בפרשת השבוע מסופר על חטא העגל.
ישנה שאלה ידוע שמפרשים רבים מנסים לתרץ אותה, מדוע סיפור חטא העגל מובא רק בפרשת כי תישא, לאחר פרשיות תרומה ותצווה שמספרות על בניית המישכן? והרי לפי סידור התאריכים, חטא העגל התרחש קודם תחילת בניית המישכן ואם כן, מדוע חטא העגל מסופר רק בפרשתנו ולא בפרשיות שלפני תרומה ותצווה?
על מנת להבין את התשובה נצטרך ללמוד קודם כל על שיטת הסנדווי'ץ, שיטה שמסבירה שאם אנו מעוניינים להעיר לבן אדם, כדאי לעשות זו בצורה שבתחילת הערה ניתן לו הארה, לאחר מכן נעביר את הביקורת שברצוננו לומר לו ואז נסגור בהארה.
לדוגמא, אם נרצה להעיר לילד על התנהגותו בשיעור, נפתח ונאמר כל הכבוד על השקעתו הניכרת בלימודים, תשתדל להיות מרוכז יותר בלימוד בזמן השיעור ואין ספק שתצליח.
כשהתורה מספרת קודם כל על התרומות שנתנו בני ישראל למישכן, ורק אחר כך מספרת על חטא העגל ולבסוף סוגרת את ספר שמות בכך שבני ישראל מתאספים יחד לקבל את הציווי לשמור את השבת ולגמור את מלאכת הקמת המישכן היא מעבירה לנו מסר, כשאנו רוצים להעביר או לספר ביקורת על מישהו מסוים, כדאי שנעשה זאת באמצעות שיטת הסנדווי'ץ, ככה ייגברו הסיכויים שהוא יהי מוכן לקבל מאיתנו את הביקורת ונצא לדרך חדשה, בדיוק כפי שקרה עם בני ישראל.