שומר החומות –עלינו למנף את ההישג הצבאי למהלך מדיני ולהקפיד שמה שהיה – הוא לא מה שיהיה. אנו פועלים להביא לשקט ארוך טווח, לחיזוק הגורמים המתונים ובראשם הרשות הפלסטינית, להשבת הבנים הביתה, וכן, גם ליצירת מציאות טובה יותר לשכנינו בעזה:
שייצאו לעבוד ולהביא לפריחה, במקום להפריח בלוני תבערה. שייצאו סחורות לרחבי העולם במקום לחפור מנהרות, ולהפעיל מחרטות אמל"ח. שמשפחות השבויים והנעדרים יזכו להתאחד עם בניהם – ותושבי עזה יוכלו לחיות בשגרת חיים. אם בעזה רוצים להביא לשינוי מצבם- זו הדרך ואין בלתה.
משפחות יקרות, כפי שכתב עופר, וכפי ששמענו בצורה מרגשת ויוצאת דופן בשיר שכתב, נתפלל כולנו: "שהשלום יבוא עלינו, שהשלווה תשכן ביננו, שאב שוב לא יבכה, עם התקווה שמתוכנו נבנה."
יהי זכר הנופלים ברוך.
