האוניברסיטה הפתוחה תעניק לראשונה תואר דוקטור לשם כבוד לשבעה גברים ונשים שהאוניברסיטה מוקירה את פעילותם לאורך השנים לקידום המחקר, התרבות, האמנות, והתרומה למען החברה הישראלית:
זאב אבלס, לשעבר יו"ר הוועד המנהל, האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' דינה בן יהודה, דיקן הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית
פרופ' מונא מארון, סגנית נשיא ודיקנית מחקר ופיתוח, אוניברסיטת חיפה
דן־בניה סרי, סופר
רוני דואק, יזם חברתי ונדבן
זויה צ'רקסקי, אמנית
מרטין פייזנר, משפטן ונדבן
ביום שני, ב' בסיון תשפ"ג, 22 במאי 2023, בשעה 15.30 התקיים טקס הענקת דוקטור לשם כבוד בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. זו השנה הראשונה שהאוניברסיטה מעניקה תואר מכובד זה, לאחר שקיבלה בשנה שעברה את אישור המל"ג ללימודי דוקטורט בחינוך: טכנולוגיות במערכות למידה.
פרופ' מימי איזנשטדט, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה – "אנו גאים להעניק לראשונה תואר דוקטור לשם כבוד לשבעה נשים וגברים מכובדים וראויים שדרכם האישית והמקצועית, היא השראה, דוגמה ומופת לסטודנטים, לבוגרים ולסגל שלנו. זו הזדמנות להודות להם, ולראות בהם קרן אור ותקוה למדינת ישראל חזקה ודמוקרטית המובילה את המחקר וההשכלה בעולם.
הנימוקים לקבלת התארים:
זאב אבלס זוכה לאות הוקרה על פועלו רב השנים בשדה הכלכלה הישראלית, בשורה ארוכה של תפקידי מפתח שמילא בתחום הבנקאות ושוק ההון, ובהם מנהל יחידת ביקורת מטבע חוץ ומנהל יחידת ביקורת אשראי וביטחונות, מפקח על הבנקים וחבר בהנהלה הבכירה בבנק ישראל, יו"ר החברה המרכזית לניירות ערך, יו"ר בנק איגוד, יו"ר דירקטוריון אושקוש ואפיק1; על תרומתו לקידום היחסים הכלכליים עם שכנינו, כחבר בצוות הכלכלי לשיחות השלום עם הפלשתינאים בפריז (1994) וכחבר במשלחת לשיחות השלום עם ירדן בוושינגטון (1993); בתפקידיו השונים קיבל החלטות אמיצות, שלהן השפעה מכרעת על הסדרת המערכת הבנקאית בישראל ועל יציבותה, עד ימינו אנו.
פרופ' דינה בן יהודה זוכה לאות הוקרה על פועלה בתחום הרפואה וחקר מחלת הסרטן וההמטולוגיה, בדגש על טיפול בתאים ממאירים באמצעות ננו־חלקיקים של חלבון מעכב תמותה; על עבודתה ארוכת השנים כרופאה מומחית וכחוקרת בבית החולים הדסה, וכפרופסורית ודיקנית הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים – האישה הראשונה בתפקיד זה.
מונא מארון זוכה לאות הוקרה על מחקרה פורץ הדרך בתחום מדעי המוח, אשר מתמקד בנוירוביולוגיה ובהתמודדות עם פוסט־טראומה באמצעות השתקת המנגנונים העצביים שאחראיים לגיבוש זיכרון הפחד במוח; על אומץ ליבה, שבזכותו הצליחה לנפץ את תקרת הזכוכית המרחפת מעל נשים בחברה הערבית ובאקדמיה בישראל; על היותה מופת להצטיינות ולהצלחה בלתי מתפשרת כפרופסורית הראשונה בישראל למדעי המוח, ודרך שורה של תפקידים בכירים שמילאה, כחברת הסגל האקדמי הערבייה הראשונה שמונתה לראש החוג לנוירוביולוגיה, לסגנית הנשיא ולדיקנית למחקר ופיתוח באוניברסיטת חיפה.
