כבר כמעט שנתיים עברו מאז פסיקת בית המשפט העליון כפי שפורסם באתר ווינט ע"י קובי נחשוני בג"ץ הוציא צו-מוחלט המורה לרבנות הראשית ליישם את הפסיקה לניתוק זיקה בין משגיחי כשרות לבעלי העסקים שעליהם הם משגיחים וזאת תוך שנה וחצי. ישנם כשלים רבים במערכת הכשרות הממלכתית בישראל, שנובעת מכך שהמשגיחים מקבלים את משכורתם ישירות מבעלי העסקים.
הרבה פסיקות והחלטות, דו"חות של מבקר המדינה מחקרים ועוד הרבה דיונים בוועדות רבות בכנסת ניסו לעצור את ההתנהלות הלא תקנית. בעתירה לבג"ץ שהוגשה ב-2004 על ידי התנועה להגינות שלטונית של עו"ד מרדכי אייזנברג, העתירה עסקה בעיקר בניגוד עניינים ומטילה בספק את הסטנדרטים המקצועיים של משגיחי הכשרות. לאחר דיונים רבים בעתירה, השופטים השתכנעו. "וזאת מבלי לפגוע במשגיחי הכשרות שעושים עבודתם נאמנה בתחום הכשרות" המצב של היום עלול ליתן מכשול לפני עיוור, צרכן הכשרות מסתמך על הכשרות של הרבנות כמיתוג ממשלתי, וכרגע ישנם רבנויות בודדות אשר עובדות לפי פסיקת בג"ץ ולטענת הרבנויות האלו הם בהפסדים כלכליים, יצאנו לבדוק.
אזור מרכז
רבנות פתח תקווה – חברת כוח אדם מעסיקה את משגיחי הכשרות והמשגיחים טוענים כי המשכורת שלהם לא בהתאם לעבודה שהם עושים, עקב הבעיה הזאת הוקם איגוד משגיחי כשרות ע"י אחד ממשגיחי הכשרות בעיר בשם יניב שפירא שהצליח לאגד להסתדרות מאות משגיחי כשרות ברחבי הארץ במסגרת כנסים רבים של ההסתדרות בערים רבות.
אזור דרום
רבנות באר שבע – בעבר הייתה חברת כוח אדם שהעסיקה את משגיחי הכשרות ולטענת עובדים במועצה הדתית החברה לא הייתה יכולה לעמוד בעלויות הגבוהות של העסקת משגיחי הכשרות.
אזור הצפון
רבנות עכו – הפסדים בשירותי הכשרות בעיר עקב העסקת משגיחי הכשרות ע"י המועצה, גרעון של עשרות אלפי שקלים בשנה.
מהבדיקה המדגמית שעשינו ניתן לראות כי אין רווח לחברות כוח אדם ואף ישנם גם הפסדים רבים למועצות הדתיות.
במידה ומשרד האוצר לא יסבסד את משגיחי הכשרות המצב ימשיך להתנהל בצורה הזאת, נכון לכרגע אין באמת שינויים במערכת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל וברבנויות המקומיות עקב אי הקמת ממשלה הפסיקה של בג"ץ ממשיכה להדחות עוד ועוד.
מה שכן יכול לבוא לידי פתרון זה הצעה מעניינת שארגון "מרכז מאיר" הציע הצעה מעניינת שתביא לידי פתרון סופי בישום פסיקת הבג"ץ; הרבנות תגבה מבית העסק את התשלום החודשי כמו שהיא גובה את האגרה השנתית, משגיחי הכשרות יפתחו עוסק פטור או עוסק מורשה וכך והמשגיח ינפיק חשבונית מס כפרילנסר של הרבנות המקומית שבה הוא עובד ובכך בעל העסק הוא לא המעסיק של המשגיח, בנוסף גם הרבנות המקומית תקבל זיכוי באמצעות הקבלה אותה המשגיח ינפיק למועצה וגם תמנע מהעסקה ישירה ועלויות גבוהות של יחסי עובד ומעביד.
בכל זאת מתי תוכלו לאכול כשר ללא יחסי עובד ומעביד ?
כנראה שרק בבד"צים הפרטיים ודווקא בכשרויות שהם מתחרות בכשרות של הרבנות ניתן לראות שהמהלך זה כבר בא לידי ביצוע.
ארגונים רבים של כשרויות פרטיות כמו כשרות איגוד הרבנים בישראל, העדה החרדית, רובין, בית יוסף ועוד גופים רבים פועלים במסגרת פסיקת בית המשפט העליון כבר עשרות שנים והוכיחו כי ניתן לנתק קשר בין משגיח למושגח ולהמשיך לעבוד כגוף כשרותי הנותן מענה מקצועי ומצליח גם כגוף כלכלי.
נמשיך לעקוב אחרי פסיקת בג"ץ.