דן- בניה סרי זוכה לאות הוקרה על תרומתו למדף הספרים העברי זה ארבעים שנה ויותר; על כתיבתו הפורייה והמקורית שנשענת על חומרי גלם השאובים ממחסן הזיכרונות של ילדותו המיותמת בשכונת הבוכרים הירושלמית, והמתובלים בדמיון, באמונות תפלות ובכישוף; הבדיון ביצירתו דווקא מיטיב לתאר את המציאות הישראלית על פניה המגוונות, מציאות הרוויה מתחים משפחתיים, חברתיים, עדתיים ומגזריים; ועל עיסוקו הרגיש אף בנושאים אוניברסליים, כמו אהבה, חמלה, מוות, בדידות ופחד; על שפתו המליצית והרהוטה, המדלגת כבמעשה אמנות בין רובדי התרבות היהודית והלשון העברית, בין עגה ספרדית ירושלמית לשפת חכמים.
רוני דואק זוכה לאות הוקרה על אוזנו הכרויה לרחשי הלב הפועם של החברה בישראל, בהציעו פעם אחר פעם מענה הולם למכאוביה ולצרכיה, באמצעות יוזמות עסקיות, חברתיות ופילנטרופיות, ובהן מרכז "שיתופים" לפתרון בעיות חברתיות מורכבות בגישת "קולקטיב אימפקט" (2007); עמותת "ציונות 2000" (1996) שנוסדה בעקבות רצח רבין ואשר מעודדת ארגונים להגביר את מעורבותם בקהילה; חברת "כרמי הערבה" (1991) לקידום יזמות תיירותית וחקלאית בנגב; תנועת "עוּרו" (2012) שלימים צמחה לארגון "אנו – עושים שינוי" למען צדק חברתי בישראל; ו"שמרת" – מיזם שנולד בעקבות מגפת הקורונה ופעל למניעת הדבקה המונית בבתי אבות, ולרווחתם הנפשית והפיזית של קשישים.
זויה צ'רקסקי זוכה לאות הוקרה על יצירתה המקורית והנועזת, שמוצגת בעשרות רבות של תערוכות בארץ ובעולם זה עשרים שנה ויותר, ובספרים שאיירה; על אומץ ליבה להביא לקדמת המודעות הציבורית, ללא כחל וסרק, הן נושאים שנויים במחלוקת והן מוסכמות יסוד, ולערער עליהם בהומור ובסגנון איורי תמים; על משיחת מכחולה הייחודית, ולעתים אף הבוטה והפרובוקטיבית, שמעוררת שיח ומחשבה מחודשת על סוגיות אקטואליות, היסטוריות, תרבותיות, אמנותיות, מוסריות וחברתיות; על כישרונה למשוך את עין הצופה לעבר עבודותיה, בשימוש בצבעים עזים ובפרטים רבים, ולהעיר אותו מאדישותו.
מרטין פייזנר זוכה לאות הוקרה על השכלתו ופעילותו המשפטית הענפה שמתמקדת במגזר הפרטי, במלכ"רים ובדיני צדקה, בבריטניה וברחבי העולם כולו; על מסירותו ארוכת השנים למדינת ישראל ולעם היהודי, מתוך שליחות וציונות, שהודות להן תרם רבות ממרצו ומממונו להקמת ארגוני צדקה יהודיים בעלי זיקה לישראל; על כהונתו כיו"ר, כחבר מועצת מנהלים או כנאמן של קרנות וארגונים מגוונים, ובהם קרן פילנתרופית מוריס וויוויאן וואהל, האגודה למלחמה בסרטן, קרן ירושלים בלונדון, בית חולים שערי צדק בלונדון, הג'וינט, ועוד רבים. מטרתם של כל אלה היא לקדם תחומים מהותיים בישראל, כמו בריאות, רווחה, דמוקרטיה ומחקר רפואי; וכן לשלב נשים חרדיות בתעסוקה ולתמוך באוכלוסיות נזקקות בארץ, כמו נוער בסיכון, בני מיעוטים ומהגרים.
